חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סניגור לא יפסיק לייצג נאשם במהלך המשפט והערעור

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצורך במתן רשות בית המשפט לשם הפסקת ייצוג על ידי סניגור, מפורט בסעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ") הקובע כך: 17(א)  סנגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או העירעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סנגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בייצוג נאשם על ידי הסנגוריה הצבורית, אף מקום בו הנאשם מיתנגד לכך: "להשקפתנו, ככלל, ייצוגו של הנאשם גם מקום שהוא מיתנגד לייצוג – וכל עוד אין סניגור אחר שהוא מבקש כי ייצגו ונכון לייצגו באותה עת – מתיישב עם ייעודה של המערערת ועם חובתה לפעול בראש ובראשונה לטובת הלקוח שלהגנתו מונתה" (ענין אוחיון, פסקה 7).
...
לפיכך, נקבע כי יש להיעתר לבקשה להפסקת ייצוג מחמת סירוב לשתף פעולה, במקרים חריגים בלבד: "החלופה של הפסקת ייצוג מחמת סירוב לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית (חלופה הנזכרת גם בסעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי), פורשה על ידי בית משפט זה בצורה צרה, כמתייחסת למקרים חריגים בלבד" (ע"פ  7211/18 הסנגוריה הציבורית נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (12.12.18)).
מובן כי ב"כ הנאשם מוגבל בשל חוסר שיתוף הפעולה עימו, אך יחד עם זאת, עדיפה הגנה מוגבלת על חוסר הגנה: "עצם הסברה כי מקום שנאשם אינו משתף פעולה עם סנגורו מתבקשת המסקנה כי כפיית ייצוגו תגרום לו נזק היא שגויה. מקום שאין מנוס אלא מניהול התיק...ברי לטעמנו כי מוטב לנאשם ליהנות מהגנה, ולו מוגבלת, של סנגור שאין הוא משתף פעולה עמו, מאשר שלא ייהנה מכל הגנה שהיא" (ע"פ 10067/08 הסנגוריה הציבורית נ' שלמה אוחיון, פסקה 7 (15.12.08) (להלן: "ענין אוחיון").
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

במעמד הדיון נרשם כדלקמן: "בית המשפט שואל פעם נוספת את הנאשם האם הוא מעוניין בסניגור מטעם הסנגוריה הציבורית או בכל סניגור, ומסביר לו שאם יסכים הוא מוכן לדחות את מועד ההוכחות כדי לאפשר לו להתארגן, וכן מבקש מנציג המאשימה למסור לידיו של הנאשם עותק מחומר הראיות, שהוכן במיוחד לשם כך. הנאשם: כמו שאמרתי, אני מסרב להשפט ומבקש שהאשום נגדי יבוטל. מסרב להשפט מהסיבות הברורות. אין לי מה להסביר. בית המשפט מוסר לנאשם עותק מחומר הראיות". במועד ניהול ההוכחות, איפשרתי לנאשם לחזור בו, לשתף פעולה עם ההליך, לזכות בייצוג סניגור, אך הוא עמד במריו (עמוד 6 שורה 8).
בע"פ 740/12 מדינת ישראל נגד ברסקי – 21.7.14 פסקאות 21-24 נקבעו הדברים הבאים: "הינה כי כן, במקרים בהם לאחר שבית המשפט מינה לנאשם סנגור, אך מסתבר כי אין שתוף פעולה בין השניים, רשאי בית המשפט להתיר לסנגור להפסיק לייצג את הנאשם. במקרים אלו, אם מצא בית המשפט כי אין עוד טעם במינוי סנגור לנאשם, הוא רשאי גם שלא למנות לנאשם סנגור אחר". בע"פ 8347/13 פלוני נגד מדינת ישראל, תק-על 2016(1), 6923 נקבעו הדברים הבאים: "בפתח דבריו, פירט בית משפט קמא את השתלשלות העניינים בסוגיית ייצוגו של המערער בהליך שלפניו. בית משפט קמא ציין, כי לכל אורך ההליך, סרב המערער להיות מיוצג על-ידי הסניגוריה הציבורית, ובקש לייצג את עצמו. המערער נימק את סרובו זה, בטענה כי הסניגוריה הציבורית "מוכרת את התיק", ואינה פועלת לקידום האינטרסים שלו.
