סמכות רשות השיפוט של ההסתדרות בתביעה בין עובד למעסיק שירותי בריאות כללית

תקנון ועד העובדים של ההסתדרות קובע בסעיף 2 לפרק הראשון לתקנון: "העובדים במקום עבודה בוחרים בועד עובדים כללי, שהנו הנציגות המוסכמת של כלל העובדים במקום העבודה, בכפוף להסכמי ו/או להסדרי האוטונומיה, ו/או למקרים בהם האגף לאיגוד מקצועי אישר הקמת ועדים נפרדים במקום העבודה, בהיתחשב במכלול הנסיבות ובצרכים המיוחדים במקום העבודה". עוד קובע תקנון ועדי העובדים בפרק 11 שבו: "כל טענה ו/או תביעה ו/או חילוקי דיעות באשר לפירוש או יישום האמור בתקנון זה תעשה בדרך של פנייה לרשות השיפוט כקבוע בחוקת ההסתדרות, תקנון רשות השיפוט ותקנות סדרי דין ברשות השיפוט של ההסתדרות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת". הינה כי כן, על פי ההוראות של תקנון ועדי העובדים, לרשות השיפוט הסמכות הבלעדית לידון ולפסוק בעניינים הקשורים לקביעות חברי ההסתדרות ו/או גופיה ו/או מוסדותיה ו/או נציגיה.

בע"ע (ארצי) 1504/04, ד"ר ללה אבין-מכבי שירותי בריאות (מיום 8.3.2005) נקבע מפי הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר בדבר החשיבות של מנגנונים פנימיים מוסכמים שנקבעו לצורך יישוב סכסוכים, כדלקמן: "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסיכסוך בבית הדין, יש להיתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעיניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהוה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנאטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטראלי אשר יכריע בסכסוכים באופן עינייני, נכון, יעיל והוגן". כך גם בעניינינו, לא מוצו ההליכים בפני הרשות המוסמכת – רשות השיפוט.

...

מכל הטעמים המפורטים לעיל, על התובעים למצות את ההליכים בפני רשות השיפוט על כל השלבים המצויים בה. כמו כן, מורים אנו על עיכוב הליכים מכוח הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות.

באשר לשאלת ההוצאות – מצאנו כי יש ממש בטענות הנתבעים בדבר העלאת טענות משפטיות מופרכות על ידי התובעים , כמו גם בהטרחת הנתבעים בערכאות שונות (בית משפט מחוזי תל-אביב, בית דין אזורי תל-אביב ובית דין אזורי באר-שבע).

נוכח כל המפורט לעיל, מצאנו לחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ת"ב 18218-07-20 לפני: כב' השופטת דגית ויסמן נציגת ציבור (עובדים), גב' ניצה פרידמן נציג ציבור (מעסיקים), מר אסי מזרחי המבקשת: סיגל בנדור המשיבה: שירותי בריאות כללית החלטה

בפנינו בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לבטל פסק בוררות שניתן על ידי רשות השיפוט של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ביום 31.5.20.

בשנים 2014-2015 הגישה המבקשת שתי תביעות שהתנהלו ברשות השיפוט בהסתדרות החדשה (תיקים מספר 53/19, 54/19), בהן תבעה תשלומים שונים בסך כשני מיליון ₪, להם הייתה זכאית, לטענתה, בהתייחס לתקופת עבודתה החל משנת 2005, במהלך התקופה בה שימשה כמתאמת השתלות בבית החולים שניידר.

כלל חברי המותב סברו שיש לדחות את העירעור שכנגד על הסכום שנפסק למבקשת בגין "כוננות מנהלית", מהטעם כי אין זה מסוג המקרים הקיצוניים המצדיקים היתערבות של ערכאת העירעור בשקול דעת של הבורר קמא, שפסק למבקשת סכום זה "לפנים משורת הדין" מכוח סמכות לפסוק שלא על פי הדין המהותי, אלא לפי שיקול דעתו אשר יסודו בתחושת הצדק.

...

למרות כל האמור לעיל, למבקשת טענות בנושא גילוי המסמכים (שיש בו להשפיע על הקביעות המהותיות בסכסוך).

