מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סנקציות על עבירות הקשורות בשב"ח

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענתו, בית המשפט לא נתן משקל לעונשים שהוטלו על המערער על העבירות לפי חוק הכניסה לישראל, הקשורות לעבירת המס מושא העירעור; יש בעונש המאסר שהמערער ריצה בפרשה זו כדי להרתיעו; הסכמת התביעה במסגרת העירעור לכך שיש לראות במערער כמי שהסיר את מחדל אי תשלום המס מצדיקה הקלה בעונשו של הנאשם; והסנקציות הכלכליות שהוטלו ואלה שעוד יוטלו על המערער מצדיקות העמדת הקנס שלו על סכום סמלי.
הגם שמלכתחילה עבירת המס מושא העירעור נכללה בכתב האישום המקורי, שהעבירות העיקריות בו היו עבירות האירגון וההסעה של השב"חים; והגם שהכסף נתפס אצל המערער במסגרת חפוש בביתו על רקע העבירות הקשורות לשב"חים; והעונש שהוטל על המערער על עבירות השב"חים היה מאוד משמעותי; בית המשפט לא נתן לכך כל משקל.
...
המערער טען שהכסף התקבל אצלו בירושה מאביו והוא לא היה חייב לדווח עליו או לשלם עליו מס. בית המשפט שמע ראיות ובסופו של דבר הרשיע את המערער בביצוע 10 עבירות של שימוש במרמה, עורמה או תחבולה, בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220 (5) בפקודת מס הכנסה.
בקביעת סכום החילוט, בית המשפט התחשב בעובדה שחלק מהכסף התקבל אצל המערער כדין; ובהליכים האזרחיים ובשומה הקשורים לכסף שנתפס; ומנגד, נתן משקל לתכלית ההרתעתית שבחילוט; ובסופו של דבר הטיל על המערער את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס בסך 140,000 ₪, וחילוט סך של 300,000 ₪ מתוך הכסף שנתפס ברשותו.
במבט על התמונה בכללותה, נראה לנו שעונשי המאסר והקנס שהוטלו על המערער מחמירים אתו ויש להתערב בהם.
בהתאם להסכמת הצדדים, אנו קובעים שמתוך הכסף שנתפס אצל המערער יחולט סך של 50,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

בהליך בקשה לביטול איסור שימוש ברכב (בא"ש) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף, צרפו המבקשים לבקשה את הצהרתו של המבקש 2 בעת שכירת המונית (להלן: "ההצהרה"), שם מצוין, בין היתר, בסעיף 3 כי המבקש 2 אחראי לכל הדו"חות שיירשמו למונית בזמן שהיא בחזקתו, וכי הזהירו אותו לשמור על כללי הזהירות בתנועה, לא להסיע שוהים בלתי חוקיים ואזהרות נוספות שאינן לגבי עבירות תנועה ספציפיות.
בהנתן שכירות המחייבת את המבקש 2 בקשר כימעט יומיומי עם המבקש 1 באשר לשכירות, מצופה היה מהמבקש 1 להזהיר ולחזור את המבקש 2 באופן יומיומי מבצוע עבירה זו, בבחינת אזהרה מחודשת כל אימת המבקש 2 לוקח את הרכב "מחדש" לכאורה.
אם המבקש 2 הוא שניפגע כלכלית מאיסור השמוש הרי שיש בכך טעם רב וזו היתה מטרת המחוקק הראשונית, מאידך גיסא אם אכן המבקש 1 הוא שניפגע כלכלית הרי שמעבר לאפשרות שלו לפנות בדרישת שיפוי למבקש 1 על הנזק שניגרם לו (ואיני מכריע כלל בנושא זה), הרי שמדיניות משפטית ראויה שבסיסה במטרת המחוקק למנוע נהיגה בשיכרות, מחייבת אותנו ללכת בדרך אשר תוביל את מי המשכירים רכבים, מוניות ושאר רכבי הסעות להזהיר את השוכרים/ הנהגים בצורה ברורה וחדה יותר ואם צריך לבטח את עצמם (בתוך החוזה), מפני אירועים דומים, להטיל את הנזק לפתחו של העבריין ולתרום למלחמה בתופעת נלוזה זו. יפים לעניין זה, בשינויים המחויבים, דבריו של כב' הש' בנג'ו בבפ"מ 1987-02-15 ארגון המובילים אטיאס משה בע"מ נ' מ"י: "הנני ער למחיר הכלכלי אותו משלמת המבקשת עקב השבתת הרכב, אך סבורני כי נוכח מחדלי המבקשת, ובכדי ליישם את כוונת המחוקק ולהטמיע בקרב המבקשת וציבור המסיעים בכלל, את חובת נקיטת הזהירות, שתימנע הישנות הסיכון הבא, יש לאשר את הסנקציה המנהלית בה נקט הקצין הפוסל, על מנת שתדע המבקשת, וידע כל בעל חברה המחזיק בצי רכבים, ובמיוחד בעלי חב' של רכבי הסעים, שחיי אדם בידם מדי יום, כי לא די בהבל פיו של אותו בעל חברה, כדי לפרוק עצמו מעול האחריות הכבדה שעל כתפיו. עליו לעשות מעשה של ממש כדי לצמצם ככל האפשר את התכנותו של סיכון לנוסעיו, וככל שיחדל מכך, ישלם מחיר כלכלי כבד. העדפת האנטרס הכלכלי של המבקשת על פני מחדליה, הנה החטאה גמורה של כוונת המחוקק והפיכת הסנקציה המנהלית לתלוית מחיר כלכלי, תוך היתעלמות ממחיר הדמים שכפסע היה בינו לבין הארוע דנן". טרם סיום, אבהיר כי בחנתי היטב את פסקי הדין שהוגשו לי מטעם המבקשים אולם לא מצאתי כי יש בהם לסייע לטענתם.
...
במקרה דנן, לאחר שערכתי איזון עם חומרת העבירה וכלל הנסיבות, נוכח עברו הדל של המבקש 2 התרשמותי הבלתי אמצעית מכנותו שלו והפגיעה הכלכלית הקשה שיכול ותבוא לפתחו, על רקע מצבו המשפחתי והסוציואקונומי, החלטתי לקצר במידת מה מתקופת איסור כך שתסתיים בתאריך 10.2.18.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול איסור השימוש מתקבלת באופן חלקי ואני מקצר את תקופת איסור השימוש במונית קאיה מ"ר 99-315-26 , כך שתסתיים ביום 10.2.18.
מאידך, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

על כן עתר לעונש צופה פני עתיד ואף ביקש להיתחשב בנאשם בכל הנוגע לסנקציה הכלכלית, משום שהנאשם מיתקיים מקיצבת נכות.
ראו בעיניין זה ע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל: "לאור תכליתן הביטחונית והתוצאות הרות האסון העלולות לנבוע מהן, יש להטיל על אדם שהורשע בביצוען – ככלל ובכפוף לבחינתו האינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה – עונש מאסר בפועל, מבלי שתנתן האפשרות להמירו בעבודות שירות" בכל הנוגע ליישום המבחנים הקשורים בנסיבות ביצוע העבירה נקבע ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל כי : "משקל רב יש ליתן, כמובן, לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעיו של העבריין, ובייחוד נתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור. כך, למשל, פלוני שבעצימת עיניים הסיע אדם זר משטחי האיזור אל תוך ישראל, נוטל על עצמו סיכון רב שכן אין לו כל ערובה כי הנוסע אינו נושא עמו מטען חבלה. פלוני יישפט איפוא לחומרה ומדיניות הענישה תיושם עליו במלואה. שונה הוא עניינו של אלמוני, המסיע בן מישפחה או חבר קרוב. אמת, אלמוני אינו פטור מעונש, ואפשר אף כי יש להטיל עליו עונש מאסר, אך מנגד לא נוכל לומר כי ראוי לאכוף עליו את מדיניות הענישה במלוא עוצמתה." אשר על כן יש להבחין בקביעת המיתחם בין הלנה של שוהה בלתי חוקי, אותו הנאשם מכיר הכרות מוקדמת, לא כל שכן משמדובר בחבר או קרוב מישפחה, לבין הלנה של שוהה בלתי חוקי, שאינו מוכר לנאשם, ואין ביכולתו של הנאשם לדעת שמא מדובר בשוהה בלתי חוקי שעלול לבצע פיגוע, או במי שנימצא בארץ על מנת לבצע עבירות פליליות.
לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מבצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מיתחם העונש במקרה זה, נע בין חודשיים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.
...
לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין חודשיים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.
לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות במרכז הקשיש ברהט החל מיום 20.11.22, או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון עמד על תכלית ההחמרה בענישה הקבוע בחוק הכניסה לישראל בגין הסעה והעסקה של תושב האיזור ללא אישור כדין: "חוק הכניסה לישראל קובע מדרג חומרה שלפיו העבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים (כמו גם העסקתם והלנתם) הנה חמורה מעבירה של השהייה הבלתי חוקית כשלעצמה, ובפסיקה הושם דגש על החומרה והאשם הדבק בתושבי ישראל המסיעים שוהים בלתי חוקיים למען בצע כסף, ועל ידי כך יוצרים אף סיכון בטחוני". (ראו ע"פ 6545/16 אסקפי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (21.2.17); וראו עוד ברע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל, (5.5.09); ע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.2015)).
עוד קבע המחוקק בסעיף 12ב2(ג)(1) לחוק הכניסה כי "קנס המוטל לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-5,000 ₪, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש". הוראה חריגה זו, משקפת את עמדת המחוקק בנוגע להטלת סנקציה כספית על מעבידים ששיקולים להעסיק תושבים זרים הנה מוטיבציה כלכלית.
העונש המתאים לנאשם ונסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה, הנאשם כבן 40, נעדר עבר פלילי, מטופל ב- 6 ילדים קטינים ואף הציג בפניי מסמכים מהם עולה מצבו הקשה והעובדה שחברה אשר בנה והחזיק בה מספר שנים, התמוטטה ועימה שקע אף הוא לחובות ומצוי בחדלות פרעון, דבר שמשפיע אף על עבודתה של בת זוגו (שהנה עו"ד במקצועה).
...
מכל האמור, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה במדרג הבינוני נמוך.
בשקלול כל הנסיבות שפורטו לעיל, העובדה שהנאשם תר אחר שוהים זרים במטרה להעסיקם ואף הסיע אותם ממקומם ואפילו מדובר באזור המצוי בתחומי ישראל, מאידך שזמן העסקתם היה קצר, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 6 חודשי מאסר.
לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר, שאותם יוכל לרצות באופן של עבודות שירות, על פי המלצת הממונה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

מאחר שהנאשם הורשע במספר עבירות המהוות רצף עובדתי אחד, שתחילתו בקשירת הקשר עם חברי הכנופיה והמשכו בהסעת השב"ח ובביצוע בצוותא של עבירות ההתפרצות לרכב וגניבת הרכב, אני רואה לנכון לקבוע מיתחם ענישה אחד בגין מכלול העבירות הנגזרות מהארוע (סעיף 40יג(א) לחה"ע).
כן אני מתחשבת לקולא בסנקציות של הגבלת חירות בהן היה הנאשם נתון בתקופת מעצר הבית הממושכת (בין מלא ובין חלקי).
...
לאור כל האמור לעיל, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בהתאם למתחם שנקבע בפסיקה.
לנוכח הנתונים המיוחדים בתיק זה, ולעבירות הנלוות של קשירת קשר והסעת שב"ח, אני קובעת את מתחם הענישה בגין מכלול העבירות נשוא כתב האישום, בנסיבותיהן, בין שנה לשנתיים.
אני גוזרת על הנאשם עשרה חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו, בין 8.4.11 ל-2.6.11.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו