משנסתיימו הליכי המיכרז, אין לבית-משפט זה סמכות לידון בעיניין הכרוך בשאלות החוזיות הנובעות מהפרת חוזה שנכרת בעקבות מיכרז".
כן ר' עע"ם 7832/08 כפר הנוער דרך תקוה נ' משרד הרווחה [פורסם בנבו] (19.10.09):
"עניינה של העתירה הוא בהחלטתו של המשיב לסיים היתקשרות חוזית עם המערערת 1 נוכח הפרות יסודיות של החוזה, לטענתו, ובמלים אחרות מדובר בפעולה "אזרחית" אשר גם אם בוצעה על-ידי רשות שלטונית, סמכות השיפוט לידון בסכסוך הנוגע אליה נתונה לבית המשפט האזרחי הרגיל וכלשון בית משפט זה בבג"ץ 348/78 אדריכל דוד ינאי נ' עירית חיפה, פ"ד לג(1) 47, 51 (1978) "העובדה שהחוזים נעשו על-ידי גופים צבוריים אינה משנה ממהותו האזרחית של הסיכסוך" (ראו גם בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449, 455 (1987)).
בדין אימץ, איפוא, בית משפט קמא את עמדת המשיב בסוגיית הסמכות וקבע כי עתירת המערערים אינה אלא תובענה אזרחית שעילתה בחוזה והסעדים שנתבקשו בה נוגעים לאכיפתו".
...
לסיכום, העילה המונחת ביסוד העתירה אינה מעוגנת בדיני מכרזים ואינה נכנסת בגדר העניינים בגינם ניתן לעתור מכח סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000.
משכך, מה לה לעותרת, שקשרה הסכם מותנה עם קבלן משנה, שתלין על כך?!
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית העתירה על הסף.
העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך 2,500 ש"ח.
ניתן היום, ה' תמוז תשע"ט, 08 יולי 2019, בהעדר הצדדים.