סעיף ערבות אישית בתוך חוזה אחיד

באשר לטענה שמדובר בטענות בעל פה נגד מיסמך בכתב, הוכח כי מדובר במסמך בעל מום ובחוזה אחיד עם תנאים מקפחים, ולפיכך יכול והנתבע יעלה כנגדם טענות בעל פה. על כן מתבקש בית המשפט להורות על דחיית הבקשה לבצוע שטר, סגירת תיק ההוצאה לפועל והחזרת הפקדון בסך 10,000 ₪ שהפקיד הנתבע.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בעת החתימה על כתב הערבות ובעת החתימה על השטר לא היה נקוב במסמכים אלו סכום הערבות, וכי סכום השטר מולא רק לפני הגשתו לבצוע בהוצל"פ. כפי שציינתי לעיל, החתימה על שטר החוב מגלמת בתוכה עסקת ערבות ולא עסקה כספית אחרת.

ערבות בעד ערבות: התובעת טענה בתחילה כי ערבותו של הנתבע ניתנה במסגרת תיק הלקוח של אבו אחמד, אולם בהמשך התברר כי מדובר במצב של ערב בעד ערב ושינוי בחיוב כאמור בסעיפים 5(ג) ו-14 לחוק הערבות, תשכ"ז 1967 (להלן- "החוק"), שכן שטר החוב ניתן פתוח ומולא חודשים לאחר מכן סביב שלושה שיקים שפרע אבו אחמד אשר מר עזורה היה לכאורה ערב באופן אישי לפירעונם, אך מאחר וניכנס להליכי פשיטת רגל מילאה התובעת שטר החוב וביקשה להיפרע מהנתבע.

שינוי בחיוב והזכות הקמה לערב: דברים אלו מקבלים משנה תוקף מאחר ושטר החוב והערבות נחתמו ביום 2.3.15 על ידי הנתבע, מר עזורה ועזורה הובלות בע"מ ואילו השיקים ועיסקאות הנכוי נעשו חודשים לאחר מכן, בתיק הלקוח של אבו אחמד והנם שייכים בכלל לחברת עזורה נדל"ן בע"מ. סעיף 5(ג) לחוק קובע : "5(ג) חל בחיוב הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי השינוי, אולם הברירה בידי הערב –

...

הוא לא קיבל מהתובעת תמורה כלשהי ודין התביעה להידחות.

אך סבור אני שלמרות זאת יש לקבל את עדות הנתבע למרות היותה עדות יחידה של בעל דין, שכן בסוף שמיעת הראיות נותרנו עם גרסת הנתבע לפיה הגיע למשרדי התובעת יחד עם מר עזורה מעסיקו בחברת עזורה הובלות בע"מ, שם טען כי האדם אשר החתימו כל כתב הערבות והשטר היה כלכלן, אשר החתימו על מסמכים אלו במסגרת מתן הצעה לקבלת הלוואה, לאחר שסבר שחתימות אלו אינן מחייבות אותו כל עוד לא יביא צילום תעודת זהות שלו ולא יקבל דבר.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבע ומורה על סגירת תיק הוצאה לפועל מספר 528959-11-16 בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה וביטול כל הליכי הגבייה בתיק זה. התובעת תשלם לנתבע כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרש הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

סעיף 3 לחוק מוסיף וקובע לעניין "תנאי מקפח וביטולו", כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו- בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות- משום קפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קפוח לקוחות". ברע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' ברפי (7.4.2010) [ להלן: "עניין מאיר"] התוה בית המשפט העליון את הדרך שבה יש לבחון את תניית השיפוט.

ביהמ"ש קבע שאין זה גורע מהיות החוזה 'אחיד', לאור הגדרת חוזה אחיד בחוק המכירה, באפשרות שרק חלק מהחוזה ינוסח מראש בידי צד אחד, וכן לאור הגדרת המונח "תנאי" בחוק, שלפיה "תנאי" הוא "תניה בחוזה אחיד... ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסוים". כלומר, שהחוק הכיר באפשרות שבתוך חוזה אחיד יהיו חלקים שאינם אחידים, והדבר לא יגרע מתחולת החוק ומהיות החוזה "אחיד" (ראו והשוו: ת"א 9339-04-16 י.ד הסעים בע"מ נ' עריית בית שמש (24.10.19)).

