מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף אשרה בדבר קבלת אסטמה תעסוקתית בגלל חשיפה לחומרי ניקוי בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תביעתו של התובע הוגשה בגין מכתב הנתבע מיום 9.12.2021, בו הודיע הנתבע לתובע על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה בגין מחלת האסטמה בה חלה התובע, כפגיעה בעבודה.
במהלך ההליך הגיעו הצדדים להסכמה הבאה, כדלקמן: "ב"כ הצדדים: בשלב הנוכחי אנו מקבלים את המלצת בית הדין ומסכימים על מינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית מטעם בית הדין על מנת שידון וישקול את הקשר הסיבתי בין מצבו של התובע בתחום הריאות, לבין תנאי עבודתו, כמפורט להלן –
במהלך עבודתו התובע היה מבצע את הפעולות הבאות בחודש עבודה ממוצע: עבודת חיתוך במשך כ-10% מהקף עבודתו; עבודת השחזה במשך כ-10% נוספים מהקף עבודתו; עבודת סימרור במשך כ-25% נוספים מהקף עבודתו; ועבודת איטום במשך כ-20% נוספים מהקף עבודתו; עבודות הרכבה קטנות ו"יבשות" במשך כ-25% נוספים מהקף עבודתו, שדרשו עבודה עם המתכות אך לא כללו חשיפה לחומרי נקוי.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויים (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
על המומחית ליתן את חוות דעתה בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה/ית לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתה וניסיונה, וכן להצהיר כי ידוע לה שחוות דעתה ניתנת במקום עדות בבית הדין, על המשתמע מכך.
...
במהלך ההליך הגיעו הצדדים להסכמה הבאה, כדלקמן: "ב"כ הצדדים: בשלב הנוכחי אנו מקבלים את המלצת בית הדין ומסכימים על מינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית מטעם בית הדין על מנת שידון וישקול את הקשר הסיבתי בין מצבו של התובע בתחום הריאות, לבין תנאי עבודתו, כמפורט להלן –
" אשר על כן, אני ממנה מטעמו של בית הדין את ד"ר דורית וינברג, כמומחית לרפואה תעסוקתית (להלן: "המומחית").
ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחית שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.
כמו כן, המומחית אשר מונתה על ידי בית הדין, אינה בודקת את בעל הדין שעניינו הופנה אליה, אלא אם המומחית מבקשת זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זוהי תביעתו של מר אכרם עבד אל גני (להלן: "התובע") להכיר במחלת ריאות חסימתית COPD שנגרמה לו כנטען בכתב התביעה עקב חשיפתו לחומרים של אבק, נסורת עץ, וחומרים נוספים בזמן שעבד כמפעיל CNC משנת 2004 ועד חודש 12/2018.
העובדה כי התובע היה חשוף לאבק עץ בעת עבודתו ואפילו מעל רמה המותרת ולפי התמונות שהוצגו בפני גם אם נקיון המקום היה לוקה בחסר, היה יכול להסביר החמרות זמניות במחלת ריאה חסימתית כגון אסתמה, לאור העובדה כי קיים קשר סיבתי חלש ביותר בספרות, בין חשיפה לאבק עץ לבין הופעה של מחלת ריאה חסימתית כרונית וגם בהיתחשב שבשאלה של בית הדין נכתב שגם החמרת מצב יחשב כקשר סיבתי.
ביום 18.8.20 הגיש ב"כ התובע סיכומיו תוך שהוא שב על העובדות שהוסכמו ומדגיש את הדברים שרשם מומחה בית הדין לפיהם התובע היה חשוף לאבק עץ ברמה העולה על חצי מהרמה המותרת.
אינני מקבל את הנטען בסעיפים 9, 10, 11, 12, לסיכומיו של ב"כ התובע שטוען, כי די במידת קשר סיבתי של 20% בין תנאי עבודתו של התובע לבין הופעת המחלה בכדי להכיר בקשר הסיבתי הנידרש לצורך קבלת התביעה.
