סעד זמני בתביעה לאכיפת הסכם

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר במקביל להגשת הבקשה לסעד הזמני הגישה המבקשת תובענה שעניינה אכיפת חוזה וצו הצהרתי, במסגרתה מתבקש בית המשפט לקבוע כי ההסכם בין המבקשת לבין המשיבה (מיום 24.3.21) לבצוע הסעות הוא בתוקף ועל המשיבה לקיימו, וכי הודעת ביטול ההסכם מיום 31.5.21 שנשלחה לאחר שנכרת ההסכם בין הצדדים, ולפיה הצעת המבקשת במיכרז פסולה, חסרת תוקף.

...

לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות נוכח זהות הסעדים המבוקשים בתביעה ובבקשה לסעד הזמני והמדובר למעשה בבקשה למתן צו עשה שיש בו כדי לשנות את מצב הדברים הקיים, לפיו בהתאם להחלטת ועדת המכרזים נפסלה הצעת המבקשת (ר' סעיף 7).

בקשתה נדחתה ביום 1.6.21, בין היתר לפי שעסקינן "במכרז למתן שירותים והכלל הוא שאין להיעתר בנסיבות אלו לבקשה לצו ביניים, מה גם שהעותרת לא הצביעה על נזק בלתי הדיר שייגרם לה אם לא יינתן הצו". במסגרת התיק הנ"ל הגישה המשיבה הודעה ביום 29.6.21 לפיה זכיית המשיבה 1 במכרז הוקפאה (ר' גם האמור בסעיף 11 לעיל).

ככלל, במקרים כאלו כאשר הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי, ייטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשת הסעד הזמני (ראו למשל: ע"א 5537/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בע"מ נ' ערוצי זהב ושות', פסקה 8 (29.8.2012)) (שם, פסקה 12).

לאור המובא מעלה, סבורני כי יש טעם בטענת המשיבה, לפיה הזהות שבין הסעד הזמני לבין הסעד העיקרי פועלת לחובת המבקשת ומהווה אף היא נדבך (נוסף) התומך במסקנה שלא להיעתר לבקשה.

סוף דבר הכלל הוא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינן סעדים זמניים, ונטיית ערכאת הערעור היא שלא להתערב בשיקול דעת זה. זאת למעט במקרים חריגים ( (ר' רע"א 8837/15 מוניות קו 51 בע"מ נ' טקסי המרכז בע"מ (פורסם בנבו, 10.4.16); רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 10.9.17); רע"א 6984/19 בן חמו נ' פלקו בע"מ (פורסם בנבו, 5.12.19), פסקה 8); רע"א 343/21 יפרח נ' רשות מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 9.5.21) פסקה 7); רע"א 4152/21 חלפון נ' קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 1.7.21) פסקה 10)).

הסעדים הזמניים המבוקשים, הזהים לסעדים שהתבקשו בתובענה העיקרית הנם, כי בית המשפט יורה כדלקמן: כי ההסכם ייאכף "כך שהמשיבה תחדל ותימנע מביטול ההסכם". כי המשיבה תמנע מלהשכיר את המושכר לאחר.

...

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והטענות, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים לפניי מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

מהמקובץ עולה כי הן במישור סיכויי ההליך והן במישור מאזן הנוחות, הכף נוטה לטובת המשכירה.

סוף דבר: הבקשה לסעדים זמניים נדחית.

שנית, על מנת שיינתן סעד זמני בתביעה לאכיפת הסכם אופציה, על המבקשת להראות כי במידה ולא יינתן הסעד הזמני לא יהיה בידי החברה לקיים את פסק הדין היה ותתקבל התביעה אלא שהמבקשת כלל לא טענה בעיניין זה וכאמור אף לא הוכיחה כי פעולה כזו או אחרת של החברה עלולה להביא לפגיעה בשוויה של המניה או לריקון החברה מנכסיה.

...

סבורני כי יש ממש בטענותיה אלה של המשיבה.

אשר על כן, אני מורה כי המשיבה תימנע מביצוע פעולות בהון המניות של החברה באופן שיהיה בהן לאיין את אפשרות הקצאת האופציות ומימושן על ידי המבקשת, היה ותתקבל תביעתה, בין אם על דרך "החייאת" האופציות (ללא אפשרות לממשן אלא לאחר הכרעה בהליך העיקרי ובכפוף לתוצאותיו) ובן אם בכל דרך אחרת, על פי שיקול דעתה של המשיבה ובלבד, כאמור, שהיה ותתקבל התביעה לא תמנע מן המבקשת היכולת לממש את זכויותיה.

סוף דבר על יסוד כל אלה, הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית.

וכך נכתב בהמשכו של סעיף 10 לעניין זה: – "בעקרו של דבר, בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על קביעה שלפיה הלכה למעשה בקשת המבקשים לסעדים זמניים נדונה והוכרעה בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 31.8.2021. אלא שההחלטה האחרונה ניתנה בהנחה שתביעת המבקשת היא כספית, בעוד שהבקשה לסעדים זמניים בהליך השני הוגשה לצד תביעה לאכיפת הסכם". מהאמור עולה, ששם בית המשפט העליון את הדגש על נקודת המבט שבמרכזה הסעד שהתבקש, ובעוד שבהליך הקודם היתמקד הדיון בסעד הכספי, עתה על הפרק בקשה לסעדים זמניים לצד תביעה לאכיפת הסכם.

...

דיון והכרעה עוד קודם שאגיע למסקנה, שעל הפרק, בנסיבות אלה, לאחר שנמכר כבר המלון למשיבים 2 – 4, והערת אזהרה רשומה לטובתם, בקשה שאין לה כל תכלית, וניצבת המבקשת בפני מעשה עשוי, נכון להדגיש שהתנהלות המבקשת לוקה הן בחוסר תום לב והן בשיהוי – ואתייחס לכל אחד מכשלים אלה בנפרד.

על כך מצביעים הרכיבים הבאים: המועד בו נחתם ההסכם, פרק הזמן מאז, שאיפשר, כאמור, גם את סיום ההתקשרות לאחר הליכים משפטיים אל מול המשיבים 2 – 4, ואף התמשכות ההליך בבית המשפט העליון שנזקפת לחובת המבקשת וראה לעניין זה את החלטתי מיום 24.7.2022.

סוף דבר, מכל הטעמים דלעיל, הבקשה נדחית.

הבקשה וטענות הצדדים ביסוד הבקשה לסעד זמני קיימת תביעת המבקש לאכיפת שני חוזים אשר נחתמו בינו לבין המשיב לרכישת 4 דירות (כולל מחסן ומקום חנייה לכל דירה) בבניין הבנוי על חלקת קרקע מס' 28 בגוש 30610 ברח' אל-עבאס בשטחי בית חנינא בירושלים (להלן: "הבניין").

...

הטענות של המבקש כי המשיב מחזיק בדרכון ירדני, כי הוא בעלים של חשבונות בחו"ל וכי בכוונתו לברוח מהארץ ולהשאיר "קרקע חרוכה" הינן טענות שנויות במחלוקת ולא שוכנעתי כי הן מצדיקות את הסעד המבוקש.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה למתן צו המניעה הזמני המבוקש והבקשה נדחית בזאת.

המבקש ישלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ תוך 45 ימים מהיום.