סעד לטובת צד שלישי שאינו צד להליך

לצד זאת, ועל מנת שלא לסכל את אפשרות הגשת העירעור, בית המשפט המחוזי הורה על מתן צו אירעי האוסר על דיספוזיציה בנכסים ועל העברתם לידי צד שלישי שאינו הרוכש, וכן צו האוסר על ביצוע פעולות לפינוי הנכסים לתקופה של 30 ימים.

הבקשה כוונה בעיקרה לקבלת הסעדים הבאים: עיכוב הליכי המכר של הנכסים, איסור דיספוזיציה לטובת צד שלישי ואיסור פינוי המבקשים ובני משפחותיהם מהנכסים עד להכרעה בעירעור.

...

מנגד, עמדתם של הכונס והנאמן היא שיש לדחות את הבקשה.

אף הרוכש טען כי יש לדחות את הבקשה, תוך שהוא סומך ידיו על עמדת הנאמן והכונס.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שהבקשה לעיכובם של הליכי מימוש הנכסים נדחית, ואילו הבקשה למתן צו איסור דיספוזיציה בנכסים וכן למניעת הליכי פינוי הנכסים – מתקבלת, הכל כאמור בפסקאות 9-8 לעיל.

לעמדת המדינה, בין הדין נעדר סמכות עניינית לידון בסכסוך שביניהם , שהוא סיכסוך בין מי שאינם צדדים להליך קבוצי וביניהם מתקיימים יחסים מסחריים וחוזים רגילים.

לטענתה, המדינה קבעה בהסכם נשוא ההליך, זכויות לטובת צד שלישי – המאבטחים עובדי הקבלן - סער.

לטענתה, ההסתדרות אינה בעלת הדין כנגד המדינה, וככל שהתשלום לא יבוצע, רק לאחר מכן העובדים יוכלו לבחור אם להגיש תביעה, וכנגד מי. עוד טענה המדינה, כי בשונה מפסק הדין בעיניין עריית ראשון לציון, לפנינו לא מדובר בחוק להגברת האכיפה.

כאן המקום לציין כי יש לדחות את טענת המדינה גם בשאלת אופן בירור הליך זה. יודגש כי ניתן למדינה יומה, הן בלוח הזמנים, כפי שיפורט בהרחבה להלן, הן באורכות להגשת תגובה, הן בסעד אירעי שניתן בו רק המשיבות 2-3 התבקשו לשאת בעלות (החלטה מיום 6.10.23), הן בהעתרות לבקשה לשמיעת ההליך לגופו יחד עם הבקשה לדחייה על הסף והן בהעתרות בית הדין לבקשות להארכת המועד להגשת הסיכומים, לצורך ניהול מו"מ בין הצדדים, לאחר שהוגשו סיכומי המבקשת והמשיבות 2-3.

...

נדחית טענת המדינה כי הליך זה הוא פרי קנוניה של המבקשת והמשיבות 2 ו-3.

טענה זו בעניין מאזן הנוחות נדחית.

לו נכונה טענה זו, והיא לא נסתרה בסיכומי המשיבה 1 , אזי גם מטעם זה טענת מגבלת התקציב נדחית.

סוף דבר מסקנתנו ממה שהוכח לפנינו היא כי על פי הצעות המשיבות במכרז בו זכו, לשונו, חוק שכר מינימום, החוק להגברת האכיפה וצו ההרחבה, על המדינה לשלם למשיבות 2 ו -3 את הפרש שכר המינימום בסך של 40.77 ₪ לשעה ושכר חודשי מינימאלי בסך של 7,420.14 ₪, עבור מאבטחים חדשים, ממועד תחולת הצו ואילך, לרבות לגבי החודשים בהם שילמו המשיבות מכספן הפרש זה. סכומים אלו אשר ישולמו למשיבות 2 ו-3 בגין כל מאבטח חדש, יועברו במלואם ע"י המשיבות 2 ו-3 ישירות למאבטחים החדשים עצמם.

לדברי התובע, ביום 22.1.2018 נרשמה לטובתו הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין על יסוד הסכם ההלוואה הנ"ל, אך ההערה בוטלה באוקטובר 2018 כדי לאפשר מכירתה של הדירה השלישית ולא נרשמה מחדש מסיבות טכניות.

התובע לא חלק עוד על הצורך לצרף את כלל הצדדים השלישיים הנזכרים בנסח המקרקעין בהיותם מי שעלולים להפגע מחמת הסעד הקנייני שנדמה שהוא מבקש עתה, אך לא ברור מתי הלכה למעשה בכוונתו לבקש לצרף את הצדדים השלישיים ולא ברורה המסגרת המשפטית בגדרה מבקש התובע כי בית משפט זה ייתן צוים למספר לשכות הוצאה לפועל בארץ, צוים המופנים כלפי צדדים שלישיים שאינם צד להליך הנוכחי, ואשר נועדו לגישתו לאפשר צרופם להליך.

...

מחיקת תביעה מהטעמים שיפורטו להלן.

לעניין אי-צירופם של בעלי דין רלוונטיים כצד להליך, כשבנסח המקרקעין מופיעים צדדים שלישיים רבים שעלולים להיפגע כתוצאה מהסעד הקנייני המבוקש, מסר ב"כ התובע כי "אני שומע את הערת בית המשפט בנוגע להוספת בעלי דין, ומשיב כי ארצה לתקן זאת... לאחר ששמעתי את הערות בית המשפט ביחס להמשך ניהול התיק, אני מבקש להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, בתוך 30 יום" (עמ' 2 לפרוטוקול).

אמנם כן, מחיקת תביעה לא תיעשה כעניין שבשגרה, אולם מהטעמים שפורטו לעיל סברתי שבמקרה הנוכחי אין מנוס ממחיקת התביעה, כמתואר.

עוד טען התובע כי בנסיבות דנן קיימים פערי כוחות לטובת הנתבעת, וכי המסמכים אותם היא מסתירה מצויים בשליטתה הבלעדית ולא תיגרם לה כל הכבדה בהמצאתם.

כמו כן, חלק מהבקשה מהוה דרישה לייצר ולהפיק עבור התובע מסמכים ורשימות יש מאין, וכן מדובר בדרישות שיש בהם כדי לפגוע בצדדים שלישיים ובמידע רגיש וסודי של החברה ושל צדדים שלישיים שאינם צד להליך.

אשר לבקשה למחיקת כתב ההגנה טענה הנתבעת כי בקשתו של התובע היא שימוש פסול בהליכי משפט וכי אין לבקשה זו כל בסיס, שכן מדובר בסעד מרחיק לכת.

...

לכן דין הבקשה למחיקת כתב הגנה להידחות.

לסיכום דין הבקשה לגילוי מסמכים להתקבל חלקית.

דין בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה להידחות.

בבקשה למתן זכות עיון במסמכי התיק בפניי בקשת צד ג' (שהנה עו"ד במקצועה) לקבלת זכות עיון מלאה בכלל המסמכים המצויים בתיק שבכותרת, וזאת באמצעות מתן היתר לצפייה במערכת "נט המשפט". בקשת צד ג', שאינה צד להליך שבכותרת, מוגשת במסגרת תביעה אזרחית בה התעוררה מחלוקת כספית בין התובעת לנתבע.

לשיטת התובעת, ישנם הבדלים מהותיים בין ההליכים שכן ההתמקדות בהתדיינות הנוכחית אינה רק בחוקיות גביית האגרה ע"י התובעת אלא מיתמקדת בקיומה של התחייבות חוזית של הנתבע כלפי התובעת ללא קשר לשאלת סמכות התובעת לגבות את אגרת יסוד המצבה, בעוד שהתובענה הייצוגית שטרם אושרה נועדה לבחון את חוקיות גביית האגרה ממשפחות המנוחים, לפיכך השאלות המשפטיות העולות בשני התיקים וכן הסעדים שונים במהותם ואינם מצדיקים מתן זכות עיון מיוחדת למבקשת.

חוסר תום לב – נטען כי ניתן להבחין בחוסר תום לב מובהק מצד המבקשת המשלבת בבקשתה טענות הקשורות לבקשה למתן זכות עיון עם טענות לטובת הנתבע הנוגעות לגופה של ההיתדיינות בתיק שבכותרת.

...

זכות העיון - המסגרת הנורמטיבית בית המשפט העליון עמד על המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשת צד ג', שאינו צד בתיק, למתן זכות עיון בתיק בית המשפט בהרחבה במסגרת עע"מ 3195/18 אורן יצחקיאן נגד המועצה המקומית שהם – רשות הרישוי לעסקים (ניתנה ביום 10/6/19), ולהלן עיקרה: "המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון). ככלל ובהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. בעלי הדין להליך רשאים כמובן להביע התנגדותם לעיון המבוקש אולם בשים לב לנקודת המוצא שלפיה יש ככלל לאפשר עיון בתיקים שהתנהלו באופן פומבי בבית המשפט, הרי שעל המתנגד לעיון מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו למשל, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 4 (20.6.2017)). בבוחנו בקשת עיון אשר אחד מבעלי הדין מתנגד לה, נדרש אפוא בית המשפט לאזן בין זכות העיון לבין זכויות ואינטרסים נוגדים, ובכלל זה זכויות ואינטרסים של בעלי הדין, של צדדים שלישיים ושל הציבור בכללותו, כמו גם סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (ראו תקנה 4(ד) ותקנה 4(ו) לתקנות העיון; בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (23.4.2009))". דיון והכרעה אקדים תוצאה לדיון ואציין כי לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ולאחר שעמדתי על הוראות החוק והפסיקה הרלבנטיים, מצאתי להיעתר לבקשה בכפוף למגבלות שיפורטו בהמשך ההחלטה.

גם טענתה השנייה של המשיבה ולפיה יש הצדקה למנוע מהמבקשת את זכות העיון לאור הבדלים מהותיים בין הסוגיות בהן עוסק התיק שבכותרת או הסעדים המבוקשים במסגרתו לבין התביעות הייצוגיות בהן מטפלת המבקשת דינה להידחות.

סיכום: סיכומו של דבר – בקשת העיון מתקבלת.