כפי שציין ב"כ הנתבע בצדק בסיכומיו מיום 21.9.20, מומחה בית הדין ענה באופן מפורט לגבי שלילתו של הקשר הסיבתי העולה על שיעור 50% בין מחלת הריאות לבין תנאי עבודתו של התובע תוך שהמומחה מנתח את הספרות המקצועית של ספרי הלימוד והמאמרים מהם עולה קשר חלש ביותר בין חשיפה תעסוקתית לאבק עץ לבין מחלת ריאות חסימתית.
...
אני סבור כי לא קיים סבירות לקשר סיבתי העולה על שיעור של 50% בין מחלתו של התובע ותנאי עבודתו על מנת להכיר בו כסובל ממחלת מקצוע.
אינני מקבל את הנטען בסעיפים 9, 10, 11, 12, לסיכומיו של ב"כ התובע שטוען, כי די במידת קשר סיבתי של 20% בין תנאי עבודתו של התובע לבין הופעת המחלה בכדי להכיר בקשר הסיבתי הנדרש לצורך קבלת התביעה.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במכתבו מיום 10/2/20, דחה הנתבע את תביעת התובע להכיר במחלת האסטמה ממנה הוא סובל, לטענתו, כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה .
יש לציין כי הצדדים הודיעו תחילה על הסכמתם למינוי מומחה "בתחום הריאות", אך לאור המפורט בהחלטה מיום 2/1/21, הודיעו על הסכמתם למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום התעסוקתי.
עבודות המכונאות כוללת נקוי כלי רכב, תיקון והחלפת מנוע, תיקון ראש מנוע, שטיפת חלקי מנוע, החלפת מצברים וניקוי קרבוראטורים, החלפת בלמים וניקוי בלמים, החלפת מסננים וממסרות.
שעות עבודתו בתחום זה, הנן מהשעה 05:00 ועד השעה 09:00, בימים א' – ה', כאשר במסגרת עבודתו זו, הנו חשוף לחומרי ריסוס שמרססים מטוסי הריסוס באופן ישיר בשטחים החקלאיים בו נמצא, חומרי הדברה כגון קוטלי עשבים וקוטלי חרקים המדורגים בדרגת רעילות גבוהה, הריסוס מתבצע באמצעות דגנים (טרקטורים) ו/או מטוסים בזמן שהותו של התובע בשטח החקלאי.
לפיכך ולאחר שמלוא החומר הרפואי של התובע היתקבל, בהתאם לבקשת הנתבע, הרינו ממנים בזאת את ד"ר יבגני לייקין, כמומחה - יועץ מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, בהתאם לעובדות המוסכמות שפורטו לעיל, לבין הליקוי לו הוא טוען, וזאת על דרך המקרוטראומה, כל זאת על סמך החומר הרפואי שיישלח במצורף להחלטה זו. שכר טירחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.
המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות, וזאת בשים לב לעובדות המפורטות בסעיף 3 לעיל וכן בהתייחס למסמכים הרפואיים המצ"ב: מהו הליקוי ממנו סובל התובע? האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל (גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים).
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי, האם בעקרו של דבר ניתן לומר כי הליקוי של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
...
במידה ותוגש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, תינתן לצד השני ארכה בת 21 יום, להגיב לה. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה וככל שלא תוגש בקשה אחרת בתוך המועד הנקוב לעיל יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 14 יום להגיש סיכומיהם, שאם לא כן, יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בפני הועדה ציין המערער את הדברים הבאים: "כיום לא עובד עבודה אחרונה שיפוצים וקניון, לא מסוגל לעבוד לא מקבלים אותו לעבודה. ישנוני וסחרחורות במהלך היום. עין ימין לא רואה מימין ועין שמאל הידרדרות במהלך השנים" בפרק "דיוני הועדה ונימוקים לקביעה" ציינה הועדה את הדברים הבאים: "הגיע בלווי אישתו אשר סייעה לעורר.
