מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות שיפוטית בתביעות הנובעות ממכרזים

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבקשה לסילוק על הסף טענות הצדדים בתמצית לטענת הנתבעות בית הדין נעדר סמכות שיפוט עניינית בתביעה כלפיהן מאחר ולא היתקיימו יחסי עבודה בינן לבין התובעת, ואף לא נטען לקיומם של אלה.
עוד עותרת התובעת לקבלת שני סעדים הצהרתיים: "להורות לנתבעת מס' 1 לקבל את התובעת לעבודה ישירה אצלה, בתחום הסעות ילדים" (סעיף 11 לכתב התביעה) ולחילופין "להורות לנתבעות ביחד ו/או לחוד, ליתן הסכמה בכתב לחברת ההסעות 'אמצע הדרך' להמשיך ולהעסיק התובעת, תוך התחייבות בכתב שלא לפגוע בשום מיכרז אצל הנתבעת מס' 1". (סעיף 12 לכתב התביעה).
סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה מחריג, בין השאר, את סעיף 62 לפקודת הנזיקין וקובע כי לבית הדין סמכות לידון בעילתה הנזיקית שעניינה גרם הפרת חוזה ככל שהתביעה היא "בקשר לסכסוך עבודה". בפרשת רוחם פורש "סיכסוך עבודה" כ"סיכסוך שבו המחלוקת בין הצדדים נסבה על זכויות וחובות הנובעות מן היחסים החוזיים שבין עובד למעסיק או מן החקיקה בתחום העבודה".
...
עוד אין בידינו לקבל את הטענה כי ראוי להכריע בבקשה להכרה בחסינות רק בסיום ההליך, לאחר בירור כלל הטענות העובדתיות במסגרת דיון הוכחות.
מהטעמים המפורטים לעיל יש מקום להכיר בחסינותה של גואטה ובהתאם לסלק את התביעה נגדה על הסף.
מהטעמים המפורטים לעיל התביעה מסולקת על הסף.

בהליך תובענה מנהלית (ת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בנדון אין חולק כי התובעת לא הגישה עתירה מנהלית להכריז עליה כזוכה במיכרז, ואין חולק כי התובענה המנהלית הוגשה לאחר כארבע וחצי שנים ממועד המיכרז וכשלוש שנים לאחר שנדחתה תביעתה הכספית מחמת חוסר סמכות עניינית.
דהיינו הכלל הוא, כי מציע שנימנע מלממש את זכייתו במיכרז, באמצעות עתירה מנהלית, לא יוכל להגיש תובענה מנהלית לפיצויים בעילה הנובעת מיכרז.
יצוין, כי פסק הדין שניתן ביום 9.9.15, קבע כי תחולתו תהא רטרוספקטיבית, וכדברי בית המשפט: "נקודת המוצא לענייננו היא כי הלכה שיפוטית חדשה חלה הן רטרוספקטיבית הן פרוספקטיבית (דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 נ' איקאפוד בע"מ, פסקה 36 לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה (14.7.2011) (להלן: עניין איקאפוד); רע"א 8295/04 סולל בונה ביניין ותשתיות בע"מ נ' עיזבון אלחמיד, פ"ד סא(1) 126, 141 (2006) (להלן: הילכת סולל בונה); ע"א 751/10 פלוני נ' דיין-אורבך, פסקה 40 לחוות דעתי (8.2.2012)). יחד עם זאת, בית המשפט יכול לחרוג מכלל זה וליתן לפסיקתו תוקף פרוספקטיבי בלבד, והשיקול המנחה המרכזי לחריגה מעין זו עניינו באנטרס ההסתמכות [...]
...
לאור כל האמור לעיל, סבורני כי החלטת ועד המנהל של הנתבעת לבטל את המכרז, הייתה על בסיס נימוקים ענייניים והיא הייתה סבירה.
התובענה, אם כן, נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח. המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שלוש בקשות שונות שהוגשו על ידי הצדדים, על רקע תובענה שהגישו המבקשות לגביית כספי הוצאות הפיתוח מרוכשיהם של 14 מגרשים לבנייה עצמית - אשר שווקו במיכרז כחלק מהרחבת קבוץ חולדה - ולהעברתם לחשבון נאמנות ממנו משולמת תמורתן החוזית של המבקשות בגין ביצוע עבודות הפיתוח בהרחבת הקבוץ.
בנוסף טוענת אגודת הקבוץ, כי סעיף 24.5 להסכם הפיתוח קובע תנייה ייחודית לעניין סמכות השיפוט המקומית, כך שעל תובענות הנובעות מהסכם הפיתוח להיות מוגשות לבית המשפט המוסמך בתל אביב- יפו בלבד, וכי תנייה כאמור גוברת על הוראות כלליות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").
...
לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי תניית השיפוט הייחודית הקבועה בסעיף 24.5 להסכם הפיתוח חלה בענייננו, ומשכך יש להעביר את התובענה לבית המשפט המוסמך בתל אביב – יפו אשר לו נתונה הסמכות המקומית.
יחד עם זאת, אני סבור כי יש מקום בנסיבות ענייננו להענקת צו ארעי זמני למשך תקופת הביניים (דהיינו, עד להחלטתו של בית המשפט המוסמך בתל אביב-יפו) על מנת למנוע מצב בו שינוי נסיבות שיתרחש במהלך תקופה זו יוביל לסיכול ביצועו של פסק הדין, וזאת על אף שער אני לכך שבשונה מן המשיבות האחרות, במועד החלטה זו טרם הגישה אגודת הקיבוץ תגובתה לבקשת צו המניעה, נוכח עמדתה כי יש לקבל את בקשת תניות השיפוט (כאשר ככל שתידחה נתבקשה על ידה ארכה להגשת תגובה לבקשת צו המניעה).
לעניין זה נחה דעתי כי בהתבסס על החומר המצוי בפני בשלב זה ובכללו תשתית החוזית שהוצגה, ומבלי שיהא בדבר משום קביעת מסמרות או כבילת שיקול דעתו של בית המשפט הנעבר, להמשך ההליך, יש מקום להיעתר חלקית לבקשת צו המניעה על מנת למנוע שינוי במצב הקיים בפרק הזמן שעד לקבלת החלטתו של בית המשפט המוסמך.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

משנסתיימו הליכי המיכרז, אין לבית-משפט זה סמכות לידון בעיניין הכרוך בשאלות החוזיות הנובעות מהפרת חוזה שנכרת בעקבות מיכרז".
כן ר' עע"ם 7832/08 כפר הנוער דרך תקוה נ' משרד הרווחה [פורסם בנבו] (19.10.09): "עניינה של העתירה הוא בהחלטתו של המשיב לסיים היתקשרות חוזית עם המערערת 1 נוכח הפרות יסודיות של החוזה, לטענתו, ובמלים אחרות מדובר בפעולה "אזרחית" אשר גם אם בוצעה על-ידי רשות שלטונית, סמכות השיפוט לידון בסכסוך הנוגע אליה נתונה לבית המשפט האזרחי הרגיל וכלשון בית משפט זה בבג"ץ 348/78 אדריכל דוד ינאי נ' עירית חיפה, פ"ד לג(1) 47, 51 (1978) "העובדה שהחוזים נעשו על-ידי גופים צבוריים אינה משנה ממהותו האזרחית של הסיכסוך" (ראו גם בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449, 455 (1987)).
בדין אימץ, איפוא, בית משפט קמא את עמדת המשיב בסוגיית הסמכות וקבע כי עתירת המערערים אינה אלא תובענה אזרחית שעילתה בחוזה והסעדים שנתבקשו בה נוגעים לאכיפתו".
...
לסיכום, העילה המונחת ביסוד העתירה אינה מעוגנת בדיני מכרזים ואינה נכנסת בגדר העניינים בגינם ניתן לעתור מכח סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000.
משכך, מה לה לעותרת, שקשרה הסכם מותנה עם קבלן משנה, שתלין על כך?! לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית העתירה על הסף.
העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך 2,500 ש"ח. ניתן היום, ה' תמוז תשע"ט, 08 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

בהליך תביעת פינוי מושכר (תפ"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים (המבקשים) הם השוכרים של חנות מס' 709 הנמצאת במיכרז המסחרי ברחוב דיזינגוף 50 ת"א הידוע כ"דיזינגוף סנטר" (להלן – המושכר), אשר מצוי בבעלות התובע (המשיב).
הטעם לבקשה נעוץ בהוראה הקבועה בהסכם השכירות (סע' 15) לפיה "... מוסכם בזה כי רק בית הדין לתביעות קטנות ו/או משפט השלום בתל אביב ו/או ביהמ"ש המחוזי בתל אביב יהיה בעל הסמכות לידון בכל תביעה הקשורה ו/או הנובעת מחוזה זה". לטענת הנתבעים הוראה זו המקנה סמכות שיפוט מקומית ספציפית לבית משפט בתל אביב, ולכן בית משפט השלום בהרצליה, למרות שהוא מצוי באותו מחוז, נעדר סמכות מקומית לידון בתובענה.
...
כך נקבע כי אף אם תניית שיפוט אינה שוללת מפורשות את סמכותם של בתי משפט אחרים, וגם אם אין ניסוח מפורש של בלעדיות – אין בכך כדי למנוע את המסקנה כי עסקינן בתניית שיפוט ייחודית, בהתבסס על מטרת ההוראה, תכליתה, מגמותיה וכיו"ב (בר"ע 440/86 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' יונה לוי, פ"ד מ(4) 553, 554).
אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לתוקפו של ההסכם ביניהם.
סוף דבר אשר על כן, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט השלום בתל אביב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו