סעיף אי תחרות בהסכמי פירוק שותפות

הדבר היחיד שעליו עמד התובע בעת פירוק השותפות, כך לטענת הנתבע, הוא כי בהסכם הפרישה יתוסף סעיף אי תחרות.

...

סבורתני, כי דין טענתו זו של הנתבע להידחות.

דינה של טענה זו להידחות.

מנגד, ככל שהדבר נוגע להפרה שהפר התובע, על פי הנטען, הרי שמייד לאחר שהנתבע פנה אל התובע על מנת שיציג לפניו אסמכתאות לכך שהוציא את הנתבע מהעסק, הציג התובע את האסמכתאות, כך שלא נראה שהתובע הגיש תביעתו זו בחוסר תום לב. סוף דבר, שעה שהוכח שהנתבע הפר את הסכם הפירוק, זכאי התובע לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם.

רצונותיהם של שני הצדדים באו לידי ביטוי בהסכם, כמו לדוגמה דרישת הנתבע לאיסור תחרות, שנקבעה בסעיף 2(ד) להסכם (עמ' 17, ש' 33 - עמ' 18, ש' 3).

התובע תלה את יהבו בעיניין זה בהוראותיו של סעיף 16 להסכם כדלקמן: "הצדדים מתחייבים בזאת לשמור על סודיות מוחלטת באשר לפעילות העסק קודם ליום הפרוק לרבות חילופי דברים, טענות ו/או כל פעולה של צד להסכם זה קודם ליום הפרוק. צד שיפר הסודות ויימצא כי פירסם פעולה ו/או עניין הקשור לפעילות השותפות ו/או מי מהצדדים לצד ג' כלשהוא לאחר חתימה על הסכם זה, יעמוד על חיוב של סכום קבוע ומוסכם ללא צורך בהוכחת נזק על סך של 50,000 ₪". המשמעות היא שהפיצוי המוסכם נקבע בקשר להפרת סודיות בלבד ולא בקשר להפרת ההסכם בגין אי תשלום.

...

טענת התובע, שיש לחייב את הנתבע בתשלום של פיצוי מוסכם בסך של 50,000 ₪, נדחית.

לפיכך, כאמור, התביעה לפיצוי מוסכם נדחית.

לפיכך התביעה מתקבלת ברובה.

וראו בעיניין זה מה שכתב הנתבע בתצהירו: "התובע הגדיל לעשות ובחוסר תום לב זדוני הקים מול העסק שרכשתי עסק מתחרה. להמבורגרים. עסקו של התובע הוקם סמוך לעסק הנכון והתחרה בי ישירות במטרה ברורה למוטט אותי. שם העסק, "הפסאז". יוזכר כי מדובר בעסק לממכר המבורגרים בשדרות, מקום עם פלח שוק ופוטנציאל הכנסות מוגבל.

העידר הסכמה של התובע למנות רואה חשבון מוסכם באשר למחלוקת בעיניין האופן בו יש לרשום את החשבונית, אפנה לסעיפים 11 ו- 12 להסכם פירוק השותפות שם צוין כי שהצדדים יעזרו ברואה חשבון מוסכם בנוגע לרכיבים של החשבונית: הצד הזוכה בתהליך ההתמחרות ימסור המחאה דחויה ליום 27.8.16 על הסך אותו הציע בתהליך ההתמחרות בתוספת מע"מ, וזאת כנגד חשבונית מס כחוק.

...

הנתבע טען שזקוק לחשבונית על סך מחיר המכירה בסך של 90,000 ₪ בתוספת מע"מ. בסופו של דבר התובע הסכים להוציא חשבונית על הסך האמור, לאחר שהתייעץ.

אני דוחה את הטענה לפיה סעיף 19 להסכם הופר.

אני דוחה את הטענה לפיה הנתבע הפר את סעיף 21 להסכם, בכך שהגיש שתי חשבוניות למע"מ וגרם לפיכך לזימון התובע לחקירה במע"מ, וכן בגין בחירתו כך שלא שילם את תשלום המע"מ. בסעיף 21 להסכם מתחייבים הצדדים לא לדבר על העסק ולא להוציא לשון הרע זה כנגד זה בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1975.

המכתב שלו לב"כ התובע לגבי חבות מע"מ הינו מחודש 02/17 בעוד שהעיקול על הרכב הוטל עוד בחודש 12/16, היינו טרם פנה התובע לנתבע והודיע לו שקיבל התראה מרשויות מע"מ. לסיכום אני מורה על דחיית התביעה.

טענות הנתבעת שכנגד התובע שכנגד 1 סרב לחתום על הסכם סודיות אשר הועבר לחתימתו, גנב סודות מסחריים של הנתבעת שכנגד בדמות מבער המצוי בהליך רישום פטנט ו-1000 שרטוטים, חבר למתחריה של הנתבעת שכנגד, העתיק מוצר של הנתבעת שכנגד, פירסם את מוצריה כאילו היו מוצריו, פנה לספקים של הנתבעת שכנגד וכן התחרה בנתבעת שכנגד בנגוד לתניית אי תחרות בהסכם אשר נחתם עמו.

בנסיבות פיטוריו של התובע שכנגד 1 שסרב להגיע לשימוע, גנב סודות מסחריים, ביצע העתקה של מוצרי הנתבעת ופעל בנגוד לתניית אי התחרות, הוא אינו זכאי להודעה מוקדמת, כאשר גמר החשבון בוצע בהסכם פירוק השותפות בינו לבין הנתבעת שכנגד.

עוד מבהירה הנתבעת שכנגד כי בנסיבות בהן התובע שכנגד 1 סרב לחתום על הסכם הסודות, חבר למתחריה של הנתבעת שכנגד, העתיק את מוצריה וכן הציג את מוצרי הנתבעת תוך הטעה כי מדובר במוצרים שלו , קמה לנתבעת שכנגד הזכות לפטרו בהתאם למנוי בסעיפים 12.10 עד 12.16 להסכם ההעסקה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים מסקנתנו הינה כי יש לדחות את תביעת התובע שכנגד בגין רכיב זה. התובע שכנגד 1 טען טענות אלו בעלמא מבלי לצרף סימוכין להוכחת טענותיו בנוגע לזכאותו לתשלומים מכוח רכיב זה. כמו כן, הסכם פירוק השותפות בין השניים נעדר כל התייחסות לטאבונים, כאשר ההסכם הנ"ל מונה רשימת ציוד שהועברה לידי הנתבעת שכנגד, וזאת כנגד תשלום.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה בגין רכיב זה, להידחות.

סוף דבר תביעת התובעת נדחית במלואה.

לאורך כל הסכם השותפות עוברת כחוט השני מגמה ברורה לפיה במקרה של פירוק השותפות יהיה גדי בעל הזכויות הבלעדי בשם העסק, ורק הוא יוכל להמשיך ולהפעיל בחנות עסק לממכר פלאפל, או להשתמש בשם "פלאפל הלוי". כך, לבד מתניית אי התחרות שנקבעה בסעיף 10.5 להסכם שהגבילה את חביב מפתיחת עסק מתחרה באשקלון במשך שנתיים לאחר פירוק השותפות, נכללו בהסכם השותפות מספר הוראות נוספות המבהירות כי גדי הוא היחיד מבין השניים אשר רשאי לפתוח עסק אחר המתחרה בשותפות, לפתוח עסק נוסף מתחרה, או להשתמש בשם "פלאפל הלוי", כדלקמן: בסעיף 6.3 נקבע כי "היה והתפרקה השותפות מכל סיבה שהיא, יוכל גדי להמשיך להפעיל את המסעדה באופן עצמאי תחת השם פלאפל הלוי"; בסעיף 10.3 להסכם נקבע כי "השותפים מתחייבים ומצהירים בזאת כי במשך כל תקופת השותפות לא יעסקו, לא במישרין ולא בעקיפין, בשום עבודה ו/או עסק המתחרה בעסקי השותפות. ואולם על אף האמור בסעיף זה יהיה רשאי גדי לפתוח עסק נוסף באשקלון או בכל מקום אחר. גדי יהיה רשאי להשתמש בשם "פלאפל הלוי", בעסק או העסקים הנוספים אשר יפתח"; בסעיף 11.2.3 בהסכם נקבע, בין היתר, כי: "למען הסר ספק בעת פירוק השותפות יוכל גדי להמשיך להפעיל עסק של מסעדה במקום העסק באופן עצמאי"; ובסעיף 11.2.24 נקבע כי: "שם העסק "פלאפל הלוי" יהיה שייך לגדי בלבד ובעת הפרוק יוכל רק גדי להשתמש או להרשות להשתמש בשם זה".

...

לפיכך, התביעה שכנגד בגין רכיב זה נדחית.

משכך, התביעה שכנגד לפיצוי בגין עגמת נפש נדחית.

סוף דבר תביעתו של גדי נגד ענת נדחית, למעט בעילת לשון הרע, בגינה תשלם ענת לגדי סך של 7,000 ₪.