סמכותו היחודית של בית המשפט למשפחה בסכסוך בין נושה לאשת החייב

למען הנוחות יכונו יורם, יאיר, עליזה לונה וטליה "ילדי החייב" על אף שלחייב שלושה בנים נוספים (שאול, אפרים ודוד), וזאת מאחר שאותם שלושה בנים אינם מעורבים בעסקי החייב ואין להם עניין בבקשה זו. הרקע החייב ניהל בעבר הליך בוררות ממושך נגד מישפחת אישתו, וכתוצאה מכך הועברו לידיו בשנת 1992 המגרשים בחלקות 57-55 בגוש 30117.

בעקבות סיכסוך משפחתי שפרץ בין החייב ובנותיו מצד אחד ובין יאיר גולן מצד שני, הגישו החייב והבנות תביעה לבית המשפט לעינייני מישפחה נגד יאיר גולן.

ברע"א 4627/04 ענת ענב נ' עו"ד אלדר (9.6.04) לאחר שכב' השופט גרוניס היתייחס לסמכות הייחודית הנתונה לבית משפט לפשיטת רגל לידון בבקשות לביטול הענקה הוא הוסיף כי: "הליכים בנוגע למסה של נכסי החייב ראוי להם, ככלל, שיתנהלו בבית המשפט של פשיטת הרגל, אפילו אין מדובר בעילה ייחודית לפשיטת רגל." ברע"א 4956/07 לבנברג נ' ביקור חולים – הוספיטל (2.4.2009) נפסק עוד כי: "המגמה השוררת בהליכי חידלות פרעון היא לרכז ככל הניתן את ההליכים הנוגעים לגוף חדל הפרעון. זאת, הן מטעמים של שויון בין הנושים והן מטעמים של יעילות (ראו, רע"א 5222/05 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' הכונס הרישמי בתפקידו כמפרק קבוע של עמותת ביקור חולים הוספיטל, פיסקה 4 (לא פורסם, 25.8.05)). לשם הנוחות, נתייחס בהמשך לחברה בפרוק, אולם הדברים אמורים באותה מידה לגבי עמותה המצויה בהליכי חידלות פרעון או יחיד המצוי בהליכי פשיטת רגל. המגמה לרכז את ההליכים הנוגעים לחברה שבפרוק תחת קורת גג אחת באה לידי ביטוי באופן שונה ביחס לשני סוגי הליכים מרכזיים. הסוג האחד, הנו תביעות כספיות המוגשות נגד החברה. תביעות מסוג זה תתבררנה, בדרך כלל, כתביעות חוב בפני המפרק ...

כפי שציין בית המשפט המחוזי בת"א בעיניין שפורן (פש"ר (מחוזי ת"א) 1427/00 שפורן נ' עיזבון טורנר (2.5.2004)): "דרכם של הליכי חידלות פירעון לגעת במגוון סוגיות מתחום ענפיו השונים של המשפט האזרחי, ואי לכך טרח המחוקק והתקין את סעיף 178(א) לפקודת פשיטת הרגל, המסמיך את בית המשפט של פשיטת רגל, במפורש, לידון בכל שאלה של משפט או עובדה הדרושים לצורך נהולו היעיל של ההליך. חלק גדול מטיבם וטבעם של הליכי חידלות פירעון הוא כנוס מיגוון ההליכים הכרוכה בגוף החייב, קביעת מצבת נכסיו וחלוקתם תחת קורת גג אחת. זאת, כאשר אך ברור הוא כי אילמלא צורך מיוחד זה, היו הללו מתפזרים בין ערכאות רבות ושונות, כולל בית הדין לעבודה, בית הדין לעינייני מישפחה ושאר ערכאות, אשר להן הסמכות העניינית, בדרך-כלל, בסוגיות דומות. לעניין זה, חל מבחן עיקרוני אחד, והוא יכולתו המהותית של בית המשפט של חידלות פירעון לידון במקרה הספציפי במסגרת היעילה והמקוצרת של בקשה למתן הוראות." עו"ד קוטלר לא הפנה ולו לפסק דין אחר התומך בטענתו בעיניין הסמכות העניינית.

...

עיקרי טענות הצדדים לטענת עו"ד שחר, על אף הרישום הפורמלי של חברת אליבן כבעלת הזכויות בחברה, ממכלול הראיות עולה כי החברה שייכת הלכה למעשה לחייב ורישום הזכויות על שם אליבן הוא פיקטיבי ונועד לאפשר הברחה של נכסי החברה מידי נושי החייב.

לאור המסקנה אליה הגעתי, ולאור המחלוקות בין בני המשפחה, יש מקום להמשך הניהול של החברה באמצעות מנהל מיוחד כל עוד החברה פעילה.

סיכום אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי ומצהירה כי החייב הוא אחד הבעלים של חברת הוריזונט וחלקו הוקנה לעו"ד שחר, המשמש כנאמן לנכסי עיזבון החייב בפשיטת רגל.

לאור המסקנה שאליה הגעתי, לא מצאתי לחייב את עו"ד שחר, את יורם גולן ואת בנות משפחת גולן בהוצאות.

סמכות רחבה זו נגזרת ממומחיותו הייחודית בתחום חידלות הפרעון; מן התמונה הרחבה הנפרשת בפניו, בין השאר בשל סמכויות החקירה והבדיקה של בעל התפקיד; מחובתו לשקול ולאזן אינטרסים שאינם חלק טבעי מהליך אזרחי רגיל, כמו שקום החייב מזה, וזכויות הנושים מזה; ובשל עקרון היעילות הדיונית ומניעת פיצול ההליכים בין בתי המשפט השונים.

מטעמים אלו נפסק כי ככלל הליכים הקשורים למסת הנכסים של החייב יתבררו בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל, וזאת גם אם ברגיל הם נתונים לסמכותו של בית משפט אחר (ע"א 6554/20 עריית ת"א נ' כנ"ר (29/7/2021); רע"א 2270/19 אינסל נ' כנ"ר (24/6/2019); רע"א 4258/17 מגן נ' ענבי (29/6/2017); ורע"א 5156/17 קובלנץ נ' קובלנץ (24/8/2017)).

אימו – רעיית המשיב 2 – שנטען כי הייתה מניע מרכזי לביטול המתנה ומשום מה עדיין כועסת על החייב ואביו, יכלה לתמוך בגירסה ולהסביר מדוע הסיכסוך עדיין נמשך (נטען, ללא מיסמך או פירוט שהיא "אשה חולנית" ולכן לא זומנה; עמ 21, 18).

עוד נמצא כי הטענה לביטול ההסכם אינה נובעת מסכסוך משפחתי או מרצון כן לשלול את המתנה מהחייב, וסביר שהועלתה רק משום שהחייב נקלע להליך פשיטת רגל וכדי למנוע את העברת הנכס לנושים.

...

הראיות אינן תומכות בטענת המשיבים כי המתנה בוטלה ב-2011, ולכן דין הבקשה להתקבל.

המסקנה מכל אלו היא כי המשיבים לא הוכיחו שהסכם המנתה בוטל ב-2011 או מאז, והראיות מחזקות מסקנה הפוכה לפיה ההסכם לא בוטל.

בנסיבות אלו יש לקבל את בקשת הנאמנת ולאפשר רישום זכויות החייב לפי ההסכם במרשמים, כפוף לדין ולכללי המנהל.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

עוד נטען בבקשה, כי במסגרת החקירה אשר התבררה במשרדה בנוגע להליך זה בתאריך 16.8.2020, כי דירת מגוריו ששיטחה כ – 140 מ"ר, רשומה על שמו ועל שם רעייתו, וכי גם היתר הבניה הוצא על שמו, ברם המקרקעין שעליהם ניבנתה הדירה רשומים על שם סבו המנוח.