בעיניין זה, עיון בהוראות ההסכם (סעיף 6) לעומת הנספח (סעיף 20) מעלה, כי סעיף 20 להסכם עוסק בבטחונות מסוג ערבות בנקאית אוטונומית בלתי מותנית, שטר חוב, ערבות אישית, כאשר מדובר בערבויות ובביטחונות חלופיים ו/או מצטברים, לעומת סעיף 6 לנספח שעוסק בהפקדת 36 שיקים המגלמים בערכם את דמי הניהול ודמי השכירות החודשיים בצרוף מע"מ, ששמשו כבטחון ואילו תשלום דמי השכירות יהיה באמצעות מס"ב, לאחר הצגת אישור חתום בדבר רישום הוראות קבע בלתי חוזרת דרך מס"ב. ברם, נכתב כי דמי השכירות ישולמו גם בכל דרך אחרת עליה תורה המשכירה, ובעניין זה ראו גם הוראת סעיף 6.2 לנספח המותיר בידה את הברירה לגבייה בכל דרך שתימצא לנכון.

...

מקובלת עליי הטענה, כי הקמת וניהול המתחם כמרכז מסחרי בכפר תבור, הימצאות משרדי ניהול בתוך המתחם, מקום החתימה על ההסכם ואופן חתימתו ומקום הימצאות הנכס, שכולם באזור השיפוט של מחוז הצפון, מבלי שמתקיימת כל הצדקה לתניית שיפוט מקומית בתל-אביב יפו, שעה שאין למשרדיהם של המבקשים ומקום מגוריו של המנכ"ל מטעמם זיקה לבית המשפט בתל-אביב, אלא לירושלים, יש בכל אלה כדי להוביל מסקנה, שבנסיבות העניין בחירת מחוז השיפוט בתל אביב אינה אלא לצרכי הרתעה מפני הגשת תביעה, ולא שוכנעתי כי המבקשים, שעליהם הנטל להוכיח בקשתם להעברת מקום הדיון, הראו שישנם שיקולים לטובת העברת הדיון לבית המשפט בתל-אביב.

היענות לבקשה והעברת הדיון כפי המבוקש לבית המשפט בתל-אביב, שאין לו כאמור זיקה לסכסוך דנן ולבעלי הדין, מחזקות בנסיבות העניין את המסקנה כי מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד, ולא שוכנעתי כי המבקשים השכילו להראות כי אין בתניית השיפוט כדי להרתיע את המשיב מעמידה על זכויותיו המשפטיות.

לטעמי, אין מדובר במרחק נסיעה קצר באופן יחסי או מקובל, ויפים הדברים שנאמרו בסוגיה זו בת"א (ת"א) 714188/07 מירס תקשורת בע"מ נ' שמטל בינוי פרויקטים בע"מ (14.10.07): "במקרים שבהם המרחק האמור גדול יחסית למדינת ישראל ולתרבות ה- commuting הנהוגה בה, כגון זה שבין חיפה, באר שבע או נצרת לבין תל-אביב ההנחה תהיה כי יש לדחות טענה לסתירתה של חזקת הקיפוח הכרוכה בתניית השיפוט הנדונה, כדי שלא לרוקן מתוכן את תכליתה החקיקתית של חזקת הקיפוח, וזאת גם לגבי תביעות בסכומים גדולים ולגבי עוסקים; ואין צורך לומר לגבי תביעות בסכומים בינונים או קטנים ולגבי צרכנים". לשיטה אחרונה - לצורך הדיון בתביעה דנן, אני קובעת כי תניית השיפוט שבהסכם השכירות היא תנאי מקפח בחוזה אחיד וכי חזקת הקיפוח לא נסתרה על ידי המבקשים.

מנגד, הקונה - הנתבעת רשאית לקזז את התשומות בהתאם לסעיף 38 לחוק המע"מ. באשר לערבותו האישית של הנתבע לכל התחייבויות הנתבעת, הרי שהנתבעת מאשרת את סכום החוב לגופו ע"ס 112,076 ₪, כלומר חוב דמי השכירות היסודיים כוללים מע"מ עפ"י החוזה.

אני סבור כי קיימת מחלוקת פרשנית האם דמי הביטוח, המוטלים על השוכר בהתאם לחוזה ועל כך אין עוררין, משולמים ומגולמים בתוך דמי השכירות או משולמים בנפרד, כאשר בעיניין זה נכתב בסעיף 24.9 לנספח א' בחוזה השכירות כי התשלום למשכיר עבור הביטוח יחשב כדמי שכירות לכל דבר ועניין.

לגבי הטענות בדבר תנאי מקפח בחוזה אחיד בעיניין ריבית הפיגורים , זיוף החתימה, הערבות האישית ותשלומי המים , אני מתנה את מתן הרשות להיתגונן בהפקדת סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 29.5.2016.

...

בטענות ביחס לרכיבי המע"מ , סכום הפקדון לקיזוז וחוסר הפירוט של רכיבי התביעה אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן.

כמו כן , אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 7,862 ₪ .

מטעמי יעילות אני מורה למזכירות להותיר את התיק במדור רשמים עד לביצוע ההפקדה או עד חלוף המועד האחרון לביצוע ההפקדה , כדי שהתיק לא יועבר לשופט לפני שיהיה ברור מה הן הטענות בהן יש להכריע .

כפי שנראה להלן יש חשיבות לקשר בין השטר לבין הסדר החוב כיוון שסעיפי ההסדר, אשר אין חולק כי הנתבע ערב להם אישית, אינם מתיישבים עם חלק ניכר מטענות הנתבע.

לכך משיב הנתבע בטענה לפיה מירוץ ההתיישנות נפסק רק ביום המצאת האזהרה לידיו, ולא ביום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ומאחר שהאזהרה לא הומצאה לו בתוך שבע שנים מזמן פרעונו של השטר הרי שהתובענה היתיישנה.

הנתבע טוען כי הסדר התשלומים והערבות שצורפה לו הם בגדר חוזה אחיד, וכי התניה לפיה מחל הנתבע לתובעת על החובה לידרוש את החוב מהחייבת העיקרית תחילה הנה תניה מקפחת.

...

הבקשה להארכת המועד דין הבקשה להארכת המועד להתקבל, כיוון שאין הוכחה שהחתימה על אישור מסירת האזהרה הינה חתימתו של הנתבע.

ביום 15.11.2022 חתמו המשיבים כולם על ערבות אישית כלפי המבקשת לכל התחייבויותיה של לוריאן (להלן – "הערבות") כאשר בסעיף 6 להסכם לניכיון שטרות נקבע כי ככל שההמחאות שנמסרו למבקשת לא יפרעו מתחייבת לוריאן לשלמן בתוך 7 ימים.

המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות כי אין מדובר בחוזה אחיד בשים לב לחזקות שבחוק החוזים האחידים, שעה שתנאי הערבות נקבעו מראש על ידה (הערבות מודפסת ושמות המשיבים הוספו בכתב יד) ומתוך כוונה לשמש בסיס לחוזים בינה ובין לקוחותיה בבחינת "אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם" (סעיף 2 לחוק חוזים אחידים).

...

סוף דבר הבקשה להעברת מקום הדיון נדחית.

המבקשת תשלם למשיבים הוצאות הבקשה בסך של 1,800 ₪.

אני מורה למשיבים להגיש את ארבעת ההתנגדויות בצירוף התצהירים התומכים בהן במאוגד לתיק זה בתוך 7 ימים בצורה מסודרת.