סעיף 109 לחוק הירושה

כן קובע סעיף 109(א) לחוק הירושה כי נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שוים בזמן החלוקה.

...

מסקנה הדברים, כפי שאף עולה מעמדתו של פרופ' טדסקי היא, כי המונח "חלוקת העיזבון" שבסעיף 126 לחוק הירושה, שעד אליו, אין היורשים אחראים לחובות עיזבון אלא בנכסי העיזבון, אין משמעו חלוקת הנכסים בין היורשים אלא משמעו המועד שבו נתפסו הנכסים על ידי היורש באופן הממזג את נכסיו עם נכסי המוריש ללא קשר לשאלה אם מדובר ביורש יחיד או במספר יורשים.

מועד חלוקת העיזבון נמצאנו למדים כי הוראות חוק הירושה המבחינות בין השלב שעד חלוקת העיזבון לשלב שאחרי חלוקתו, רלוונטיות גם בנסיבות שבהן קיים יורש יחיד הגם שלא נדרש לחלק את נכסי העיזבון בין היורשים השונים.

סוף דבר תביעת הבנק בסך 3,082,799 ₪ (נכון ליום 28.6.2020) מתקבלת.

ויודגש, חרף הוראת סעיף 109 (א) לחוק הירושה, הקובע כי נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שוים בזמן החלוקה, ולאור תוצאות ההליך והעובדה כי התובעת היא זו שמנעה את חלוקת עזבון המנוח בסמוך לקבלת הצוו לחלוקת העזבון, אני קובעת כי הסכומים שנקבעו במסגרת פסק-הדין יועברו לידי התובעת כפי ערכם נכון למועד מתן הצוו לחלוקת עזבון והם לא ישאו הפרישי ריבית והצמדה.

...

אחרית דבר, מכל המקובץ לעיל ולאור מהות התובענה שבפני, אני קובעת כי היקף עזבון המנוח הינו כפי שפורט בחוות דעת המומחה.

לאור מסקנות פסק-הדין אני קובעת כי עזבון המנוח יחולק בין הצדדים בהתאם להסכם לחלוקת עיזבון.

ויודגש, חרף הוראת סעיף 109 (א) לחוק הירושה, הקובע כי נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים בזמן החלוקה, ולאור תוצאות ההליך והעובדה כי התובעת היא זו שמנעה את חלוקת עיזבון המנוח בסמוך לקבלת הצו לחלוקת העיזבון, אני קובעת כי הסכומים שנקבעו במסגרת פסק-הדין יועברו לידי התובעת כפי ערכם נכון למועד מתן הצו לחלוקת עיזבון והם לא ישאו הפרשי ריבית והצמדה.

((2000) (1) ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו, נד בנוסף נקבע, שמטרת המחוקק בסעיף 35 לחוק הירושה, למנוע השפעה בלתי ראויה, תביא לכך שגם כאשר הנהנה בצוואה אינו האדם שהשפיע על המצווה, אולם הוכחה השפעה בלתי הוגנת על המצווה, יש בכך כדי להביא לפסילת הצוואה.

...

לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על .

קיום צוואתו של המנוח מיום 25.11.2010 התוצאה העולה מן האמור היא, כי דין ההתנגדות לקיום צוואה להידחות, וכי יש לכבד ולקיים את רצון המנוח כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו, אותה יש לקיים.

נוכח תוצאות ההליך, הנני מחייב את המתנגדים בתשלום הוצאות המבקשים בסכום כולל של 15,000 ₪, אשר ישולם למבקשים על ידי המתנגדים, תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פס"ד זה ועד התשלום המלא בפועל.

לא התקבלו התנגדויות לפירסום החוזר וביום 3.9.2020 ניתן אישור הוועדה המחוזית לתכנית, כנדרש לפי סעיף 109 לחוק.

העותרים לא צירפו לעתירה את כל המחזיקים בקרקעות בתחום התכנית, במיוחד אמורים הדברים בהתייחס למחזיקים שלטענתם הם מחזיקים מכח ירושה שלא נרשמה, בבתים שניבנו ללא היתר וקיים לגביהם צו הריסה (ראה נספח 9 לכתב התשובה – החלטה בענין עיכוב הליכים לתביעות פינוי וסלוק ת"א 21865-11-17).

...

יתרה מכך, טענות גני אביב אודות הירידה בביטחון האישי נדחו כטענות בלתי מבוססות וכטענות שאינן תכנוניות והשינוי התבסס על שיקולים תיכנוניים לפיהם הצעה שהוצגה על ידי תושבי גני אביב "מציעות תכנון המאפשר התייחסות חדשה לממשק בין השכונות, על ידי שטחי ציבור ומסחר". הצרחת השצ"פ והשב"צ נעשתה כי "[יש לציין כי] בשכונת גני אביב קודמה תכנית המוסיפה 105 יח"ד (לד/751) וכן תכנית הרחבת יח"ד קיימות .... לא ניתן להותיר את השכונה הסמוכה ללא מענה ואופק תכנוני". בנוסף, אפנה פעם נוספת לדברים שנאמרו בעע"מ 7344/16 "הכלל בדבר "המעשה העשוי" קובע, כי במקרים מסוימים, בהם מדובר במעשה שביצועו נגמר בשלמותו או בחלקו המכריע, אין מנוס אלא לדחות השגה ערעורית אף אם לכאורה יש בה ממש לגופה.

סוף דבר העתירה נדחית הן מטעמי סף והן לגופה.

העותרים ישלמו למשיבים את הוצאות המשפט.

אין לקבל את טענת העוררת לפיה הכספים שחולקו בינה לבין אחיה במהלך השנים שמקורם במשק ובשימוש בו (דמי שכירות, תשלומים בגין זכויות במיגרש הרחבה, דמי שימוש, פיצויים מרמ"י וכו') מהוים את "פירות העזבון", חלה עליהם הוראת סעיף 109(ב) לחוק הירושה ומכספים אלו שולם הסך של 2 מיליון ₪ לעוררת.

...

די בכך כדי לקבוע כי דין הערר להידחות.

מאחר וקבעתי לעיל כי העברת זכויות העוררת במשק והפיצוי ששולם לה על ידי אחיה אינה בגדר "חלוקה ראשונה" של נכסי העיזבון, הרי שבכך נדחית עמדת העוררת.

כל המהלך ה"רעיוני" הסיבובי הנ"ל – אין לו כל בסיס ויסוד ודינו להידחות.

אשר על כן, לעמדתי גם טענת העוררת לפיה התמורה ששולמה לה בסך 2 מיליון ₪ בגין זכויותיה במשק החקלאי מקורה בנכסי העיזבון – דינה להידחות.

סוף דבר: 97.

לאור כל האמור, עמדתי היא כי דין הערר להידחות על כל חלקיו, וכך אציע לחבריי הוועדה לפסוק.