טענות החברה
א. התביעה שכנגד הוגשה מטעמי זהירות וחרף העובדה כי להבנתה הסמכות העניינית לידון בסכסוך בין הצדדים מסורה למחלקה הכלכלית שבבית המשפט המחוזי.
אשר על כן, נפסק כי "בהתקיים עילת תביעה בעלת זיקה למשפט העבודה והבטחון הסוצאלי, די בה כדי שתבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בכך הוחלה סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה גם 'על יחסים שאינם קשורים ביחסי עובד-מעביד אולם קשורים ליחסים אלה רעיונית' (ע"ע (ארצי) 625/10 מירב תותי אשבל ואח' - הראל חברה לביטוח בע"מ ואח', 17.9.09); דב"ע מח/ 6-6 משה ברוכים - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע כ, 307).
בסעיף 24(א1) לחוק נקבע החריג לפיו סעיפים אלה המגדירים את סמכותו של בית הדין האיזורי לעבודה אינם באים לגרוע מהוראות כל דין לעניין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
...
משכך הם פני הדברים, אני קובע כי תביעתו של דוידוביץ מצויה תחת סמכותו של בית הדין לעבודה ובהתאם טענת החברה להיעדר סמכות - נדחית.
לנוכח האמור לעיל, ושעה שהתביעה שכנגד הינה תביעה שאינה מצוייה כלל בסמכות בית הדין לעבודה, אין מנוס מפיצול הדיון במובן זה שהתביעה שכנגד שהוגשה על-ידי החברה כנגד דוידוביץ (בכובעו כדירקטור של החברה) תועבר לבית המשפט המוסמך.
יחד עם זאת, וכפי שנפסק בפסק הדין בעניין ליפקונסקי "רב המרחק עד למסקנה שהאינטרס הציבורי האמור גובר על חלוקת סמכויות שקבע המחוקק"
סוף דבר:
טענת החברה לעניין היעדר סמכות עניינית - נדחית.