חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות שיפוטית בענייני שימוש במקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בע"א (מחוזי י-ם) 6576/05 שמעון נ' גבעון (פורסם בנבו, 29.3.2006) נפסק כי "המערערים לא ביקשו סעד של אכיפת השמוש בזכות של זיקת הנאה. הסעד שבקשו הנו, כאמור, סעד הצהרתי בדבר עצם קיומה של זיקת הנאה. סמכות השיפוט העניינית לידון בתביעה שכזו, נתונה לבית המשפט המחוזי". בת"א (מחוזי חי') 925-08 חאג' עלי נ' ח'ניפס (פורסם בנבו, 23.4.2009) נפסק כי "אחד הסעדים הנתבעים בכתב התביעה הוא רישום זיקת הנאה ... על כן לא ניתן לומר שמדובר בעיניין של החזקה ושימוש במקרקעין, והסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי". ברע"א (מחוזי חי') 1358-07-17 פארס נ' חדאד (פורסם בנבו, 7.9.2017) (להלן: עניין פארס) הובהר פעם נוספת כי הסמכות להצהיר על קיומה של זיקת הנאה נתונה לבית המשפט המחוזי, באשר מדובר ב"תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין", אולם מאחר ובאותו מקרה דובר בתובע שלא ביקש סעד הצהרתי בדבר עצם קיום זיקת הנאה אלא סעד של אכיפת השמוש בזכות של זיקת ההנאה ונקבע ש"למעשה התובענה מיתמקדת בשימוש במקרקעין ללא הפרעה", אזי נפסק שהסמכות נתונה לבית משפט שלום.
...
אשר על כן, הנני קובע שלבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה, ומורה על העברתה לבית המשפט המחוזי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם בחינה של הוראות התקנות הקובעות את כללי הסמכות המקומית , שמאחר ואין מדובר בתביעה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות) אלא בתביעה הנוגעת לשימוש במקרקעין, הרי שמיקום הנכס איננו רלוואנטי, ועל כן , מה שנותר לבדיקה לבחינת הסמכות המקומית, הוא כתובתה של הנתבעת, קרי- תל אביב.
סעיף 2 לחוק חוזים אחידים, מגדיר מהו "חוזה אחיד":      "חוזה אחיד" - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי ששמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם"   סעיף 4 (9) לחוק קובע כי חזקה על תנאי בחוזה אחיד הנוגע לתניית שיפוט שהוא תנאי מקפח: (9)        תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סיכסוך;"
...
הנטל לסתור את החזקה הינו , כאמור, על המבקשת ובחינת כל הנסיבות במקרה עסקינן, מובילה למסקנה כי המבקשת עמדה בנטל לסתור את החזקה.
לאור האמור לעיל, ובראי התכלית מאחורי הסמכות המקומית, ומשקבעתי כי מודבר בתניית שיפוט שאינה מקפחת, ספק אם יש צורך לבחון את התניה, בזיקה לחלופות המפורטות בתקנה 3 לתקנות סד"א , או להתייחס למבחן מירב הזיקות שלטענת המשיבים, מוביל למסקנה כי ברוח החלופות מושבו של עסק המבקשת קשור לחיפה.
בנסיבות העניין, אני מקבלת את הבקשה ומורה על העברת התיק לבית משפט השלום התל-אביב יפו שלו הסמכות, מבחינת המקום לדון בתביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לדידו, עסקינן בתביעה כספית בנוגע לחזקה או שימוש במקרקעין, הפרת התחייבות כלפיו ונזק שניגרם לו ואלו נתונים לסמכותו של בית משפט זה לפי סעיפים 51 (א) (2) ו – (3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984.
לאחר עיוני בכתבי הטענות, כמו גם בטענות הצדדים בדיון שהתקיים ביום 4.7.19 ובטיעונים המשלימים בעקבות דיון זה, מוצאת אני כי אכן בית המשפט זה נעדר סמכות לידון בתביעה היות והסמכות נתונה באופן ייחודי למפקח על הבתים המשותפים כפי שיפורט להלן: הוראת סעיף 72 (א) לחוק מעניקה סמכות שיפוט ייחודית למפקח, כשהיקפה, של סמכות זו נגזר משני תנאים מצטברים: האחד - זהות הצדדים לסכסוך: על אלו להיות בעלי הדירות בבית המשותף ובכלל זאת יבואו אף "מחזיק מטעם בעל הדירה" ו "מתחזק" כהגדרתו בסעיף 71 (ב)(1) לחוק.
