סמכות שיפוט בסכסוך בין אגודה שיתופית לקרן פנסיה

הבאתי דברים אלה במלואם נוכח השלכותיהם לעתיד לבוא בנוגע לסמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה, ומומחיותו המובהקת בסכסוכים בין מעסיק או עובד לבין קופות הגמל וקרן הגימלאות של חברי "אגד" בכלל זה. חשיבות מיוחדת לפסק דין זה, לאור השלכותיו על המחלוקת מושא דיוננו, שעניינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לידון בסכסוך בין קרן הגימלאות של חברי אגד לבין אגד, בנוגע לזכויותיהם הפנסיוניות של חבריה.

לרשם אגודות שיתופיות סמכות חקירה ושיפוט בסכסוכים בין החבר לאגודה.

...

סוף דבר - לו תישמע דעתי, יידחה הערעור.

סיכומו של דבר.

סוף דבר הערעור נדחה ברוב דעות השופט סופר והנשיאה ארד, ונציגי הציבור מר קרא ומר בר-סלע, כנגד דעתו החולקת של סגן הנשיאה פליטמן.

]השופטת ד' ברק-ארז: למי נתונה הסמכות לידון בסכסוך שבין אגודה שיתופית לבין קרן הפנסיה המבטחת את חבריה – לבית הדין לעבודה או לבית המשפט האזרחי? זו השאלה העומדת לפתחנו בעתירה זו. הוראת החוק ששאלת פרשנותה נתונה במחלוקת בין הצדדים היא סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה).

שינויים אלה מעידים בבירור על כוונתו של המחוקק להעניק לבית הדין לעבודה סמכויות שיפוט רחבות בעניינים הנוגעים לביטוח ולביטחון סוצאלי.

...

לכל היותר, ומבלי שאנו קובעים מסמרות בעניין זה, אגד תיאלץ להגיש את תביעותיה אלה לבית המשפט האזרחי, בנפרד מן הדיון בבית הדין לעבודה.

סוף דבר: דין העתירה להידחות, במובן זה שהתביעה אשר הוגשה על-ידי קרן הגמלאות נגד אגד תתברר בבית הדין האזורי לעבודה.

בנסיבות העניין, אנו מורים על פסיקת הוצאות לטובת קרן הגמלאות בשיעור מופחת של 25,000 שקל.

אכן, המתווה שקנה לו שביתה בפסיקה מלפני כשני עשורים הוא שלבית הדין לעבודה אין סמכות בכגון דא. נדרש בתמצית להלכה שנקבעה בעיניין זה. (6) בפסק הדין ברוכים ובעקבותיו בפסק הדין קרן גמלאות של חברי אגד שנזכרו מעלה, נדון המצב החוקי באשר לפורום השפוטי בו יטופלו סכסוכים שבין "קופת גמל" לבין מי שאינם "עובדים" כגון קבלנים וכגון חברי "אגד". בעיניין ברוכים ציין בית הדין הארצי לעבודה מפי הנשיא גולדברג, כי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 מייחד לבית הדין האיזורי את הסמכות לידון חברים (בקופות גמל) או חליפיהם נגד קופות גמל כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, הכוללות גם קרנות פנסיה, אך מוגדרות בזיקה לעובד ומעביד, על כן – כפי שציין הנשיא בית הדין הארצי "תובענות של חברים" לפי סעיף 24(א)(3) יכולות להיות מוגשות רק כשבקופת גמל של עובדים עסקינן, ואילו חברי "אגד" – אגודה שיתופית, אינם "עובדים" ואין האגודה מעבידתם.

...

סוף דבר: אם תישמע דעתי, יתקבל הערעור, במובן זה שהמערערת זכאית לקצבת זקנה (שארים) מן המשיבה.

עוד אציע, כי המשיבה תשלם למערערת הוצאותיה בערעור וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.

באשר לסמכות, מקובלת עלי דעת חברי השופט רובינשטיין.

טענות החברה א. התביעה שכנגד הוגשה מטעמי זהירות וחרף העובדה כי להבנתה הסמכות העניינית לידון בסכסוך בין הצדדים מסורה למחלקה הכלכלית שבבית המשפט המחוזי.

אשר על כן, נפסק כי "בהתקיים עילת תביעה בעלת זיקה למשפט העבודה והבטחון הסוצאלי, די בה כדי שתבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בכך הוחלה סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה גם 'על יחסים שאינם קשורים ביחסי עובד-מעביד אולם קשורים ליחסים אלה רעיונית' (ע"ע (ארצי) 625/10 מירב תותי אשבל ואח' - הראל חברה לביטוח בע"מ ואח', 17.9.09); דב"ע מח/ 6-6 משה ברוכים - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע כ, 307).

בסעיף 24(א1) לחוק נקבע החריג לפיו סעיפים אלה המגדירים את סמכותו של בית הדין האיזורי לעבודה אינם באים לגרוע מהוראות כל דין לעניין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.

...

משכך הם פני הדברים, אני קובע כי תביעתו של דוידוביץ מצויה תחת סמכותו של בית הדין לעבודה ובהתאם טענת החברה להיעדר סמכות - נדחית.

לנוכח האמור לעיל, ושעה שהתביעה שכנגד הינה תביעה שאינה מצוייה כלל בסמכות בית הדין לעבודה, אין מנוס מפיצול הדיון במובן זה שהתביעה שכנגד שהוגשה על-ידי החברה כנגד דוידוביץ (בכובעו כדירקטור של החברה) תועבר לבית המשפט המוסמך.

יחד עם זאת, וכפי שנפסק בפסק הדין בעניין ליפקונסקי "רב המרחק עד למסקנה שהאינטרס הציבורי האמור גובר על חלוקת סמכויות שקבע המחוקק" סוף דבר: טענת החברה לעניין היעדר סמכות עניינית - נדחית.