סמכות שיפוטית אזרחית רגילה על גופים ציבוריים

עוד מצטט חברי מעניין מיקרו דף כי "מקום שגוף צבורי או פרטי... מבצע פעולות אזרחיות או מסחריות, סמכות השיפוט בדבר תקיפה ישירה של פעולות אלה היא בית המשפט האזרחי הרגיל". אלא שבניגוד לעמדת חברי אני סבור כי מדברים אלה עולה כי סיווגו של הגוף כציבורי או כפרטי אינו יכול להיות גורף ("ברמה המוסדית") אלא הוא תְלוי-הקשר ונסיבות.

באותו עניין נקבע כי משמעותו של התנאי "על פי דין" הוא "'כי מילוי התפקיד הצבורי מוטל על אדם או על גוף מכוח הדין (כגון חוק או תקנה...)'... וכן נאמר, כי הגוף או אדם - שאינם חלק מהותי מהרשות המבצעת - ממלאים תפקיד צבורי 'על פי דין', אם הם פועלים 'מכוח איזה חוק מיוחד' או אם כוחותיהם וסמכויותיהם 'הוענקו (להם - מ' א') על-ידי המחוקק' (...); אם התפקיד 'יועד להם בדין' או אם הם 'ממלאים אותו מכוח סמכויות וכוחות שהוענקו להם על-ידי הדין' (...)" (הדגשה הוספה – י.פ.).

...

אף אני סבור כי בנסיבות העניין ובשלב זה אין לעשות צו להוצאות.

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יודפת הראל בוכריס לאחר שעיינתי בעמדות השונות, אני מצטרפת לעמדת הנשיא (בדימוס) יגאל פליטמן.

סוף דבר על דעת רוב חברי ההרכב ובניגוד לדעתו החולקת של סגן הנשיאה אילן איטח, הערעורים מתקבלים, כאמור בחוות דעתו של הנשיא (בדימוס) יגאל פליטמן.

מדוע, אם כן, נקבע במקרים אלה שהסמכות היא לבית המשפט האזרחי? התשובה שנתן בית המשפט היא זו: "מדובר בפעולה 'אזרחית' אשר גם אם בוצעה על-ידי רשות שלטונית, סמכות השיפוט לידון בסכסוך הנוגע אליה נתונה לבית המשפט האזרחי הרגיל וכלשון בית משפט זה בבג"ץ 348/78 אדריכל דוד ינאי נ' עירית חיפה, פ"ד לג(1) 47, 51 (1978): 'העובדה שהחוזים נעשו על-ידי גופים צבוריים אינה משנה ממהותו האזרחית של הסיכסוך' (ראו גם בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449, 455 (1987))" (שם).

...

לאחר עיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ובטיעוני המבקשים, ולנוכח המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי לנכון להורות על הגשת תשובת המשיבה.

כנגד אלה, הוסכם כי המבקשים ישלמו למשיבה היטלי שמירה, אגרת ביוב וארנונה – במקום התשלומים המקבילים שהיה עליהם לשלם לאלפי מנשה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

אשר לבקשה לסעד זמני וארעי שהוגשה לצד הבקשה לרשות ערעור, ממילא דינה להידחות.

עם זאת, עניינה של העתירה הוא בהחלטתו של המשיב לסיים היתקשרות חוזית עם המערערת 1 נוכח הפרות יסודיות של החוזה, לטענתו, ובמלים אחרות מדובר בפעולה "אזרחית" אשר גם אם בוצעה על-ידי רשות שלטונית, סמכות השיפוט לידון בסכסוך הנוגע אליה נתונה לבית המשפט האזרחי הרגיל וכלשון בית משפט זה בבג"ץ 348/78 אדריכל דוד ינאי נ' עירית חיפה, פ"ד לג(1) 47, 51 (1978) 'העובדה שהחוזים נעשו על-ידי גופים צבוריים אינה משנה ממהותו האזרחית של הסיכסוך'(ראו גם בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449, 455 (1987)).

...

נחה דעתי אפוא, כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בעתירה, ומשכך דינה להידחות על הסף.

באשר לבקשה לסעד של צו ביניים - ממילא אין מקום להיעתר לה הואיל ומדובר במכרז לאספקת שירותים אשר אין נוהגים ליתן סעד ביניים בגינו.

העותרת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ש"ח. ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ו, 20 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

ראו דברי כב' השופטת החיות בהמשך עניין כפר הנוער: "...ובמלים אחרות מדובר בפעולה "אזרחית" אשר גם אם בוצעה על-ידי רשות שלטונית, סמכות השיפוט לידון בסכסוך הנוגע אליה נתונה לבית המשפט האזרחי הרגיל וכלשון בית משפט זה בבג"ץ 348/78 אדריכל דוד ינאי נ' עירית חיפה, פ"ד לג(1) 47, 51 (1978) " 'העובדה שהחוזים נעשו על-ידי גופים צבוריים אינה משנה ממהותו האזרחית של הסיכסוך'" (שם, פסקה 6).

...

לפיכך סבורה אני כי דין העתירה להימחק מהטעמים שלהלן.

מקובלת עלי עמדת המשיבות כי ראשית יש לבחון את תוקף הסכם החכירה, מכך את המעמד הקנייני של העירייה בנכס, ורק לאחר מכן את זניחת ההפקעה ומטרת ההפקעה.

סוף דבר: משיש להקדים, כאמור, את הדיון בסוגית הזכויות הקנייניות על פי הסכם החכירה, וזאת בבית המשפט המוסמך – נמחקת העתירה.

עם זאת, עניינה של העתירה הוא בהחלטתו של המשיב לסיים היתקשרות חוזית עם המערערת 1 נוכח הפרות יסודיות של החוזה, לטענתו, ובמלים אחרות מדובר בפעולה "אזרחית" אשר גם אם בוצעה על-ידי רשות שלטונית, סמכות השיפוט לידון בסכסוך הנוגע אליה נתונה לבית המשפט האזרחי הרגיל וכלשון בית משפט זה בבג"ץ 348/78 אדריכל דוד ינאי נ' עירית חיפה, פ"ד לג(1) 47, 51 (1978) "העובדה שהחוזים נעשו על-ידי גופים צבוריים אינה משנה ממהותו האזרחית של הסיכסוך" (ראו גם בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449, 455 (1987)).

...

טענת המבקש במישור זה נדחית אפוא.

לכן, גם טענתו השנייה של המבקש נדחית.

הגבייה מן המבקש נעשית על פי החוב הפסוק, ולא על פי חישוביו של המבקש, ועל כן אני דוחה גם טענה זו. סיכום: מן המקובץ לעיל, אני דוחה את המרצת הפתיחה.