סעד הצהרתי למתן פטור לנכה

כן צוין בתגובה שמעיון בנספחים ג' ו-ד' לבקשה עולה שהמבקש זכאי לגימלת נכות כללית מיום 1.2.08 בגובה של 1991 ₪ לחודש ובפירוט תנועות חשבון בנק לא ניתן לראות את תקבולי הביטוח הנ"ל. עוד טוען היועמ"ש כי צו הפטר בעיניינו של התובע ניתן ביום 29.12.09 (ר' נספח א' לבקשה) והוא אינו יכול לסייע למבקש אשר הגיש תביעתו ובקשתו דנן כחמש שנים לאחר מתן צו ההפטר וזאת לאור תקנה 14 (ד) (3) לתקנות האגרות.

בהתייחס לסעד ההצהרתי המבוקש טוענת הנתבעת כי התובע יכול לתבוע רק בגין העבר וביהמ"ש אינו מוסמך ליתן לו פסק דין הצהרתי בדבר זכותו להמשיך ולקבל את הפצוי החודשי מיום הגשת התביעה ועד תום תקופת הפוליסה, שכן שאלת חבות הנתבעת בתשלום התגמול החודשי מתעוררת מחדש מידי חודש בהתאם לנסיבות וייתכן ותקופת אי הכושר המוכחשת תסתיים או שמצבו של התובע עלול להשתנות.

לצד זאת, התקנות קובעות רשימה סגורה של בעלי דין הפטורים מאגרה (סעיף 19 לתקנות האגרות), רשימה סגורה של עניינים הפטורים מאגרה (סעיף 20 לתקנות האגרות), וכן יש שיקול דעת לבית המשפט להעניק פטור מלא או חלקי מתשלום האגרה לבעל דין אשר עומד בשני תנאים מצטברים (סעיף 14(ג) לתקנות האגרות): (א) אין ביכולתו הכלכלית לשלם את האגרה (להלן: התנאי הכלכלי); (ב) ההליך המשפטי בו החל מגלה עילה (להלן: התנאי המשפטי).

...

אף בענייננו אנו בשים לב אף לאמור בסע' 28 – 25 לעיל , למקרא פירוט ראשי הנזק , תוך שראוי לזכור כי הפוליסה שבבסיס התביעה לאובדן כושר כבר בוטלה בשנת 2006 , סבורני כי ניתן לומר בזהירות הראויה ומבלי לקבוע מסמרות לעתיד , כי רכיבים מסויימים בכתב התביעה הוערכו באופן מוגזם .

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, בשים לב למהותה של התביעה, כאשר ליבתה הינה התובענה לפיצוי בגין אובדן כושר הכנסה בהתאם לפוליסת ביטוח ( לעבר ולעתיד ) , בשים לב להלכות שפורטו לעיל ולאחר איזון בין האיטרסים השונים , מצאתי לפטור את התובע מתשלום אגרה ביחס לסכום של 1.5 מיליון ₪ בלבד .

התובע ישלם את יתרת האגרה (לעניין המחצית הראשונה של האגרה) בגין ההפרש בסך של 3,358,000 ₪, ב - 10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.15.

העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן: 2.1 עסקינן בתביעה למתן סעד הצהרתי לפיו הנתבעות מס' 2-4 חבות בסילוק יתרת חוב ההלוואה.

לשיטת התובעת, משאיבדה את כושר עבודתה באופן מלא היא זכאית לפטור מתשלום החזרי ההלוואה מיום גיבוש הנכות הצמיתה (23/5/11) וכן לסילוק יתרת חוב ההלוואה.

...

יישום כללים אלה בענייננו, מוביל למסקנה כי דין טענת התובע להידחות.

לפיכך, אני קובעת כי הפוליסה אינה חלה במקרה של אובדן כושר עבודה אלא רק במקרה של מוות.

במקרה דא, עסקינן אך ורק בפרשנות משפטית כאשר ניתן, ואף ראוי, לפסוק בסוגיה זו כבר בשלב זה. מסקנה זו תואמת את תכלית תקנה 101 לתקנות, כפי ששבה ועמדה על כך כבוד השופטת א. פורקציה ב-ע"א 455/06, חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עירית הרצליה (2009): "... נועדה, כלשון בית המשפט, בע"א 316/56 קרמש נ' סול (פד"י י"א 1336) "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק, או אפילו טענה עובדתית קצרה, ניתן לסיים את המשפט בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". למוסד המחיקה על הסף של תובענה על פי תקנה 100 לתקנות סדר הדין ולזה של דחייה על הסף של תובענה מטרה אחת והיא - לסלק תביעה על הסף, אשר אפילו תתברר עד תומה, לא יהא בה בכדי להקנות לתובע את הסעד המבוקש.

סוף דבר 13.1 דין הבקשה להתקבל וכפועל יוצא אני מורה על מחיקת התביעה.

התובעת הנה עקרת בית, לאחר ארוע מוחי משנת 2013, בעקבותיו הוכרה ע"י המל"ל כנכה עם דרגת אי כושר לצמיתות, כולל זכאות לשירותים מיוחדים, וכי המועצה הייתה מודעת היטב למצב כלכלי זה של התובעים כמי שהיו מוכרים למחלקת השירותים החברתיים של המועצה.

התובעים מוסיפים וטוענים כי נוכח כפירתם בחוב הנטען למועצה, הגישו ביום 9.10.15 עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי בחיפה נגד נתבעות 1-2 (כאן) בה עתרו לסעד הצהרתי לפיו הם אינם חייבים מאומה למועצה, וכפועל יוצא מכך, למנוע מנתבעות 1-2 לנקוט בהליכי גבייה נגדם, לרבות סעד זמני עד לבירור העתירה לגופה.

לטענתה, אין במצב הכלכלי הנטען של התובעים כדי לאיין את חובתם לשלם את המיסים החלים עליהם, אלא מקנה להם זכאות להנחה בארנונה, ולשם כך על הזכאי להנחה, לפנות בבקשה יזומה ובכתב בצרוף כל המסמכים המעידים על זכאותו לפטור וכן לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, וזאת כתנאי לדיון בבקשתו ולהענקת ההנחה המבוקשת.

אלא שבפתח הדיון שנקבע לשמיעת ראיות, ובעקבות הסכמת המועצה למחול לתובע על תשלום הסכום הנ"ל (התייתר הצורך בשמיעת ראיות), ניתן פסק דין הצהרתי לפיו לתובעים אין חובות כלשהם כלפי המועצה בגין ארנונה והיטלים אחרים עד ליום 31.12.15, וכי לא יינקטו נגדם כל הליכי גבייה ע"י הנתבעות, ואם יינקטו הם יבוטלו מבלי להטיל על התובעים כל חיוב כספי שהוא (נספח י"ג לכתב התביעה).

...

סוף דבר העילות הנזיקיות לא הוכחו, ומכאן התביעה נדחית בגינן.

התובעים ישלמו לנתבעים 2 – 3 באמצעות ב"כ הוצאות בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום.

לכן, אני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים את הסך 12,132 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

צו עשה שיורה למשיבה מס' 1 להציג תוכנית להדרכת עובדיה לגבי מתן פטור מדמי חניה לנושאי תו נכה חברי הקבוצה.

ההוראה שבסעיף 4ב של חוק חניה לנכים היא הצהרתית בלבד, ולצורך יישומה נידרשת התקנת תקנות, כפי שנקבע בסעיף 5 של חוק חניה לנכים.

זאת ועוד, הואיל וביקשה המבקשת למחוק את מפעילת החניון (המשיבה מס' 2), הרי שלא ניתן ליתן עוד סעדים המכוונים כלפי המשיבה מס' 2, כגון מסירת נתונים באשר לסכומים שקבלה המשיבה מס' 2 מציבור החונים בחניון.

...

באשר לטענה לפיה לא היתה פניה מוקדמת מצד המבקשת, אני מפנה לדבריו של כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) א. ריבלין בע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים, בפיסקה 9 (11.12.2008): ”אשר לתום-הלב, לא מצאנו כי העובדה שהמערערים לא הקדימו פנייה רצינית לבנק עובר להגשת בקשתם מצדיקה את הקביעה שלא נהגו בתום-לב. לנוכח תכליותיה של התובענה הייצוגית קשה גם לקבל כי פנייה של התובע הייצוגי להשבת כספו-שלו תהווה תנאי בלעדיו אין לאישור התובענה.

סוף דבר: הנני מורה על אישור התובענה כנגד המשיבה כתובענה ייצוגית, כשעילות התובענה הייצוגית הן: הפרת החובה החקוקה הקבועה בסעיף 4ב של חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993.

אני קובע את קדם המשפט בתובענה ליום 30.9.2013 שעה 10:00.

מבוא ענייננו בתביעת מר ניסן גדעון (להלן: "גדעון" או "התובע" או "הנתבע שכנגד") למתן סעד הצהרתי לפיו מערכת ההסכמים עליהם חתם גדעון עם הנתבעת, פז חברת נפט בע"מ (להלן: "פז" או "הנתבעת" או "התובעת שכנגד") דינה ביטול, הן משום שהיא מהוה הסדר כובל בהתאם לדיני ההגבלים העיסקיים, והן משום הוראות המהוות תנאים מקפחים בחוזה אחיד.

היועמ"ש הבהיר, כי עמדתה העקבית של המדינה היא שהזכויות בתחנות הנכים אינן זכויות קנייניות, אלא מדובר בזכות אישית של הנכה שנועדה לאפשר את שקומו התעסוקתי, ומכאן שחכירת המשנה המוענקת לחברת הדלק נועדה אך ורק להבטחת החזר השקעותיה בהקמת התחנה לפי הסכם המסגרת, ולא הייתה כל כוונה להעניק לחברה מסחרית הטבה כה משמעותית בפטור ממכרז וללא תלות בזכויות נכה צה"ל בתחנת הדלק.

...

פז לא סתרה מסקנה זו, המומחה מטעם פז העיד כי לא הייתה לו כל מניעה לבחון אם השקעתה של פז הוחזרה אם לאו, אך הוא בחר שלא לעשות כן, ופז לא ביקשה זאת ממנו [חקירת מר רועי רוזנברג, פרוטוקול 6.11.2019, בעמוד 724, שורות 1 – 13].

בנסיבות אלה, סבורני כי אין מקום להורות על הפסקתה באבחה, אלא יש לקבוע פרק זמן סביר לסיומה של ההתקשרות לאחר ההכרעה (אף כדי למנוע מצב דברים כפי שהיה בסיום תקופת ההפעלה ב – 2014).

סיכום לנוכח כל האמור, אני קובע כי דין תביעתו של גדעון להתקבל, וכי דין התביעה שכנגד מטעם פז להידחות.