ביום 23.12.2015 התבצע הליך המיזוג, אשר כלל תחילה מיזוג של חברת קיימברידג' לתוך קיימברידג' הולדקו; לאחר מכן רכישת מניותיה של אביליטי המקורית על ידי קיימברידג' הולדקו, ולסיום שינוי שמה של קיימברידג' הולדקו ל-Ability Inc.
הנתבעת מצידה הגישה את תצהירו של מר אוון דייסי (להלן: "דייסי"), מנהל מחלקת תביעות בנתבעת (יצוין כי דייסי לא נטל חלק במשא ומתן ובחתימת הפוליסה ולא פגש את התובע, אלא הצהיר על הדברים מתוך קריאה ועיון במסמכים וראו עדותו בעמ' 99 שו' 20; עמ' 99 שו' 33, עמ' 100 שו' 4-14, עמ' 100 שו' 23-26).
הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה לסעדים הצהרתיים והתשלומים הנטענים ל – SEC, פוטאש והאמל שכן סכומים אלו התגבשו ושולמו לאחר הגשת התביעה והיה על התובע לתקן את תביעתו, לכלול סכומים אלו ולשלם אגרה בהתאם (ראו פרק יב' לסיכומים).
...
מסקנה זו למעשה מייתרת את הצורך לבחון כל סכום וסכום שהוציא התובע ולהכריע בשאלה האם ההוצאה הנטענת הוכחה כדבעי.
בכל מקרה, וגם אם הניסוח היה חסר, אין בכך כדי להקים חבות מקום שזו לא נכללת בפוליסה, ראו בשינויים המחויבים בסעיף 57 לפס"ד פלונית : "כך בענייננו, עת משמעות חסימת דרכה של המבטחת מהעלאת טענות המרמה בתביעה לתגמולים, משמעה הרחבת הסיכון הביטוחי על סיכון שמלכתחילה לא היה מבוטח על פי פוליסת הביטוח (מרפאתו הפרטית של הנתבע)".
התוצאה
בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי חלקן הארי של העילות הנכללות בתביעות שהוגשו כנגד התובע אינן זוכות לכיסוי ביטוחי.
סכום זה שולם עבור ה"מעשים הרעים" המיוחסים לתובע בתפקידיו הקודמים, והגעתי כאמור לכלל מסקנה שמעשים אלו מהווים את הרוב המוחלט של הטענות.