משכך, מקום שהבקשה להארכת המועד הוגשה בתוך המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, באופן שעל פניו אינו פוגע באינטרס ההסתמכות של המשיבה אשר מודעת לבקשה להארכת המועד, האיזון בין מכלול השיקולים מביא לתוצאה לפיה יש להיעתר לבקשה, אם כי לא במלואה – כך שהבקשה לביטול פסק הבוררות תוגש בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו (ולא בתוך 60 יום כפי שנתבקש על ידי המבקשת).

אשר לטענה לפיה עילות ביטול פסק הבוררות הוצגו רק בתשובת המבקשת, הרי שבהתחשב בכך שהמבקשת אינה מיוצגת, לא מצאנו לזקוף עניין זה לחובת המבקשת, שכן בסופו של יום, קיימת בטיעונה התייחסות גם לסוגיה זו. סוף דבר – הבקשה מתקבלת והמבקשת רשאית להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות נשוא הבקשה, בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"א, (08 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 32756-10-20 26 אוקטובר 2020 לפני: כב' השופטת מירב קליימן נציגת ציבור (עובדים): גב' רונית עזר נציג ציבור (מעסיקים): מר יונה הנדל המבקשת: שירותי בריאות כללית ע"י ב"כ: עו"ד אלון קפלן המשיב: אריה בראונר ע"י ב"כ: עו"ד יותם קייזמן ועו"ד יוסי חזן החלטה

המשיב, מאידך, טען כי הבקשה לעיכוב הליכים נעדרת אחיזה בדין, שכן בית הדין לעבודה אינו מוסמך לידון בשאלת סמכותה של רשות השיפוט מכיוון שאינה עניין שבין עובד למעסיק.

כך, מוסמך גם בית הדין להורות על עיכוב מהלך הבוררות, בהתאם לסעיף 18 לחוק הבוררות, לפיו "הגשת בקשה לבית המשפט בקשר לבוררות, אם על ידי בעל-דין ואם על ידי הבורר, אין בה כדי לעכב את מהלך הבוררות, אלא אם הורה על כך בית המשפט או הבורר". אשר לטענת המשיב כי אין בפנינו פסק בוררות ועל כן ממילא לא קמה לנו הסמכות העניינית לידון בבקשה לסעד זמני שהובאה בפנינו, נאמר כך. רשות השיפוט היא גוף המוסמך בלעדית לידון ולפסוק בתביעות המתייחסות לעובדי ההסתדרות, על פי חוקת ההסתדרות, המהוה הסדר קבוצי בין העובדים במוסדות ההסתדרות לבין ארגונם היציג, ופסיקתה היא פסק בוררות על פי חוק הבוררות (ר' ע"ע (ארצי) 1106/02 אבוד אידית ו-28 יו"ר נעמ"ת המרחבים נ' רשות השיפוט הארצית בהסתדרות, ניתן ביום 6.9.05).

כך אף כּוּתר פסק הבוררות מיום 22.9.2020 – "פסק בוררות בעירעור". ניתן אף לגזור לענייננו מפסק הדין שניתן בעיניין וייסברג (תא (ת"א) אגד בע"מ נ' מרדכי וייסברג, 10.4.89, להלן: "עניין וייסברג") במסגרתו נדון עניינו של נהג אגד שפוטר מעבודתו, ולאחר שמיצה את כל ההליכים שעמדו לרשותו על פי ההסכם הקבוצי, פנה לרשות השיפוט המחוזית של ההסתדרות בתביעה לביטול הפיטורין.

לגופו של עניין, בעיניין סיכוי התביעה מדובר בסוגיה מורכבת הנושאת פנים לכאן ולכאן, אשר ייתכן ומצריכה בחינה, בין היתר, של הסוגיות: האם אכן הסמיכו הצדדים את רשות השיפוט לידון בשאלת סמכותה; האם קיימת לרשות השיפוט הסמכות לידון לגופה של התביעה בפניה בהתאם לטיעונים שהעלתה הכללית, ובכלל זאת האם עילת התביעה מקורה בזכות קוגנטית והאם קבלתה תהווה חריגת שכר המנוגדת לחוק יסודות התקציב (ר' עניין וייסברג).

...

מאחר שהבקשה לביטול פסק הבורר טרם הוגשה, אנו סבורים כי בשלב זה יש להעניק את עיקר המשקל ב'מקבילית הכוחות' לשאלת מאזן הנוחות, וזה לטעמנו נוטה בבירור לטובת עיכוב הליכי הבוררות.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ואנו מורים כי הליכי הבוררות בפני רשות השיפוט יעוכבו עד למתן החלטה בבקשה לביטול פסק הבוררות.