מדברי הנאמן, עו"ד מוטי בן-ארצי, וכן גם מהחלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת עולה כי החייב ובני משפחתו מסרבים באופי קונסיסטנטי להגיע לדיונים בביהמ"ש ולשתף עימו פעולה, וכי כתוצאה מחוסר שתוף הפעולה מצד החייב ובני משפחתו ניתן אישור לנאמן לפנות אל בית המשפט לעינייני מישפחה לצורך קבלת מידע מתאים בתיקי העזבון של אבי החייב המנוח וכן גם של סבו המנוח.

דיון והכרעה : על פי פסיקת בית המשפט העליון הסוגיה האם בעלות השנויה במחלוקת של חייב בנכס מסויים צריכה להתברר במסגרת הליך נפרד במסגרת ערכאה אזרחית, או לחילופין במסגרת בית משפט של חידלות פרעון הנה סוגיה דיונית אשר מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט של חידלות פירעון מקום בו מצא כאשר דרך המלך לנקוט בהליך נפרד נוגעת בעיקר למקרים שבהם מדובר במחלוקת אשר בירורה הנו מורכב מבחינה עובדתית ו/או כי מעורבים צדדים שלישיים (ראה : ע"א 601/17 עו"ד עמיד מח'ול - מנהל מיוחד לנכסי יוסף חכמי (בהסדר נושים) נ' דוד אוחנה ואח' מיום 31.5.2018).

ככלל, הליך של בקשה למתן הוראות נועד לצורך הנחייה ופקוח של בית המשפט על פעילותם של נושאי תפקידים שונים ולצורך יצירת אמצעי יעיל לפיקוח על בעל תפקיד בפעולותיו השוטפות לצורך רכוז ההליכים הנוגעים לגוף חדל הפרעון בפני בית משפט אחד ככל שהדבר אפשרי ובעיקר כאשר מדובר בסכסוך לגבי מסת הנכסים של הגוף המצוי בהליכי חידלות פרעון.

יש לציין, כי בעוד שהוראת סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל איפשרה לבית המשפטו להכריע בכל שאלה שבית המשפט ראה צורך לידון בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת נכסים במקרה הנידון, הרי שהוראת סעיף 279 לחוק חידלות פרעון מקנה לבית המשפט סמכויות מצומצמות יותר כאשר ההליכים העקריים אשר ניתנים לרכזם במסגרת ביהמ"ש של חידלות פרעון הנם הליכי פירוק שתוף במקרקעין, חלוקת רכוש בין בני זוג, הליכים המסורים לסמכותו של ביהמ"ש הכלכלי ואשר נוגעים לחדלות פרעון , הליכים בביה"ד לעבודה, תביעות של חדל הפרעון ונגד חדל הפרעון (ללא הגבלת סכום) ובקשות לניהול עזבון הורי היחיד המנוחים אשר היחיד הוא גם אחד מיורשיהם (ראה : עודד מאור ואסף דגני, הפטר (כרך ב'), התשע"ט – 2019, עמ' 1209 – 1212).

אשר על כן, בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה על הנאמנת לנקוט בהליך נפרד במסגרת הערכאה האזרחית הרלוואנטית (הדבר נכון גם מבחינת ההסתכלות על שאלת הסמכות העניינית).

...

נטען כי הטעם היחיד שלא נישאו רשמית היתה כי החייב היה אותה עת פרוד מאישתו הראשונה וחל עיכוב במתן הגט.

כך למשל נפסק כי "במסגרת זו, יש לבחון האם ניהול ההליך באופן מקוצר הכרחי בכדי לאפשר את ביצועו המהיר והיעיל של תפקיד המפרק, האם קיימות עילות ייחודיות לדיני חידלות פרעון, והאם המחלוקת תחייב בירור עובדתי מורכב שאינו מתאים למסגרת דיונית של מתן הוראות" [ראו ע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונות וסחר בע"מ (4.5.2014)] לטעמי, בעינייני מישפחה מובהקים, ובליבת הסיכסוך המשפחתי-גרעיני עצמו, יש לשקול שיקול נוסף טרם שימוש בסמכות הכללית של בית משפט לפשיטת רגל, והוא רצון המחוקק לייחד את העיסוק בעיניין זה בבית משפט לעינייני מישפחה.

מנגד, כאשר המחלוקת האמתית היא בין בני הזוג והיחסים הזוגיים הם בליבת הסיכסוך, ואין ניגוד עניינים מובנה בין החייב לנושים, אלא בינם לבין צד ג', וכאשר אין חשש שהסדר בין בני הזוג ייעשה על גבם של הנושים, ראוי שהנטייה תהיה לברר את הסיכסוך בבית המשפט לעינייני מישפחה בשיתופו של הנאמן על נכסי החייב.

...

המסקנה העולה מסעיף 178 בפקודה היא סמכות מקבילה ואף גוברת של בית המשפט לפשיטת רגל, על בית משפט אחר, אולם זאת כמובן רק בעניין שהתעורר אגב פשיטת רגל וההכרעה בו נחוצה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים.

לא מן הנמנע כי יידרשו לכך גם עדויות בנותיהם של בני הזוג לשעבר והגם שבהחלט הן יכולות להעיד גם בפני בית משפט זה, סבורני כי בכל הנוגע להוכחת כוונת השיתוף בנכס הקונקרטי, נכון כי ההכרעה תהא בידי בית המשפט לענייני משפחה, המכיר כבר את הסכסוך ואת הצדדים.

סוף דבר מהטעמים שלעיל, ובסכסוך הקונקרטי, מצאתי להעביר את ההכרעה בדבר כוונת שיתוף ספציפית בנכס, וזכויותיו של החייב בנכס המקרקעין ובנכסים האחרים, לבית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט המחוזי בנצרת 31 אוקטובר 2016 פש"ר 34469-04-12 לוי נ' לוי ואח' בפני כב' השופט יוסף בן-חמו בעיניין: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980   הפקודה ובעניין: לוי בנימין, ת.ז. 051750156 הנושה ובעניין : לוי דורון, ת.ז. 057169443 החייב ובעניין: ובעניין: ובעניין : אברהם גדות, עו"ד כונס הנכסים הרישמי לוי נגה הנאמן הכונ"ר המבקשת החלטה

בבקשה להקצבת מזונות בפני בקשה להקצבת מזונות לקטין שהגישה המבקשת – אם הקטין, אשת החייב.

דיון : הסמכות לקצוב מזונות לפי סעיף 128 לפקודת הפש"ר הנה אחת הסמכויות הייחודיות הנתונות לבית המשפט של הפש"ר. סמכויות ייחודיות אלה יונקות את חיותן מצו הכנוס ומצו פשיטת הרגל שניתנו על ידי בית המשפט של הפש"ר. סמכותו של בית המשפט של הפש"ר להקציב מזונות מותנית בכך שערכאה מוסמכת – בית הדין או בית המשפט לעינייני מישפחה – קבעו את שיעור המזונות.

· המבקשת הגישה לאישורו של בית המשפט לעינייני מישפחה הסכם ממון שערכה עם החייב ביום 1/3/04.

אחרי אישורו של הסכם הממון המשיכו בני הזוג לשמר את נישואיהם, עד אשר שוב פרץ הסיכסוך ביניהם.

...

יש לדחות את הבקשה להקצבת מזונות גם משום שהמבקשת לא פירטה בבקשתה פרטים אודות הכנסותיה והוצאותיה ולא צירפה אסמכתאות.

בית המשפט קבע : "לאחר בחינה במכלול טיעוני הצדדים, אני רואה הצדקה להיעתר לבקשה להכרזה.

בסופו של דבר הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה.