סמכות שיפוט מקומית בחולון שאלת סמכות שיפוט מקומית

סמכות מקומית במסגרת הבקשה נטען, כי נוכח מקום מגורי הנתבע בגן יבנה, וכתובת משרדו בעיר חולון הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום במחוז מרכז.

תקנה 3(א) לתקנות קובעת מספר חלופות למקום השיפוט, שדי בהתקיים אחת מהן כדי להעניק סמכות מקומית.

יש לומר עוד, כי מקרה זה מצדיק את קביעתו של בית המשפט העליון ברע"א 6920/94 לוי נ' פולג (6.12.1995), ולפיה: "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית-משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות." הדברים יפים לענייננו, כאשר מקום מגוריו של המבקש ביישוב גן יבנה, הסמוך לעיר אשדוד, והבקשה הנה להעברת התובענה לבית המשפט השלום בראשון לציון, המרוחק יותר מבית המשפט השלום באשדוד.

...

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיב ובתשובת המבקשת, אני דוחה את הבקשה, אף שלגישתי טוב יעשו המשיבה ובא כוחה, באם יבחנו פעם נוספת את המשך הייצוג על-ידי עו"ד בן-עזרא.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את שתי הבקשות.

המבקש ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪, בגין הבקשה בסוגיית הסמכות המקומית.

האם החלטת ראש עריית חולון, לאכלס מבנה בית ספר חדש בעיר ע"י המשיב 4 – בית ספר ממלכתי-חרדי-רישמי, היא החלטה שניתנה בחוסר סמכות, זו השאלה המרכזית בעתירה שבפניי.

כב' השופט (כתוארו אז) א' ברק (בהסכמת כב' השופטים ש' לוין וש' נתניהו) קבע כדלקמן: "למי הסמכות בעיניין זה? לדעתנו, הסמכות בעיניין זה נתונה לראש הערייה... הטעם לכך הוא כי עניינה של העתירה הוא 'ענין הנידון בחוק לימוד חובה...'". נקבע כי הן ראש הערייה והן מועצת הערייה הם אורגאנים המוסמכים לפעול בשמה של העיירה, ברם בעיניין דנן האורגן המוסמך הוא ראש הערייה, הן לאור ההגדרה של "רשות חינוך מקומית" בפקודת החינוך והן לאור הוראות סעיף 126(א) לפקודת העיריות.

מכאן טענה הערייה, כי העותרת יכלה לפנות לבית המשפט בעיניין כבר בחודש נובמבר 2011, ולבקש סעד המורה על אי כנוס הועדה עד להכרעה שיפוטית בשאלת סמכות ראש הערייה.

...

אשר לטענת העותרת כי לא נמסרו לה מלוא החומר והנתונים – גם זאת אין בידי לקבל.

ביום 5.1.2022 השיב ראש העירייה לב"כ העותרת כי הוא דוחה את טענותיה, ולפנים משורת הדין על מנת לאפשר זמן למיצוי סעדים "אני מורה כי המבנה ברחוב האצ"ל לא יאוכלס לפני ה 11.01.22" בשעה 00:25 בלילה שבין יום 10.1.2022 ובין יום 11.1.2022, הוגשה העתירה.

סוף דבר הסעד המבוקש בעתירה להורות על ביטול החלטת ראש העירייה לייעד את המבנה לתלמידות המשיב 4 – נדחה.

בעניינינו, החלופה הראשונה הקבועה בתקנה 2(א)(1) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, על פיה תביעה תוגש לבית המשפט שמקום שיפוטו הוא "מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע", אינה מקנה סמכות מקומית לבית המשפט באשדוד, שכן מקום עסקן של הנתבעות הוא בחולון, וזו שייכת למחוז השיפוט בתל אביב.

אמנם בעבר חזרה ונשמעה הפסיקה אליה הפנה התובע, לפיה אין לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית בשים לב לממדיה של מדינת ישראל, ואולם אני סבורה כי לאחר התקנת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 והשינוי שנערך במסגרתן לעניין הסמכות המקומית, אשר הוחל גם על תביעות קטנות במסגרת תיקון תקנות השיפוט בתביעות קטנות, נעה המטוטלת באופן שיש בו לצמצם את 'מרחב התימרון' הפרשני לעניין הסמכות המקומית.

...

לבד מכך שטענת התובע שקיבל את המסרון עת שהה בבית הוריו באשדוד לא נטענה בכתב התביעה, וכי כתב התביעה המתוקן כולל שלושה פרסומים שנשלחו על פי הנטען לתובע - שני מסרונים ודוא"ל, שרק לגבי אחד מהם נטען בתגובתו כי התקבלו באשדוד; אין בידי לקבל את פרשנות התובע לפיה נתונה לבית משפט זה סמכות מקומית רק משום שקיבל את אחד המסרונים עת שהה בעיר אשדוד.

אמנם בעבר חזרה ונשמעה הפסיקה אליה הפנה התובע, לפיה אין לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית בשים לב לממדיה של מדינת ישראל, ואולם אני סבורה כי לאחר התקנת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 והשינוי שנערך במסגרתן לעניין הסמכות המקומית, אשר הוחל גם על תביעות קטנות במסגרת תיקון תקנות השיפוט בתביעות קטנות, נעה המטוטלת באופן שיש בו לצמצם את 'מרחב התמרון' הפרשני לעניין הסמכות המקומית.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבתי המשפט במחוז תל אביב.

משכך, אני מורה על העברת התביעה לבית משפט המוסמך, במחוז תל אביב.

לאיזה בית משפט נתונה הסמכות העניינית לידון באכיפתו של חוזה, הקובע כי רשות מקומית תספק שירותים מוניציפאליים לתושביה של רשות מקומית אחרת? זוהי השאלה המתעוררת בבקשת רשות העירעור שלפני, על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ה"פ 17250-12-15 (כב' השופט י' שפסר), אשר הורה על העברת ההליך לבית המשפט לעניינים מינהליים.

לעניין מבחן הסעד ראו למשל [בג"ץ 6442/11]יצחק בורובסקי נ' עריית חולון, פסקה 5 (18.9.2011); רע"א 7987/10 מדינת ישראל - משרד החינוך נ' עמותת מוסדות "חזון ישעיה"‏, פסקה 5 (28.4.2011); רע"א 6590/05 עריית אשדוד נ' שמעון צרפתי (19.9.2005) (להלן: עניין צרפתי)).

מדוע, אם כן, נקבע במקרים אלה שהסמכות היא לבית המשפט האזרחי? התשובה שנתן בית המשפט היא זו: "מדובר בפעולה 'אזרחית' אשר גם אם בוצעה על-ידי רשות שלטונית, סמכות השיפוט לידון בסכסוך הנוגע אליה נתונה לבית המשפט האזרחי הרגיל וכלשון בית משפט זה בבג"ץ 348/78 אדריכל דוד ינאי נ' עירית חיפה, פ"ד לג(1) 47, 51 (1978): 'העובדה שהחוזים נעשו על-ידי גופים צבוריים אינה משנה ממהותו האזרחית של הסיכסוך' (ראו גם בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449, 455 (1987))" (שם).

...

לאחר עיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ובטיעוני המבקשים, ולנוכח המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי לנכון להורות על הגשת תשובת המשיבה.

כנגד אלה, הוסכם כי המבקשים ישלמו למשיבה היטלי שמירה, אגרת ביוב וארנונה – במקום התשלומים המקבילים שהיה עליהם לשלם לאלפי מנשה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

אשר לבקשה לסעד זמני וארעי שהוגשה לצד הבקשה לרשות ערעור, ממילא דינה להידחות.