ב. את ס' 130 (א) המתייחס גם לסמכות למנות "מומחה או מומחים "לעניין שבמחלוקת ג. את ס' 132 המתייחס בצורה, לא ממצה לסמכות המומחה ולחובותיו. חובות נוספות, הוטלו והובהרו בפסיקה. השוו ברע"א 7098/10. ראו גם את סעיף 133 המתייחס המאפשר למומחה לבקש, בכל עת , הוראות לעניין מילוי תפקידו בעל פה או בכתב.
אוסיף שקיימת פסיקה מחוזית שהבהירה, כי הדברים נכונים בבחינת קל וחומר כשטוענים לפסילה קטגורית, ולמעשה להסרת מומחה מבין המומחים המתמנים על-ידי בית המשפט:
בענין דגן קבעה כב' השופטת גרסטל בבית המשפט המחוזי :" פסילה קטגורית מלמדת על ספקות ביחס למומחיותו של המומחה הרפואי וביחס לאישיותו. אשר על-כן, צד הטוען לפסילת זמומחה באופן קטגורי צריך לשאת עמו ראיות מוצקות המוכיחות טענותיו. המבקש לא עשה כן במקרה דנן, ולא הניח לפני בית-משפט קמא תשתית מספקת. ואפרט נימוקיי."
אזכיר - ש"עילת פסלות ברורה" נידרשת לרקע מושכלות היסוד הבאות:
למומחה תפקיד מיוחד שכרוך בחובות חקוקות והלכתיות
המומחה מטעם בית המשפט, בעל תפקיד מיוחד.
...
9
סוף דבר 10
ההליך והרקע
בקשת מבטחת לביטול מינוי מומחה תעסוקתי מטעם בית המשפט שמונה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות הנוכחיות")
הבקשה הוגשה לאחר שהוחלט על מינוי המומחה, אך בטרם נבדק התובע, וממילא בטרם הוכנה חוות דעת.
בתשובה לבקשת המבטחת התובע טען, שדין בקשת הפסילה להידחות על הסף, ולחלופין להידחות לגופה.
לטענת התובע דין הבקשה להידחות על הסף – הואיל ובקשה דומה כבר נדחתה ביום המינוי לאחר דיון ארוך על זהות המומחים.
המבטחת טענה בין היתר כי :"ההחלטה האמורה לא צורפה לבקשת הנתבעת מאחר והנתבעת סברה כי היא איננה רלוונטית. אזכור בקשת הנתבעת כפי שהוגשה בת.א. 23685-01-16 לרבות צרוף מכתב המומחה כפי שנשלח לנתבעת באותו ההליך נעשה על מנת להציף בפני בית המשפט הנכבד את סוגיית יחסי מומחה וב"כ. החלטת בית המשפט בת.א. 23685-01-16 לא דנה בסוגיית יחסי מומחה ב"כ, אלא בטענת הנתבעת כי המומחה מרבה לערוך חוות דעת מטעם מבוטחים וכנגד מבטחות."
ההכרעה
לאחר עיון בעמדות הצדדים, בהחלטה שהוגשה לאחרונה מהתיק הנוסף ובתיק שלפני מצאתי להורות כדלהלן :
הבקשה נדחית הואיל ולא די בנטען לפני כדי להצדיק את ביטול המינוי.
ד(3) (ג) דין טענות המבטחת להידחות בנושא השלישי הנוגע למכתב המומחה בתיק האחר .
טענת המבטחת שהחלטה בתיק האחר אינה רלבנטית, אינה מקובלת עלי.
סוף דבר
אשר על כן, על רקע הנאמר לעיל דין הבקשה להידחות והנתבעת תישא בהוצאות בסך 2,500 ₪.