מסכום זה יש לקזז סך של 1,237 ₪ - מכפלת יחס הסדרי השהות של הקטינים עם הנתבע (יצוין כי הנתבע הציב במכפלה זו יחס של 45% תחת יחס של 43%);
בגין הוצאות שאינן תלויות שהות – יש לחייבו בסך של 440 ₪ של הקטינים ר. ול. (220 ₪ לכל אחד מהם) –תוך שיקלול סכום זה בשיעור הכנסתו ביחס הכנסות הצדדים הנטען על ידו;
חיוב במזונות עבור הבת א. שהיא קטינה מתחת לגיל 6 – יש לחייבו בסך של 1,600 ₪, ובמלאות לה שש שנים יש להפחית את גובה המזונות, ולחייבו בשיעור גובה המזונות כשל הקטינים ר.ול. כמפורט לעיל;
הותרת חיובו בתשלום מחצית מההחזר המשכנתה ונשיאתו ב-30% מחלקה של התובעת, ובמלאות שש שנים לקטינה א., יש להורות על חלוקת שווה של תשלום ההחזר החודשי;
חוות דעת המומחה
כאמור, ביום 8.8.2021 הוגשה חוות הדעת המומחה, לשם הערכת שווי הכנסות הצדדים מכל מקור שהוא.
בבע"מ 919/15 נקבע, כי בגילאי 6- 15 תחול על שני ההורים האחריות למזונות הילדים באופן שווה מדין צדקה, כאשר הקף החיוב ייקבע על בסיס יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה ובהיתחשב בחלוקת זמני השהות של הקטינים ובהיתחשב ביתר נסיבות העניין, כפי האמור בסעיף 147 לחוות דעתו של כבוד השופט ע' פוגלמן בעמ' 87 לפסק הדין:
"בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה".
על פי סעיף 8 לפסק דינו המנחה של כב' השופט שאול שוחט אשר ניתן בעקבות בע"מ 919/15, בעמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (20.12.2017), נידרש בית המשפט לבדוק את הפרמטרים הבאים:
"לפסוק את חיוב המזונות לילדים בגילאי 15-6 שנים, שעל קביעת מזונותיהם חולש הדין העברי, להכריע גם בנטל חלוקת החיוב בין ההורים על פי הכללים שנקבעו בבע"מ 919/15. לשם כך, על הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:
במסגרת הקוים המנחים לשימוש באותן אמות מידה נקבע, כי התעריף המינימלי אינו משמש כאמת מידה אלא רק רף תחתון; יש להיתחשב בהתנהגות הצדדים ובדרך שבה ניהלו את ההליך; יש להיתחשב בסעד המבוקש או הסכום השנוי במחלוקת ובמורכבות התיק והזמן שהושקע בהכנתו; השיקול האחרון המוזכר הוא חשיבות העניין עבור בעלי הדין.
...
סיכומו של דבר – הכנסתו החודשית הכוללת של הנתבע מסך כל נכסיו מוערכת בסך של 72,968 ₪ נטו.
התוצאה- חיוב גובה דמי המזונות
לאחר שעיינתי בכל אשר הונח לפניי ושקלתי את כלל השיקולים הנדרשים למקרה דנן, מצאתי להעריך את צרכיו של כל אחד מהקטינים בגין דמי מזונות, לא כולל מדור והחזקת מדור בשני הבתים, על פי התחשבות בהכנסות (17% תובעת אל מול 83% הנתבע), גילאי הקטינים ויחס הסדרי השהות (43% עם הנתבע אל מול 57% עם התובעת) כדלקמן:
מזונות עבור הקטינים ר.ול. אשר הם מעל גיל שש שנים-
עבור צרכיים תלויי שהות - 3,500 ₪ לכל קטין.
בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך, שאופיין בהעדר שקיפות מצד הנתבע והעדר גילוי של המידע הנדרש מבעל דין בתביעת מזונות, ומשמצאתי את עדותו לא מהימנה במספר מוקדים, ומנגד קבלה חלקית בלבד של עתירות התובעת, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל, והוצאות עבור התובעת הוא בסך כולל של 40,000 ₪ כולל מע"מ (להלן- "ההוצאות").