כחלק משיקולי מאזן הנוחות ועל מנת להקטין ככל הניתן את הנזק הנגרם למשיב בשל עיכוב בירור תביעתו, אנו קובעים כי הבקשה לביטול פסק הבוררות בעניינה ניתן סעד זמני זה, תוגש תוך 7 ימים מהיום, אחרת יחודשו ההליכים בפני רשות השיפוט.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 43222-04-22 06 נובמבר 2022 לפני: כב' השופטת מירי שי נציג ציבור (עובדים) מר אברהם סולומן נציג ציבור (מעסיקים) מר ניסים קשי התובעת והנתבעת שכנגד: חנה שמש ע"י ב"כ: עו"ד אושרי לנקרי הנתבעת והתובעת שכנגד: הסתדרות המורים בישראל ע"י ב"כ: עו"ד רחל בורברג פסק דין

הנתבעת הפניתה לסעיף 105 לחוקת ההסתדרות מיום 2.3.22, וטענה כי החוקה מסדירה את פעילותו של טרבונל פנימי – בית הדין של הסתדרות המורים, המהוה מוסד שפוטי של הנתבעת ומשמש להכרעה בסכסוכים שבין הנתבעת ובין חבריה ונבחריה, לרבות בכל הקשור להעסקתם.

לפי הטענה, התובעת היא חברה ונבחרת בנתבעת, והוראות החוקה מהוות הסכם בינה ובין הנתבעת; סעיף 105 לחוקה מהוה הסכם בוררות, ומכוחו הסמכות לידון בתביעה, לרבות בכל הקשור בתנאי העסקתה במעמד נבחר-שכיר, נתונה לבית הדין הפנימי של הנתבעת.

בע"ע (ארצי) 305/03 חגית קודמן – הסתדרות הפקידים עובדי מנהל והשירותים, מיום 3.1.2006 (להלן: עניין  קודמן), חזר בית הדין הארצי לעבודה והבהיר את הכלל שלפיו "ניהול תביעות חברי ההסתדרות נגד ההסתדרות צריך שייעשה בפני רשות השיפוט" (סעיפים 1 ו- 14 לחוות דעתו של כב' הנשיא (דאז) ס' אדלר).

חריג נוסף שנקבע בפסיקה כמצדיק את בירור המחלוקת בבית הדין לעבודה הוא כאשר הסוגיה המתעוררת בהליך מערבת נושא שיש לציבור עניין מיוחד בו, כגון חשיפת שחיתויות והגנה על עובד או עובדת מפני הטרדה מינית (ע"ע (ארצי) 1504/04 ד"ר ללה אבין – מכבי שרותי בריאות, מיום 8.3.2005).

העירעור לבית הדין הארצי לעבודה נמחק בהסכמה: ע"ע 19451-10-13, פסק דין מיום 9.11.2014; סע"ש (ת"א) 49390-04-14 סיגל קנטור – המסלול האקדמי-המכללה למינהל והסתדרות העובדים הכללית החדשה, כב' השופטת ש' מאירי, מיום 29.12.2014; פ"ה (ב"ש) 4157-03-15 **** צברי – מדינת ישראל-משרד החינוך והסתדרות המורים בישראל, מותב בראשות כב' השופט י' יוספי, מיום 10.8.2016.

...

אולם, לטעמנו, דרכה של התובעת לפנות לבית הדין פתוחה, ככל שתמצא לנכון, וזאת לאחר מיצוי ההליכים הפנימיים בפני בית הדין של הנתבעת.

סוף דבר: נוכח קיומו של הסכם בוררות מחייב בין הצדדים, דין התביעה להידחות מחמת אי מיצוי ההליכים הפנימיים ברשות השיפוט של הנתבעת.

אשר על כן, אנו מורים על סילוק התביעה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 754-08-21 15 נובמבר 2022 בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין נציג ציבור (עובדים): מר גד שניצר נציגת ציבור (מעסיקים): גב' אסתר אדלר התובעת: זהבה ברזילי ע"י ב"כ: עו"ד רועי סבג הנתבעים: 1. הסתדרות העובדים החדשה - הסתדרות המעו"ף ע"י ב"כ: עוה"ד מור חלד ואח' 1. ועד עובדים ארצי, ש.ל.ה - שירותי רפואה בע"מ 1. תומר יוסף 1. איילת בוסני ע"י ב"כ: עוה"ד כפיר זאב ואח' ובעניין: התובעים שכנגד 1. ועד עובדים ארצי, ש.ל.ה- שירותי רפואה בע"מ 2. תומר יוסף 3. איילת בוסני ע"י ב"כ: עו"ד כפיר זאב ואח' הנתבעת שכנגד זהבה ברזילי ע"י ב"כ: עו"ד רועי סבג החלטה

] "דרך המלך היא, כי קובלנות בעיניין ליקויים בהתנהלותם של ועדי עובדים או בהתנהלותם של בעלי תפקיד בוועדים יוכרעו במנגנון הפנימי של ארגון העובדים. מנגנונים פנימיים כאמור קיימים בכל אירגוני העובדים הגדולים במשק, ובמקרה דנן, רשות השיפוט במקרה של ההסתדרות הכללית ובית הדין העליון במקרה של הסתדרות המורים. ברוח זו, נפסק על ידי בית דין זה לא אחת כי על הבא בשערי בתי הדין לעבודה בתביעה של עובד נגד ארגון עובדים או אורגאנים שלו למצות קודם הליכים פנימיים באירגון". כאמור סעיף 5(ג) לחוק הבוררות קובע כי בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.

] "כיוצא בזה, אינני רואה לנכון לקבל את טענתן של המבקשות, לפיה אם ינוהל ההליך לפני רשות השיפוט ישנו חשש למשוא פנים. רשות השיפוט היא מוסד בוררות עצמאי, חבריה אינם עובדי הסתדרות, חזקה עליהם כי יעשו את מלאכתם נאמנה, ולא יכירו חלילה פנים במשפט לצד זה או אחר. מכל מקום, ראוי לזכור ולהזכיר, כי החלטת רשות השיפוט – תהא אשר תהא – נתונה לבקורת שיפוטית, ככל מוסד בוררות אחר. גם בכך יש כדי להבטיח שטענותיהן של המבקשות יתבררו כדבעי.". לעניין הפניית התובעת לסעיף 7 לחוקת ההסתדרות לפיו לרשות השיפוט הסמכות לידון בעניינים שאינם הסתדרותיים ובילבד שניתנה הסכמת כל בעלי הדין לכך, הרי שבשים לב לכך שהתובעת טוענת למחדלים בהתנהלות הנתבעת 1 בנוגע להכרזה על סיכסוך העבודה ושעה שמדובר בסכסוך בין מי שהיא מנהלת בפועל בחברה וחברת הסתדרות, לבין ארגון העובדים היציג של עובדי החברה, הועד הארצי וגורמים בועד – בית הדין סבור שאין מניעה ואף רצוי שהסכסוך נשוא התביעה שלפנינו יתברר בבוררות ברשות השיפוט.

עם זאת- ככל שמי מהצדדים יפנה בבקשה בעיניין זה לאור החלטתנו זו, בית הדין ידון בה. סוף דבר, הבקשה מתקבלת באופן כזה שאנו מורים על עיכוב ההליך שלפנינו לצורך הפניית הסיכסוך בין התובעת לנתבעת 1 להליך בוררות ברשות השיפוט של ההסתדרות.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הליכים לצורך הפניית ההליך לבוררות ברשות שיפוט של ההסתדרות, להתקבל.

לכן איננו מקבלים את טענות התובעת בעניין זה. עוד יצוין כי אין בכך שהנתבעת 1 בהגנתה טוענת להגנת "אמת בפרסום" לגבי הפרסומים נשוא התביעה שעניינם התעמרות התובעת בעובדות החברה כדי ללמד על כך שמדובר בתיק העוסק בזכויות מגנות בעלות אינטרס ציבורי, כטענת התובעת.

עם זאת- ככל שמי מהצדדים יפנה בבקשה בעניין זה לאור החלטתנו זו, בית הדין ידון בה. סוף דבר, הבקשה מתקבלת באופן כזה שאנו מורים על עיכוב ההליך שלפנינו לצורך הפניית הסכסוך בין התובעת לנתבעת 1 להליך בוררות ברשות השיפוט של ההסתדרות.