סמכות שיפוטית מקומית בחוזה בינלאומי

בעיניין דדון הסתמכה כבוד השופטת יעקובוביץ (בשבתה כרשמת), על פסק הדין בעיניין רע"א 530/12 שמחה יעקובוביץ נ' יוסף (ג'ו) אדוארד זיאס (28.03.2012), במסגרתו נקבע, כי בסוגיית הסמכות המקומית (תקנה 3(א)(5) לתקנות), פירסום באנטרנט, הוא "בכל מקום", וכל בית משפט בארץ קונה סמכות מקומית לידון בתביעה, וקבעה, כי יש להרחיב הכלל הזה אף בנוגע לסמכות הבינלאומית : "אמת, פסיקה זו התייחסה להוראות תקנה 3(א) (5) לתקנות, אשר עניינה בהקניית סמכות שיפוט מקומית ("המעשה או המחדל שבשלו תובעים"), אך דומה עלי כי על דרך ההקש וההקבלה מתחייבת החלתה אף ביחס לחלופות הרלוואנטיות שבתקנה 500 לתקנות, לרבות ובמיוחד החלופה שבסעיף משנה (7), אשר אף עניינה בתובענה המבוססת "על מעשה או על מחדל בתחום המדינה" .

בעיניין תניות השיפוט הזר ותניית הדין הזר עולה לכאורה ולצורך הדיון בשלב זה, כי המדובר בתניות מקפחות בחוזה אחיד, זאת בהתאם לסעיף 4(8) לחוק החוזים האחידים הקובע "חזקת קפוח" לגבי "תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סיכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות", וכך סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים הקובע "חזקת קפוח" ל"תנאי המתלה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום שיפוט והבוררות שבהם יתברר הסיכסוך".

...

למרות כל האמור לעיל, בוקינג טוענת, כאמור, כי כאשר עסקינן באדם הנמצא בישראל הצופה במידע המפורסם מחוץ לישראל, אין להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, שכן ישראל אינו מקום ה"מעשה" בו מבוצע הפרסום.

סוף דבר הערעור נדחה.

המערערת תשלם הוצאות המשיב בערעור בסך של 20,000 ₪.

אשר על כן, בהנתן סמכות מקומית לפי התקנות, ובהנתן התנאה על כך בסעיף השיפוט, נופל ענייננו בגדר חזקת הקפוח הקבועה בס"ק 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 ("החוק"): "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סיכסוך" (ההדגשה שלי – ר.א.).

ושלישית ועיקר, עניין פייסבוק נפסק ביחס לתניית שיפוט בינלאומית, הקובעת את מקום השיפוט בקליפורניה.

...

אינני יודע מה היה הדין ומה הייתה המסקנה אילו היה התובע בוחר להגיש את התובענה בבית משפט מרוחק מאוד.

לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, על העברת הבקשה לאישור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הוא בית המשפט המוסמך לדון בה מבחינה מקומית.

דיון והכרעה תניית השיפוט בבקשת ההצטרפות קובעת: "המבקש (התובע בעניינינו – ר.פ.א) מתחייב כי בכל מקרה – בין אם תיתקבל בקשה זו על ידי המוכר, בין אם תדחה על ידו ובין אם תיפקע – יכול עליה ועל כל הנובע ממנה, הדין הגרמני ; כי סמכות השיפוט הבינלאומית הייחודית והבלעדית בכל הנוגע לבקשה זו או כל הנובע הימנה, לשלילת סמכות של בתי משפט במדינות אחרות, תהיה לבתי המשפט המוסמכים בגרמניה וכי סמכות השיפוט המקומית הייחודית והבלעדית (בתוך תחומי גרמניה) בכל הנוגע לבקשה זו או כל הנובע הימנה, לשלילת סמכותה של בתי משפט אחרים בגרמניה, תהיה לבתי המשפט מוסמכים בעיר ברלין". מכאן שבמסגרת נוסח ההסכמות הסופי והחתום שבין הצדדים, הסכימו הצדדים באופן הברור והמפורש ביותר כי הסמכות הייחודית לידון בכל סיכסוך ביניהם תהיה לבתי המשפט בגרמניה.

רק במקרים חריגים, אם מוכיח התובע קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות דיון בארץ, כגון שבמדינה שלה הוקנתה סמכות השיפוט על פי ההסכם לא יתקיים משפט צדק, למשל על רגע הפליה גזעית או דתית הקיימת שם, יעדיף בית המשפט קיום הליך הוגן על פני מתן תוקף להסכמה החוזית שבין הצדדים [ראה ת.א. (ת"א) 15004-06-12 Saatchi & SRL נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (9.5.13)].

...

בנוסף, אינני מקבלת את טענת התובע כי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות.

לאור האמור לעיל, מתקבלת הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

שחר בתגובה טען שיפוי הכוח שניתן לעו"ד יוזוק הוגבל אך לעניין הבקשה להמצאת התביעה מחוץ לתחום השיפוט וצרף מכתב מאותו יום, שצורף ליפוי הכוח, ולפיו הייצוג בשלב זה יהיה מוגבל "רק בבקשה להמצאת התביעה מחוץ לתחום ולקבל כתבי טענות רק בעיניין זה". בנוסף צורף גם הסכם שכר הטירחה, ממנו עולה שהייצוג המשפטי הוא בעיניין סמכות שיפוט מקומית ובמטרה לבטל סמכותו של בית משפט בישראל.

דיון המצאת התביעה באמצעות עו"ד יוזוק תקנה 503(א) נועדה לאפשר לנתבע מחוץ לתחום השיפוט להיתגונן כראוי וללא מורא כאשר הוא כופר בסמכות השיפוט הבינלאומית של בית המשפט, או ביקש לבטל המצאה.

...

יוצא אפוא שעל פי מבחן "מירב הזיקות", רוב הזיקות קושרות את התובענה לאילינוי: החוזה נכרת בארצות הברית, כתוב בשפה האנגלית, התמורה שולמה לחשבון בנק שם, והחוזה מסדיר את הקמתה וניהולה של חברת בע"מ המאוגדת כדין באילינוי והנתונה לביקורת שיפוטית על פי דיני התאגידים שם. דיון בתביעה, גם אם יהיה בישראל, יהיה ממילא כפוף לדיני אילינוי והדבר משליך על שיקולי יעילות, בין היתר בשים לב לצורך בהגשת חוות דעת לדין הזר (רע"א 9810/05 Martine Hecke נ' Pimpapco מיום 30.8.09 פורסם בנבו).

בן הרוש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שהפורום הישראלי הוא הפורום הנכון והראוי או הפורום הטבעי לדון בתביעה (ע"א 3999/12 אלצר בע"מ נ' LINAX A/S מיום 20.1.14 פורסם בנבו), ועל כן יש לדחות את בקשת בן הרוש ביחס לשחר.

סוף דבר כאמור אני דוחה את הבקשה ביחס לשחר ומחייבת את בן הרוש בהוצאותיו בסך 3,000 ₪.

לא הייתה זיקה לפעילות שלו לישראל אלא לשוק האמריקאי והבינלאומי; הסכם 2006 שהוא ההסכם העקרי בין הצדדים נערך באנגלית; ההסכם קובע מפורשות שיחול הדין האמריקאי; הגורמים איתם התובע בא במגע והיו אחראים עליו היו מטעם החברות הזרות, בעלי תפקידים בחברות בארה"ב; הסכם השירותים היתייחס והסדיר את האפשרות שהתובע יידרש לבצע רלוקיישן; אופי פעילות קבוצת החברות הוא בנלאומי וכך גם תפקיד התובע שאינו תלוי במקום ביצוע התפקיד; תניית בוררות החוץ בהסכם 2008 היא ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים.

לפיכך, ובהתאם לפסיקה, נטל הראיה כי לא קיימת סמכות עניינית או בינלאומית היא על הנתבעות – "כאשר בית המשפט המקומי רכש סמכות מכוח המצאה לנתבע, מוטל על זה האחרון להראות כי ראוי שההליך יתנהל בפורום הזר".[footnoteRef:20] [20: ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות נ' bodstray company Ltd.

במקרה כזה "הנטל על התובע להצביע על קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות אי כיבוד של תניית השיפוט".[footnoteRef:32] אמנם, מקובל כי אין בתניה כזו כשלעצמה כדי להפקיע סמכות שיפוט מקומית, עם זאת, נטיית בתי המשפט היא לכבד את הסכמת הצדדים ולהעתר לבקשה המשתיתה את טענת הפורום הלא נאות על בסיס תניית השיפוט.

...

בחינת הפורום הטבעי וציפייתם הסבירה של הצדדים תומכות במסקנה זו. גם ברמה הפרקטית, יש קושי רב לחייב ולדון את הנתבעות, בכל הנוגע לרכיב הפרשי המענק, בישראל.

אשר לדעתנו, לאור הכלל שאין לסלק תביעה על הסף אלא במקרים חריגים, איננו סבורים שיש מקום להיעתר לבקשת הנתבעות בעניין זה בשלב זה של ההליך.

סוף דבר דין בקשת הסילוק להידחות.