...
בע"פ 740/12 מדינת ישראל נגד ברסקי – 21.7.14 פסקות 21-24 נקבעו הדברים הבאים: "הנה כי כן, במקרים בהם לאחר שבית המשפט מינה לנאשם סניגור, אך מסתבר כי אין שיתוף פעולה בין השניים, רשאי בית המשפט להתיר לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם. במקרים אלו, אם מצא בית המשפט כי אין עוד טעם במינוי סניגור לנאשם, הוא רשאי גם שלא למנות לנאשם סניגור אחר". בע"פ 8347/13 פלוני נגד מדינת ישראל, תק-על 2016(1), 6923 נקבעו הדברים הבאים: "בפתח דבריו, פירט בית משפט קמא את השתלשלות העניינים בסוגיית ייצוגו של המערער בהליך שלפניו. בית משפט קמא ציין, כי לכל אורך ההליך, סירב המערער להיות מיוצג על-ידי הסניגוריה הציבורית, וביקש לייצג את עצמו. המערער נימק את סירובו זה, בטענה כי הסניגוריה הציבורית "מוכרת את התיק", ואינה פועלת לקידום האינטרסים שלו.
בשלב מתקדם יותר של ההליך, במהלך פרשת ההגנה, נעתר בית משפט קמא לבקשתו של המערער, והחליט לשחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוגו.
בשל כך, שוכנעתי כי, בנסיבות העניין, היתה הצדקה לשחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוגו של המערער, ולאפשר למערער לנהל את משפטו בכוחות עצמו.
מכל האמור עולה, כי הנאשם החזיק בתאו, על גופו, סכין מאולתרת, הוא לא מסר הסבר להחזקה, ולפיכך המסקנה היא שהחזיקה שלא למטרה כשרה.
תוצאה: לאור כל האמור, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית המתוה את הדין בשאלת הפסקת הייצוג של סנגור בהליך הפלילי מצויה בסעיפים 17 ו-18 לחוק סדר הדין הפלילי, בהם נקבע: (א) סנגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או העירעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סנגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
זוהי בקשה שקשה להעתר לה בשים לב לצורכי ניהול המשפט, ובמיוחד נוכח העובדה כי מעורבים בהליך זה עוד נאשמים רבים, וכל דחייה של המשפט פירושה עיכוב ההליך גם לגביהם, על כל הכרוך בכך בנסיבות אלה, נידרש מאמץ עליון מסניגור המתבקש להחליף ייצוג במשפט של נאשם כאשר המשפט מצוי בעיצומו, וחילופין אלה, הנעשים על-פי רצונו ובחירתו של נאשם, אינם יכולים לשבש ולפגוע בהליך הדיוני, במיוחד כאשר מעורבים בו נאשמים רבים אחרים.
...
הגם שהתנהלותו של עו"ד שרמן במהלך הדיונים היתה מקוממת ובלתי נסבלת ולא אחת העביר בית המשפט ביקורת קשה על כך, מעולם לא הוטלה מקצועיותו בספק והדברים באו לידי ביטוי בהחלטתנו מיום 28.04.2022: "אשר לטענות הנאשם 1, שעו"ד שרמן לא מייצגו כראוי, מוטב היה להימנע מלטעון את הטענה, שכן אין לטענה בסיס במציאות. להרכב מחלוקות קשות עם עו"ד שרמן, מריבות ארוכות והתנהלותו בבית המשפט בלתי נסבלת. הוא צורח, הוא מעליב, הוא מתכתש, הוא לא נשמע להערות בית המשפט, אך ההתנהלות, העדר גינוני המשפט, הנימוס לחוד והבנתו והתנהלותו המקצועית –לחוד. אין קשר בין הדברים. אנו סבורים שהחקירות ארוכות מידי, שהירידה לרזולוציות בלתי סבירות לא נדרשת. שהחזרה על שאלות מיותרת, אך לא ניתן לומר, וזה חוטא לאמת, שעו"ד שרמן מגיע לא מוכן, שאין לו קו הגנה ושהוא מזיק להגנה של הנאשם 1 ושאינו עושה ככל יכולתו לטובת הנאשם 1, לעיתים גם על חשבון בריאותו. חבל שכך נטען ויש להצטער על אמירות אלה של הנאשם 1. נבהיר, בגילוי לב, שבשל התנהלותו הבעייתית של עו"ד שרמן, הצעקות, העלבונות, המריבות עם התביעה, המריבות עם בית המשפט, יתכן שנוח היה לכולנו שיגיע במקום עו"ד שרמן, עו"ד נוח יותר, אך אין בין דברים אלה לבין השאלה אם הוא מנהל את המשפט מקצועית, מבחינה משפטית, דבר וחצי דבר". הטענה כי "סיום המשפט לפני פרישת אב בית הדין לקצבה היא האינטרס היחיד שעומד בפני בית המשפט" וכן כי בית המשפט איבד את השליטה במשפט שהפליג חמש וחצי שנים למחוזות שאין להם קשר עם הליך משפטי תקין לנגד עיננו עומדת מטרה אחת בלבד: לנהל משפט מורכב זה בהגינות וביעילות, תוך מתן הזדמנות מלאה לנאשמים למצות את הגנתם.
כאמור, בדיון שהתקיים ביום 13.03.2023 עו"ד פלדמן אמר, כי "אני מייצג את הנאשם 1 ואני מקבל את הצעת בית המשפט להכין עצמי להופעה מסויגת בתחומים מסוימים החל מיום 15.06.23, לייצג עד הפגרה, ולאחר הפגרה לחדש את הדיון ואני גם ערוך לשלושה ימים בשבוע לאחר הפגרה". בית המשפט עשה מאמץ עילאי על מנת לקדם את שמיעת התיק ולקיים דיונים במתכונת של שלושה ימים בשבוע.
זוהי בקשה שקשה להיעתר לה בשים לב לצורכי ניהול המשפט, ובמיוחד נוכח העובדה כי מעורבים בהליך זה עוד נאשמים רבים, וכל דחייה של המשפט פירושה עיכוב ההליך גם לגביהם, על כל הכרוך בכך בנסיבות אלה, נדרש מאמץ עליון מסניגור המתבקש להחליף ייצוג במשפט של נאשם כאשר המשפט מצוי בעיצומו, וחילופין אלה, הנעשים על-פי רצונו ובחירתו של נאשם, אינם יכולים לשבש ולפגוע בהליך הדיוני, במיוחד כאשר מעורבים בו נאשמים רבים אחרים.
על רקע האמור ולאחר שחלפה כל התקופה שיועדה להכנה למשפט ואנו נמצאים בפתחה של שנת המשפט החדשה וחידוש שמיעת הראיות, מצא עו"ד פלדמן לנכון להגיש בקשה לא סבירה, לא מידתית ולא הגיונית לשחרורו מייצוג, על רקע העובדה שבית המשפט דחה את בקשתו להפסיק את ההליך למשך שמונה חודשים נוספים והדברים בעינם עומדים גם כשלוקחים בחשבון את הודעת עו"ד פלדמן בדיון היום.
לאור כל האמור, אנו דוחים את בקשתו של עו"ד פלדמן לשחרור מייצוג.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ודוק, בית המשפט אינו מופתע מבקשה זו שכן בבקשתו של עו"ד פלדמן מיום 13.08.2023 כתב עו"ד פלדמן במפורש, כי אם לא יענה בית המשפט לדרישותיו להפסיק את המשפט למשך שמונה חודשים נוספים (אחרי שכבר הפסיקו לבקשת הסניגור למשך חצי שנה) ולחילופין לא ישחרר את עו"ד פלדמן מייצוג הנאשם 1, יפעל עו"ד פלדמן בדרכים אחרות הקשורות במצב בריאותו על מנת להשיג את מבוקשו.
דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית המתוה את הדין בשאלת הפסקת הייצוג של סנגור בהליך הפלילי מצויה בסעיפים 17 ו-18 לחוק סדר הדין הפלילי, בהם נקבע: (א) סנגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או העירעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סנגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
...
יתרה מכך, כיצד מתיישבת הבקשה להפסיק את המשפט לעוד 8 חודשים כדי ללמוד את החומר עם הבקשה להשתחרר מייצוג מטעמים רפואיים? האם במקרה שביהמ"ש נעתר לבקשה של הפסקת המשפט ל 8 חודשים נוספים (לשמונה שכבר קיבל) – אין יותר בעיות בריאותיות? זכויותיהם של הנאשמים ועורכי הדין עומדות לנגד עיניו של בית המשפט אך אין המדובר בזכויות מוחלטות והן אינן האינטרס היחיד שעל בית המשפט לראות לנגד עיניו.
בנסיבות העניין, לא מצאנו כי ישנה הצדקה עניינית לקבל את בקשתו של עו"ד פלדמן להשתחרר מייצוג הנאשם 1, שכן אינה אלא עוד בקשה בסדרת בקשות דומות של ב"כ הנאשם 1 והכל על מנת לא לאפשר לנהל את המשפט: בקשתו של עו"ד שרמן להשתחרר מייצוג הנאשם 1 – נדחתה.
גם בקשתו של עו"ד פלדמן – נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

סעיף 17 לחוק זה קובע כלהלן: הפסקת ייצוג של סנגור (א) סנגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או העירעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סנגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
עמד על כך בית משפט קמא בעמ' 16 להחלטתו מיום 20.7.2023: "תחילה דוחים לזמן רב את הדיונים על מנת 'להסדיר יצוג', לאחר מכן מנסים במשך למעלה משנה לגרום לשחרורו של עו"ד שרמן, לרבות בקללות, איומים, אלימות של שבירת זכוכית באולם ועוד... לשם כך, נכנסים שני עורכי דין חדשים לתיק, כאשר לבקשתם ועל סמך היתחייבותם משוחרר חלקית עו"ד שרמן, הסניגוריה הציבורית יוצאת מהתמונה ובעקרון הדיונים מופסקים בסה"כ לחצי שנה למעט דיונים ספורים, והכל על מנת לחזור לנקודת ההתחלה ולטעון כי לנאשם 1 [זגורי – י"ע] אין ייצוג הולם ולאיים בפיטוריהם של עורכי דינו משל היה זה כפתור שהלוחץ עליו מכפיף את בית המשפט למרותו" (הדגשה הוספה – י"ע).
...
השופטת ד' ברק-ארז: מה הדין במקרה שבו עורך דין המייצג במשפט מבקש שחרור מייצוג בשל שהופנו כלפיו איומים מצד לקוחו או אנשים הקשורים אליו? אף אני סבורה כי במקרה כזה אין מקום לכפות על עורך הדין את המשך הייצוג.
מסקנה זו מתחייבת ממהותם של יחסי עורך דין-לקוח, המושתתים על אמון.
ראו גם: דן ביין "לשאלת תחולת עקרון תום הלב בדיון הפלילי פלילים ד' 101, 106 (1994)). על רקע האמור, כפי שציין חברי השופט י' עמית, ייתכנו מצבים חריגים שבהם בית המשפט יראה את הנאשם כמי שמיצה את זכותו לייצוג, אם כי מתוך שאיפה לצמצומם של מצבים אלה למינימום ההכרחי, וזאת כמוצא אחרון בלבד. הטעם לכך הוא שייצוג במשפט הפלילי משרת לא רק את הנאשם עצמו, אלא גם את האינטרס הציבורי בבירור האמת ובשמירה על מראית פני הצדק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו