בהתייחס לפעולה של העברת תיקים ללשכה אחרת, ציין בית משפט קמא, כי מוסכם על המשיבה, שלפני שנת 2009 שררה בנושא זה אי בהירות ופקידי ההוצאה לפועל העבירו תיקים מלשכה אחת לאחרת, גם ללא החלטת רשם, ואולם, הדבר שונה בשנת 2009 והמערער ידע, מאותה עת ואילך, על הצורך בהחלטת רשם, גם בעיניין זה.
בית משפט קמא בחן את טענות המערער ביחס לאפשרות שלא ידע שהפעולות נשוא כתב האישום, אינן בגדרי סמכותו.
עוד מעיר המערער, שלמרות הותק של גב' בונשטיין בלישכת ההוצאה לפועל, שבע שנים, היא לא ידעה להעיד על אופן השמוש במסך 640 באופן כללי, אלא רק בתחום המצומצם בו היא עוסקת, ולמעשה, ניתן להבחין, לטענת המערער, שלמרות הותק שלה, לא ידעה גב' בונשטיין לומר איזה החלטות הן בסמכות רשם.
קל"ב. טענה נוספת מטעם הסניגוריה היתה כנגד הצוו שהוציא בית משפט קמא ביום 16.1.14 (עמ' 118 לפרוט') ללישכת ההוצאה לפועל חיפה להמציא לבית המשפט כל אישור המעיד על הדרכה כלשהיא, או הסבר באשר לנהלים, תקנות וכיוצ"ב, שניתנו למערער לאורך שנות עבודתו בלישכה להוצאה לפועל, פירוט תיקים בהם ביצע המערער פעולה של שינוי שם חייב, שם זוכה, העברת תיק ממחוז למחוז, תוך פירוט האם היה זה באופן מנהלי או לאחר החלטת רשם.
...
אף אנו סבורים שלא היה מקום לאמץ בענייננו את המלצת שירות המבחן (למעט, כמובן, את העובדה שאין למערער הרשעות לחובתו, ושאין לו דפוסים עברייניים, והשפעתו הצפויה של המאסר על משפחתו), שכן כפי שנקבע בע"פ 344/81 מדינת ישראל נ' סגל, פ''ד לה(4) 313, בעמ' 318:
"שיקוליו של שירות המבחן למבוגרים אינם חופפים בהכרח את שיקוליו של בית המשפט, וזאת, אין היתר, מאחר שהוא אינו מופקד על הראייה הכוללת, הבוחנת גם את אלמנט ההרתעה הכללי ונתונים כיוצא באלה. לכן, אין לבוא בטרוניה אל שירות המבחן, אם הוא נותן דעתו בעיקר לאינטרס האישי של הנאשם, ואף מוכן להציע הצעות לשיקום, המעוגנות, לעתים, בהערכה ובהתרשמות ותו לא. השירות רואה את עיקר מעייניו במיצויו של היבט מוגדר של הנתונים, הנאספים לקראת ההכרעה השיפוטית, ובית המשפט הוא שיוצר את האיזון הנאות בין הנתונים השונים ומופקד על ראייתו של השלם להבדיל מן הקטע או המקוטע. מכאן כי אל הדברים, העולים מן התסקיר, מצטרפים, בדרך כלל, נתונים רלוואנטיים נוספים, המשמשים יסוד לשיקוליו של בית המשפט, כגון מהות העבירה, הלקחים לגבי האיש ומעשיו, כפי שהם מתגבשים בראייתו של בית המשפט, ועוד."
אין ספק שריצוי עונש מאסר בפועל איננו פשוט למערער, שאין לחובתו הרשעות קודמות, כשם שהשפעת עונש זה לא תהא פשוטה לבת זוגו ושני ילדיו הקטינים, מה גם שבת זוגו הרה כיום, ואולם זו תוצאה מצערת הנובעת אך ורק מתוך התנהלותו של המערער ומעשיו העברייניים, כמתואר בהרחבה בהכרעת הדין.
אנו סבורים, כי בענייננו הביא בית משפט קמא בחשבון את כל הטיעונים ואת כל השיקולים הרלוונטיים, שפורטו בהרחבה בגזר הדין, ולא שוכנענו כי נפל בגזר הדין פגם שיש בו כדי להצדיק את התערבותנו.
לא שוכנענו שנפלה טעות, לא בהכרעת הדין, ולא בגזר הדין, ולפיכך אנו מורים בזאת על דחייתו של הערעור, הן באשר להכרעת הדין, והן באשר לגזר הדין.
