עיכוב הליכים על פי אמנה בין-לאומית
הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וחלה על הבוררות אמנה בין-לאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין עיכוב הליכים, ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן.
לטעם שבדבר, הנעוץ בתכליותיה המרכזיות של אמנת ניו יורק - אכיפה יעילה של הסכמי בוררות בנלאומיים באמצעות קביעת סטאנדרטים אחידים שעל פיהם ייאכפו הסכמים וכן שיקול הוודאות והחשש מפני אי כיבוד הסכמי בוררות בנלאומיים, ראו גם: רע"א 1030/15 דדון נ' חדד, כב' הש' דנציגר, 18/8/15, ס' 9; ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד דיני בוררות אופק חדש בבוררות מהדורה שלישית מורחבת כרך ב' עמ' 706 (2019).
סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר "הסכם בוררות" כ"הסכם בכתב למסור לבוררות סיכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו".
אם נמצא שקיים כזה, יש לבחון את טענת התובעת כי תניית הבוררות היא תניה מקפחת בחוזה אחיד, שאין לאכפה בתוקף הסמכות האמורה של בית המשפט לפי סעיף 6 לחוק והוראות האמנה.
בהקשר זה נקבע בסעיף 2(2) לאמנה כי "הסכם בכתב" "כולל גם סעיף בוררות בחוזה, או הסכם בוררות, שנחתמו על ידי בעלי הדין או הכלולים בחליפת מכתבים או טלגרמות". כפי שמציינת אוטולנגי בספרה בוררות-דין ונוהל, עם היתקדמות הטכנולוגיה מאז התגבשה אמנת ניו יורק, אין קושי לראות בהודעות דואר אלקטרוני כ"מכתב" או כ"טלגרמה", שכן אמנת ניו יורק מכירה גם בסעיף בוררות הכלול בחליפת טלגרמות שאינן חתומות מבחינה טכנית (מהדורה רביעית מיוחדת, עמ' 327 (2005)).
...
התוצאה היא שלא נמצא כי מתקיימים החריגים הקבועים בסעיף 2(3) לאמנת ניו יורק או אף אחד מהמקרים הנדירים ויוצאי הדופן שמצדיקים שלא לכבד את תניית הבוררות ויש להורות על עיכוב הליכים בשל תניית בוררה זרה.
סוף דבר
הבקשה לעיכוב ההליכים בשל תניית בוררות זרה מתקבלת.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בקשה זו בסך של 50,000 ₪.