הוראות אלו עושות את המפקחים על רישום מקרקעין, הדנים בסכסוכים שלפי סמכותם, ערכאה שיפוטית לכל דבר וענין, ערכאה שוות מעמד, בענין זה, לבית משפט השלום האזרחי.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בבקשה נתונה למפקח על רישום המקרקעין שנתן את פסק הדין מושא הבקשה, כמפורט להלן.
אני מודע להחלטות בהן הגיעו בתי המשפט למסקנה שונה, ואולם לטעמי, על בית משפט זה לילך בדרך אותה התווה לאחרונה בית המשפט המחוזי בהרכב תלתא בפסק דינו (ע"פ (נצ') 37276-07-19 אלי אלעד נ' נאוה מלכה ברסלב (פורסם ביום 3.6.20), לאחר שסקר את פסיקת הערכאות הדיוניות בנושא, והצביע על שיקולי המדיניות המשפטית ועל תכלית החקיקה המובילים כולם למסקנה אליה הגיע :
"1. לתפקיד המפקח על רישום מקרקעין מתמנה על פי הוראות החוק מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום (ראו סעיף 117(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), ומוקנות לו כל הסמכויות הנתונות לשופט שלום הדן בתביעה אזרחית (ראו סעיף 74 לחוק זה);