המשיב הפנה לסמכותה של המבקשת לפי סעיף 221(א) לחוק התיכנון והבניה המסמיך את מנהל יחידה הארצית לחתום על צו הריסה לגבי עבודה אסורה שלא הסתיימה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס.
משכך, סבור המשיב כי מאחר והעבודה האסורה הסתיימה בשנת 2016 ומאז לא נעשתה כל פעולת בנייה נוספת, הרי אין המבקשת מוסמכת להורות על צו ההריסה בהתאם לסעיף 221(א) לחוק ועליה לפנות להליכים אחרים.
המבקשת הפניתה לפסיקה עדכנית בעיניין עתפ"ב 8314-02-20 איימן נ' היחידה הארצית (לא פורסם) ולרע"פ 6389/20 (כב' השופט י' אלרון), שם ציין כב' השופט אלרון, בין היתר, כך:
"לא זו בלבד, אלא אף המבקש עצמו ציין בסיכומיו בבית משפט השלום כי "במקרה דנן, אין למעשה חולק כי המבנה הנו במצב שלד במשך שנים רבות" (פסקה 23.
ניתן להפנות לפסיקה רבה נוספת ואף עדכנית השבה ומדגישה כי:
"מהאמור לעיל יש לסכם ולומר כי ניתן להוציא צו הריסה מינהלי לשלד של מבנה שבנייתו לא הושלמה, גם אם השלד קיים למעלה מ-6 חודשים, ולא המשיכו בבנייתו, ובחינת סבירות החלטת גורם האכיפה, המוציא את צו ההריסה, תהיה בהתייחס לאמור בסיפא של סעיף 229, דהיינו-האם בית-משפט לא שוכנע שנפל בצו פגם חמור, שבשלו יש לבטל את הצוו, כגון אי-סבירות". [ראה דברי כב' השופטת ורבנר בעפ"א (חי') 17557-10-21 פאדי עיאדה נ' רשות האכיפה והאסמכתאות שם].
...
הסכמת הצדדים נוסחה כך:
"לאחר ששמענו את הערות ביהמ"ש, אנו מסכימים כי בקשת המשיב בהליך הנוכחי, כפי שהוגשה בפני כב' השופטת פיינסוד בהליך קודם, דהיינו בקשה לביטול צו הריסה מינהלי, בקשה למתן צו זמני ובקשה להארכת מועד להגשתם, יידונו בהליך זה בד בבד עם בקשת המבקשת להארכת תוקף הצו."
בהתאם הונחה לפניי בקשת המשיב לביטול צו ההריסה מחד ובקשת המבקשת להארכת המועד לביצוע הצו מאידך.
מפאת חשיבות הסעיף, להלן נוסחו:
"ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסורה"
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין הזה וסקרתי את הפסיקה הנוהגת בנסיבות דומות, מצאתי כי הדין בעניין הזה עם המבקשת וכי הבניין במצבו, כשלד וללא איכלוס, אף אם בנייתו החלה בשנים 2016 – 2017, נמנה על המקרים בהם "לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה".
מוסכם על הצדדים כי מדובר במבנה במצב שלד דהיינו בטון ערום ללא טיח פנים או חוץ, ללא דלתות או חלונות, ללא ריצוף, ללא חיבורי חשמל, מזגנים, חלוקה פנימית, מטבח, כלים סניטרים ומלבד המעטפת החיצונית, לא בוצע דבר במבנה ועל כן ממילא הוא איננו מתאים לאכלוס ואיננו מאוכלס בפועל.
בנסיבות העניין, ולאחר בחינת כל הנסיבות העובדתית והטענות המשפטיות, לא שוכנעתי כי התקיימו העילות לביטול הצו ועל כן לא מצאתי עילה המצדיקה התערבות ואני דוחה את בקשת המשיב לביטולו.
על כן אני נעתרת לבקשת המבקשת ומורה על הארכת המועד לביצוע הצו עד ליום 10.6.2023 וזאת בהתחשב בחלוף הזמן שנדרש לצורך בירור בקשת המשיב ומתן אפשרות סבירה למבקשת להיערך לביצוע הצו.