...
כותרתו של סעיף זה "חשבונות" ומסכימה אני עם טענת התובע בתשובתו המשלימה, כי העובדה שסעיף זה מורה על חובתו של הגזבר לנהל פנקסי הכנסות והוצאות ולמסור קבלה למשלם אין בה, כשלעצמה, כדי להכריע אך מחמת שהתביעה שלפנינו נושאת סעד של מתן חשבונות, שכן בסופו של דבר, עסקינן בתביעה כספית במהותה.
עם זאת, סבורתני כי בסופו של דבר, הוראת סעיף 16 משקפת כראוי את הבסיס המעשי לתביעתו של התובע (מבלי להביע דיעה עתה לגבי צדקתה), הגם שהוא טוען בתשובתו המשלימה כי תביעתו אינה מוגשת מכח התקנון.
פועל יוצא מכל האמור, כי טענת הנתבעים להעדר סמכות עניינית מתקבלת חלקית מהנימוקים הנ"ל ואך בהתייחס לעילה ולסעדים הנוגעים להכנסות הרכוש המשותף.
במצב דברים זה, אין מנוס מפיצול עניינה של תביעה זו ואין להותירה במתכונתה ומשכך מורה אני כי תביעה זו תימחק תוך 20 ימים מהיום ללא צורך בהחלטה נוספת, אא"כ יגיש התובע כתב תביעה מתוקן המצמצם את העילה והסעדים לאלו הנותרים על רקע קביעתי בהתייחס לסמכות העניינית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם לסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 ידון בית משפט השלום "בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השמוש בהם יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה...". יפה הדבר לתביעה שבפני, שעניינה בנוגע לשימוש במקרקעין ולסכנה לכאורה שנוצרה ממנו, במעשה או במחדל של נתבעים 1-2 , מה שמצוי בסמכות בית משפט השלום.
כך גם נקבע בפקודת בתי דין אזרחיים ודתיים (שיפוט), שמטרתה בין היתר 'להגדיר ביתר דיוק את שיפוטם של בתי הדין האזרחיים והדתיים בשאלות וקף (המבוא לפקודה), קובעת בסעיף 5 כי כל הליך משפטי הנוגע לזכות הקניין יוכרע על ידי בית משפט אזרחי אף אם טען איזה צד או איזה אדם שהקרקע היא וקף" (בג"ץ 2957/09 הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' בית הדין השרעי בירושלים (27.6.11)).
...
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות; שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי גם בתגובה המשלימה של התובעים ובתשובות לה, הגעתי לכלל דעה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף, במחיקתה.
עם זאת, הטענות להתרשלות של נתבע 2 'באופן אישי' נטענו בחדא מחתא עם הטענות כנגד התנהלותו כמנכ"ל ו/או כנאמן הוקף (כאמור בכותרת כתב התביעה וכן בגוף התביעה), מה שטעון הגשת תביעה חדשה לבית המשפט המוסמך ולבית הדין, כל אחת לפי עניינה בעילותיה וסעדיה ולא בפני בית משפט זה, שאינו מוסמך לדון בה. לפיכך, נדחית בקשת התובעים להורות על העברת התביעה במתכונתה לבית משפט השלום.
לאור כל האמור, אני מורה על מחיקת התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהתאם לתנית שיפוט, הסמכות לידון בתביעה מסורה לבימ"ש במחוז תל אביב.
אשר לתביעה בעיניין תיקון היתר הבנייה ותיקון צו רישום הבית המשותף - מדובר בתביעה שאינה נוגעת לחזקה ושימוש במקרקעין אלא לזכות הקניין של המשיבים ולבעלותם בדירה.
ברי הוא, כי מהות התובענה בנוגע לסעדים אלו נוגעת לעניין קינייני אשר לו נפקות מהותית שאינה נוגעת רק לעניין השמוש בנכס, כך שמדובר בסעד שיורי המצוי בסמכות ביהמ"ש המחוזי (ר' ס' 40(1) ו-51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984).
...
בתגובת המשיבים ביקשו למחוק את רכיבי תביעה אלו מכתב התביעה ואני נעתרת לבקשתם בנדון ומורה על מחיקת רכיבי תביעה אלו.
משכך, הטענה בעניין זה נדחית.
לסיכום - בכפוף למחיקת רכיבי התביעה הכספיים כאמור לעיל, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו