חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף 112 לתקנות סדר הדין האזרחי

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 112 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כהאי לישנא: "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנידון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים". משמע, תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, מתייחסת לגילוי מסמכים כללי, לפיו בהליכים המקדמיים על בעל דין לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין נשוא המחלוקת, ואשר מצויים בידו.
...
יפים לענייננו דבריה של כב' הנשיאה (בדימוס), השופטת מ' נאור ב-רע"א 942/11 אבק סרטים הפקות בע"מ נ' יונייטד קינג וידאו (1990) בע"מ (21.07.11): "לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי הדין, לרבות החלטות שעניינן גילוי מסמכים. חריגים לכלל זה הם מקרים בהם החלטתה של הערכאה הדיונית נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין (ראו: רע"א 624/11 המותרנות היוונית קתולית נ' נח'לה ([פורסם בנבו], 15.3.2011); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (2) 206, 210 (1990)). לעניין גילוי מסמכים נפסק עוד, כי ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אלא אם מסקנתה אינה מתקבלת על הדעת בשום פנים, או שנעלמו מבית המשפט נסיבות שהיה חייב להתחשב בהן (ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט 54, 61 (1995)). המקרה שבפניי אינו בא בגדרם של החריגים שהוזכרו לעיל, וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות". כן, אפנה לדבריו של כב' השופט ד' מינץ ב- רע"א 4729/17 שמעון אליעזר דוד לוי נ' סילביאן אברג'ל ואח' (22.05.18): "ככלל, ערכאת הערעור תתערב במשורה בשיקול דעת הערכאה הדיונית בכל הנוגע לגילוי מסמכים, ותעשה זאת רק במקרים חריגים בהם ההחלטה אינה סבירה, אינה מתחשבת בנסיבות שלפני בית המשפט, נוגדת את הדין או יוצרת עיוות דין (ראו למשל: רע"א 7278/17 אושדי נ' שולמן, [פורסם בנבו] פסקה 4 (31.10.2017); רע"א 7802/10‏ עמירם גרופ יזום והשקעות יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 19 (‏15.8.2012); רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה, [פורסם בנבו] פסקה 5 (15.3.2011)). המבקש לא הצביע על כך שהמדובר בהחלטה הנמנית על המקרים החריגים המצדיקים התערבות בית משפט זה". בעניין זה אף אפנה לספרם של פרופ' חמי בן נון וטל חבקין "הערעור האזרחי" (מהדורה 3, 2012) עמ' 203-204: " ככלל, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב להחליט בנושאים שהם דיוניים-ניהוליים, וערכאת הערעור תגלה ריסון בהתערבות בהחלטות מסוג זה. ההתערבות תהיה מוצדקת אם ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות, קרי: כשלא יוחס משקל הולם לשיקולים הרלוונטיים או כשנוצר חשש לעיוות דין. ביחס ישר, ערכאת הערעור בדרך כלל תימנע מלתת רשות לערער כשמדובר בהחלטות מסוג זה. להלן כמה דוגמאות:...ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי הדין, לרבות החלטות שעניינן גילוי מסמכים. חריגים לכלל זה הם מקרים שבהם החלטתה של הערכאה הדיונית נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין, מקרים שבהם מסקנתה של הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת בשום פנים ואופן, ומקרים שבהם נעלמו מבית המשפט נסיבות שהיה חייב להתחשב בהן". גם אם יש יוצאים מן הכלל, הרי לא זה המקרה שבפנינו הואיל והחלטת בית משפט קמא היא סבירה, ואף מתחשבת בנסיבות הספציפיות של תיק זה, ומשכך אין כל הצדקה להתערבותי בהחלטתו זו של בית משפט קמא.
אולם, כדי לקבוע האם אכן מדובר בבקשה לגילוי מסמך פלוני, לא ניתן להסתפק בדרך שבה תיארו המבקשות את בקשתן, בצורה ובניסוח, אלא יש לבחון את טיבה המהותי של הבקשה" גם אם אקבל, שבענייננו, המבקשת אכן עותרת לגילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם, וזאת למרות בקשתה הכללית מאוד לקבל דו"חות מע"מ חודשיים לכל התקופה, וכן דו"חות שנתיים, ובשים לב לכך, שהמבקשת עמדה על כך שמדובר בסעד מכוח תקנה 114 לתקנות אינני סבור, כי יש להיעתר לבקשה זו. כאמור, נעתרתי לבקשתה של המבקשת, להתיר לה להגיש תגובה לתשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור.
אדגיש, שתקנה 114 לתקנות, דנה ב "מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו", המבקשת לא טענה ולו בדוחק, כי המסמכים בהם היא מבקשת לעיין נזכרו על-ידי המשיבה, נהפוך הוא-המבקשת עמדה בטענותיה, על כך, שמסמכים אלו לא הוזכרו על-ידי המומחה בחוות דעתו, וזאת למרות שהיו לעיניו בעת עריכת חוות דעת זו. על יסוד כל המפורט לעיל, אינני סבור שיש מקום להתערב בשיקול דעתו של בית-משפט קמא שדחה את הבקשה לגילוי ולעיון במסמכים, ולפיכך אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה גילוי מסמכים והעיון בהם מנוי בסעיפים 112-118 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
...
אני סבורה כי יש להתיר גילוי ועיון במסמכים אלה, נשוא הדרישה השלישית, היות והם נוגעים למערכת היחסים עם הנתבע, ויש בהם כדי לסייע להגנתו; ר' "אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה" (ר' רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (פס"ד מיום 24.12.07, פורסם בנבו).
סופו של דבר, הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לחלופין, להורות על סיום הליכי גילוי המסמכים, הן הכללי והן הספציפי בתיק, וכי המשיבה לא תהיה רשאית לצרף ו/או להציג מסמכים נוספים שלא גולו בתצהיר מטעמה, בהתאם להוראות סעיף 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים להלן החלטתי; במסגרת הליכי הגילוי והעיון הכלליים – אינני רואה מניעה בהפניה של המבקשים לתיק הפירוק ובלבד, שתינתן למשיבה האפשרות לעיין בכלל החומר ובמלואו.
יחד עם זאת, סבורני כי אין לדרוש מהמבקשים למיין משם את המסמכים שבכוונתם לעשות בהם שימוש בהליך זה, כבר בשלב זה. סוף דבר אשר על כן, הבקשה מטעם המבקשים ביחס לנוסח התצהיר וביטול ההסתייגות – מתקבלת.
בקשת המשיבה שהועלתה במסגרת התשובה, קיבלה התייחסות בתגובה מטעם המבקשים והמשיבה הגיבה לה – נדחית בשלב זה. המשיבה תישא בהוצאות על סך מינימלי של 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

להלן אפרט החלטתי זו; תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן: "(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
...
לסיכום דין הבקשה לדחיית העיקול - להידחות.
דין הבקשות לגילוי המסמכים להידחות, כאשר עליי להדגיש כי ההחלטה בעניין הבקשות לגילוי מסמכים - תקפה אך ורק בהקשר להליך של ביטול העיקול הזמני, וזאת מבלי לקבוע מסמרות באשר להמשך ההליך, אשר ינוהל לא על ידי.
הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪ תוך 20 יום בגין הוצאות ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במקרים אחרים הרי ששלב גילוי המסמכים מעוגן בתקנה 112 לתקנות סד"א אשר קובעת את סמכותו של בית המשפט ליתן את הצוו לגילוי מסמכים כאלו ואחרים אשר צד מסרב לגלותם, וזאת לפי בקשת בעל דין כנגד בעל דין אחר.
אקדים ואציין כי לעמדתי, צד שמציין קיומם של מסמכים כאלו ואחרים במהלך תצהיר גילוי מסמכים, סבורתני כי מושתק הוא לעתור ולטעון כי הם חסרי משמעות, שכן "צד שמגלה את קיומו של מיסמך בחזקתו, כמוהו כהצהרה כי המסמך נוגע לעניין הנידון...", וכן- "לא תשמע טענת היתנגדות של בעל דין לעיון במסמכים שאוזכרו בכתבי טענותיו או בתצהירו על סמך טענה של אי רלוואנטיות..."(ועל כך בהרחבה ראו זוסמן, סדרי הדין האזרחי).
...
בנסיבות אלו, על המשיבה למסור לעיון המבקשים את כל המסמכים אשר פורטו בתצהירי גילוי המסמכים מטעמם שכן לאחר שעיינתי במסמכים אשר הוצגו בפניי, הגעתי לכלל הכרעה כי אין במסמכים אלו בכדי להוות גורם המרתיע את עובדי הרשות מהתבטאויות חופשיות בעתיד ומתן המלצות.
כל שיש בה, בהחלטה זו, הוא קביעה שהנתבעים זכאים להיחשף לחומרים המבוקשים, בדין ובצדק רב. סוף דבר הבקשה מתקבלת במלואה.
בנסיבות העניין, ולאור הנני מחייבת את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מתונות בסך של 2000 ₪ בלבד לטובת הצד שכנגד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו