סעיף זכות סירוב ראשונה בהסכם שכירות

עוד צוין במכתב זה, כי פנייה זו נעשית בהתאם למנגנון זכות הסרוב הראשונה הקבוע בתקנון החברה בסעיף 6(ד) - לפיו בעל מניות בחברה שמבקש למכור את מניותיו בחברה או חלקן, מחויב להציען תחילה ליתר בעלי המניות בחברה.

נוסף על הדברים האלו, ובשים לב לכך שהמבקש לא קיבל כל עדכונים בנוגע למצבה של החברה, ביקש המבקש מכוח זכויותיו כבעל מניות וכדירקטור בחברה - את כל מיסמכי החברה במהלך 7 השנים האחרונות, ולרבות פרוטוקולים, דוחות כספיים, הסכמי שכירות של הנכס, תדפיסי חשבונות בנק וכן כל מיסמכי ההלוואות.

...

אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ושקלתי את מכלול השיקולים הדרושים, ובפרט – ביחס לשיקולים הנדרשים לצורך מתן סעד ארעי, באתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה בנסיבות העניין שלפניי למתן הסעדים המבוקשים במעמד צד אחד, ובטרם הובאה בפני בית המשפט גרסתם של המשיבים ביחס לנטען בבקשה, אבאר מדוע.

המבקש יבצע מסירה אישית של הבקשה וכן של החלטתי זו למשיבים לא יאוחר מיום 30.05.2021 שעה 12:00.

אני קובע דיון בבקשה, במעמד הצדדים, ליום 23.06.2021 שעה 09:00.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

7.4 לחילופין, ככול שלא יענה בית המשפט הנכבד לסעדים המבוקשים בסעיפים 7.1 עד 7.3, לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד לפצות ולשפות את התובע בסכום של 900,000 ₪, בגין ההפרה הבוטה של הסכם השכירות, לרבות את זכות הסרוב הראשונה שהוקנתה לתובע, על הנזקים שלהלן: 7.4.1 ההפרש בין שווי השוק לרכישת מחצית זכויות של חנות כדוגמת החנות נשוא התובענה, למחיר המכירה שנקבע בהסכם המכירה בין הנתבע 1 והנתבע 2.

...

כב' השופטת אניסמן – עמית בהחלטתה מיום 1.6.21 קבעה: "בהמשך לקבוע בהחלטתי מיום 18.5.21, שלפיה על פניו עסקינן בתביעה כספית על סך של 900,000 ₪ אשר עניינה הפרת הסכם שכירות, בהינתן טענת הנתבע 1, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב ההגנה שהגיש, שלפיה הסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום, ובהינתן הסכמת התובע להעברת התיק לבית משפט השלום, כאמור בהודעה זו, אני מורה על העברת התיק לנשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב לשם ניתובו". הבקשה למתן צו מניעה: ביום 13.7.21 הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני במעמד הצדדים, כך שייקבע כי הוא רשאי להמשיך ולהחזיק בחנות כשוכר ולא יפונה מהחנות וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה.

לפיכך דין הבקשה למתן צו מניעה זמני להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור.

הערעור מתקבל ביחס לסמכות העניינית ונדחה ביחס לצו המניעה.

לטענת הנתבע, התובע היה מודע היטב לסעיף 19 להסכם השכירות בינו לבין רימה, שהקנה לה זכות סרוב ראשונה לקניית הדירה, משום שההסכם נחתם במשרד התיווך שלו, לאחר שבעת פירסום דירתו להשכרה, בשנת 2018, פנה לקבלת שירותי תיווך מאותו משרד.

...

לטענת התובע, ביצע מספר רב של פעולות שיווק לדירה, וסייע לתובע ולרימה לנהל משא ומתן, שהביא לסגירת העסקה, אך בסופו של דבר חתמו השניים על הסכם המכר שלא בידיעתו, לאחר שנפגשו בלי ידיעתו, בתאריך 31.8.20, והנתבע מתכחש לחובתו לשלם את דמי התיווך.

לאור המסקנה אליה הגעתי איני נדרשת לדון בהודעה לצד ג', אך אבהיר לגבי המסמך אותו הגיש הנתבע במהלך הדיון (נ/1) כי לא הוגש באמצעות עורכו, איני יודעת מי כתב אותו ואם נמסר לתובע, בכל מקרה לא היה בו כדי להוות טענת הגנה או להקים לנתבע עילת תביעה נגד צד ג'.

לאור האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

כמו כן אני מורה על דחיית ההודעה לצד ג' ללא צו להוצאות.

כמו כן, ניתנה לחברה זכות סרוב ראשון לרכישת הנכס (סעיף 24 להסכם).

המשא ומתן למכירת הנכס והפקדת שיקים בכספת כפי שצוין לעיל, בהתאם להסכם השכירות הייתה לחברה זכות סרוב ראשון לגבי הנכס.

...

אילו הייתה התביעה נדחית לחלוטין ייתכן שהנתבעים היו זכאים לקבל סכום זה או קרוב לכך.

בהתחשב בכך שהיא תפסה נפח זעום מהדיון, ישלם הבנק לצדדים השלישיים הוצאות על הצד הנמוך בסך 5,000 ש"ח. סוף דבר התביעה נגד הנתבעת 1 נמחקת.

התביעה נגד הנתבע 4 נדחית, וכך גם הודעת הצד השלישי שהגיש נתבע זה. התובע ישלם לנתבעים 3-2 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 ש"ח, ולנתבע 4 ישלם הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 5,000 ש"ח. הנתבע 4, שהוא המודיע לצד שלישי, ישלם לצדדים השלישיים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.

עוד נטען כי במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים, לא גולה ההסכם עם צור סוכנויות מיולי 2023, אשר כולל התחייבות של החברות לשעבד את מלאי החברה לטובת צור סוכנויות (שיעבוד שלא נרשם) וכן זכות סרוב ראשון על כל הצעת רכישה.

הסוגיה הראשונה הנוגעת לקבוץ מתייחסת לטענת רוזנברג כי הצעות גלובל כוללת תנאי מתלה והוא חתימת הסכם שכירות חדש עם הקבוץ.

בסעיף זה, המתייחס להפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, נקבע כך: "לעניין ביטול חוזה קיים שהתאגיד צד לו, יחולו הוראות סעיפים 66, 68, 69 ו-71(ג), בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: במקום 'הנאמן' יבוא 'התאגיד'; הייתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, רשאי הוא לבקש מבית המשפט להורות על ביטולו, ובית המשפט יורה כאמור רק אם סבר כי היתקיים אחד מאלה:

...

בנסיבות אלה, אינני מקבל את טענת רוזנברג, לפיה, יש לפסול את הצעת גלובל 2 ואין להביאה בחשבון.

בנסיבות אלה, דומני שאפיון הזרמת כספי הבעלים כהשקעה הונית ולא כהלוואה (חוב), יכול להוביל למסקנה כי יש תחולה להוראות סעיף 322, הואיל וההסדר המוצע מציע לכל הנושים פירעון מלא של כלל החובות, והואיל ומבחינת הדוחות הכספיים של כלל החברות נראה כי על פי המבחן המאזני, עולים נכסי החברות על סך החובות, ומכאן שיש תחולה לסעיף 322 לחוק.

לאור כל האמור לעיל, ניתן לבחון עתה את תוצאות ההצבעה.

הדברים הוכחשו על ידי ב"כ החברות בדיון, ואין צורך להכריע במחלוקת זו, לאור כל האמור לעיל.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מאשר בזאת את הסדר החוב על פי הצעת גלובל, כאמור לעיל.