פריט ליקוי זה מבטא "הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה". מדובר בסעיף ליקוי תיפקודי במהותו, כך שמקופלת בתוכו ההנחה כי כושר העבודה של מבוטח אשר לו הותאם סעיף הליקוי האמור מוגבל "הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה". הועדה היתעלמה מהאמור בתקנה וקבעה כי אין השפעה על כושר עבודתו של המערער, בגין ליקוי הפרעת היסתגלות.
עובדת השקום (כך גם הרופא הפוסק) המליצה לראות במערער כבעל יכולת הישתכרות מלאה תוך שהיא מציינת את הדברים הבאים: "מדובר בתובע בן 47 שנים, השכלתו כ 7 ש"ל, עבר תעסוקתי בעבודות ביניין, שיפוצים וניקיון.
הועדה הוסיפה כי לעניין האסטמה המערער מסוגל לעבוד אך ללא חשיפה לחומרים מגרים או דרכי נשימה.
...
להלן פירוט טענות המשיב: א. בתשובתו טען המשיב כי דין הערעור להידחות.
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
יוצא אפוא כי הוועדה שקלה השפעת כל ליקוי וליקוי בנפרד על כושרה של המערערת להשתכר.
הוועדה היתה ערה לנתוניו האישיים של המערער לרבות גילו הצעיר, השכלתו הנמוכה ועברו התעסוקתי, ולאחר ששקלה את כל אלה הגיעה למסקנה אשר מבוססת על נתוניו של המערער וליקויו הרפואיים, ולפיה המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכרה במחלת העור ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה, בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), נדחתה על ידי הנתבע בהחלטה מיום 2.4.2015, בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי עבודתו, וכן מאחר ומחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
לאורם ציין המומחה כי התמונה הקלינית יכולה להתאים לדרמטיטיס אטופית (אסטמה של העור) עם הופעה מאוחרת של דלקת עור ממגע שקשורה לחשיפה לחומרים במהלך או מחוץ לעבודה.
מחלתו הופיעה לראשונה בעקבות החשיפה לחומרים בעבודה ולא היתה לה עדות קודמת.
כך, בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, דר' סער לחמי, מוסבר כי התובע עבר בירור מקיף בבית החולים שיבא וכי רופאיו מעריכים כי "קיימת סבירות גבוהה למגע עם חומרים אלו (אליהם הוא רגיש, מ.נ.ד) בסביבת עבודתו, היות וחלקם קיימים בגומי וכפפות (בהם משתמש בעבודתו, וכן בדטרגנטים וחומרי בישום שונים...". מכל האמור לעיל עולה כי התובע הוכיח קיומו של קשר סיבתי בשיעור 50% לפחות בין חשיפתו התעסוקתית כמפורט לעיל לבין הליקוי שאובחן בעורו ומשכך, דין התביעה להיתקבל.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי הליקוי בעור ממנו סובל התובע הנו תוצאה של תאונת עבודה על דרך המקרוטראומה, כתוצאה מחשיפה לחומרי נקוי ולגומי בשנים 2008 ועד 2014.
...
במקרה הנדון הגענו לכלל מסקנה כי חוות דעתו של המומחה תומכת בקבלת התביעה ולא הוצגה הצדקה לסטות ממנה.
כך, בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, דר' סער לחמי, מוסבר כי התובע עבר בירור מקיף בבית החולים שיבא וכי רופאיו מעריכים כי "קיימת סבירות גבוהה למגע עם חומרים אלו (אליהם הוא רגיש, מ.נ.ד) בסביבת עבודתו, היות וחלקם קיימים בגומי וכפפות (בהם משתמש בעבודתו, וכן בדטרגנטים וחומרי בישום שונים...". מכל האמור לעיל עולה כי התובע הוכיח קיומו של קשר סיבתי בשיעור 50% לפחות בין חשיפתו התעסוקתית כמפורט לעיל לבין הליקוי שאובחן בעורו ומשכך, דין התביעה להתקבל.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי הליקוי בעור ממנו סובל התובע הינו תוצאה של תאונת עבודה על דרך המיקרוטראומה, כתוצאה מחשיפה לחומרי ניקוי ולגומי בשנים 2008 ועד 2014.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו