סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסקי דין

וכלשון התקנה, " אי קיום תקנות אלה או כל נוהג הקיים אותה שעה אינו פוסל שום הליך, אלא אם כן הורה כן בית המשפט: אך מותר לבטל הליך... כהליך שאינו כראוי, או לתקנו...". ובענין עו"ד חורי אליו הפנה הנתבע, לאחר שהשופט מלצר עמד על שני יסודות אפשריים לסמכותו לתקן את ההליך שבפניו, שאחד מהם היה תקנה 526, הוא אכן תיקן בהחלטתו טעות של צד בקיום סדרי דין (טעות לפיה אותו צד הגיש בקשה לשומת הוצאות לפי תקנה 513, חלף פניה לראש ההוצאה לפועל בבקשה להבהרת החלטה או פניה לתיקון פסק דין לפי חוק 81 לחוק בתי המשפט; ראו שם פס' 11-10).

...

די בכך כדי שבית משפט זה יימנע מלהיעתר במסגרת בקשה זו לבקשה למשפט חוזר.

סיכום הבקשה לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט ולפי תקנות 524 ו-546 לתקנות סדר הדין האזרחי – נדחית.

הנתבע ישלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 3000 ₪ בגין הבקשה.

טעות זו ניתן לתקן תוך 21 ימים מיום מתן ההחלטה או פסק הדין מושא הבקשה; (ב) בהסכמת בעלי הדין, ניתן לתקן כל סוג של טעות, לרבות טעות מהותית, ובכל עת. בעניינינו הבקשה הוגשה כעבור כשנה ממועד מתן פסק הדין כאשר ב"כ המבקש צפה בפסק הדין עוד בתאריך 21.4.20 ובחר להגיש בקשתו לביטול פסק דין רק ביום 4.4.21 ולפיכך בהיעדר הסכמה בין הצדדים, אין כל מקום או סמכות לבית המשפט להעתר לבקשה זו אשר כפי הנראה הוכתרה כ"בקשת ביטול", ביודעו של המבקש כי אין הוא מצוי בסד הזמנים הקבוע בסעיף 81 (א) לחוק.

לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההיתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הנתנת על-ידי בית-המשפט לפסק-הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

...

מנגד טוען המשיב כי אין מקום להיעתר לבקשה לביטול פסק דין הליך שאינו קיים באשר אין עסקינן בפסק דין שניתן במעמד צד אחד וכי בית המשפט סיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין שניתן לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט לאחר שהצדדים נתנו הסכמתם המפורשת לכך.

על כן אין בית המשפט יכול להיעתר לסעד זה של תיקון התביעה ומחיקת שמו של הנתבע- סעד שלא נתבקש על ידי הצדדים עצמם בזמן אמת.

לאור זאת אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון טעות והיה על המבקש להגיש ערעור על פסק הדין.

לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק דין.

הסמכות לידון במחלוקות סביב שאלת אכיפת ביצועו של פסק דין – פסק בוררות לאחר אישורו – להבדיל מפרשנותו נתונה לראש ההוצאה לפועל.

נפנה לגדר הסמכויות שהקנה המחוקק לבית הדין לפי סעיף 22(ד) לחוק הבוררות, לפיו רשאי בית הדין לתקן פסק בוררות, תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה, בנושאים המפורטים בסע' 22(א)(1) או (2).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים החלטנו כי בית הדין נעדר סמכות לדון במועד החיוב בריבית פיגורים.

לאור כל האמור לעיל אנו דוחות את בקשת המשיב להכריע במועד הפירעון של פסקי הבוררות.

לסיכום: בהתאם להוראת סעיף 28 לחוק הבוררות וסעיף 76 לפסק הדין מיום 7.10.2020 אנו מאשרות את פסקי הבוררות מהתאריכים 18.2.2020 ו-07.11.2020.

לעניין זה אפנה אל עא 4151/12 עיזבון ד"ר ראובן למברג ז"ל נ' מאשה למברג-גוזנר (מיום 21.2.2002), שם נקבע כדלקמן: "כפי שהובהר בפסיקה, מקום שבו בית המשפט סיים את מלאכתו, ככלל אין הוא קונה סמכות לידון במחלוקת בין הצדדים לגבי פסק הדין, אלא כדי לתקן טעות שנפלה בו מכוח סמכותו לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, או מכוח בקשת הבהרה של ראש ההוצאה לפועל מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל, פסקה ו1 (18.1.2007); ראו גם מן העת האחרונה ע"א 2627/11 עו"ד א. דיבון חברה לנאמנות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 7 (26.4.2021).." עיקרון שני לדיון – היתייחסות ואופן הדיון בסעד המבקש לשנות את פסק הדין אין מקום לידון בהליך זה בסעד המבקש לשנות את פסק הדין שניתן.

...

סוף דבר לאור האמור לעיל - הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.

אני מורה על דחיית התובענה.

בנסיבות העניין אני מוצא טעם מיוחד לקביעת סכום ההוצאות ושכר הטרחה בשלב המוקדם בו נדחית התביעה וכן העובדה שלא התקיים אפילו דיון מקדמי אחד.

ברע"א 9085/00 אברהם שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין, נז(5) 462 (2003) נקבע "עקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההיתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הנתנת על-ידי בית-המשפט לפסק-הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה. הבהרת פסק-דין על-פי חוק ההוצאה לפועל איננה אלא מתן הסבר ופירוש לפסק-הדין ככל הנידרש לשם ביצועו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. אין בבקשת הבהרה כזו כדי להסמיך את בית-המשפט להוסיף על פסק-דינו או לתקנו אלא להבהירו בלבד. עיקרון "גמר המלאכה" “Functus Officio” נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, בטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם.

ודוק, הסמכות לפנות בבקשה כזו לבית המשפט שנתן את פסק הדין אינה מסורה לצדדים, אלא לרשם ההוצאה לפועל בלבד, וזאת לאחר שהשתכנע שהדבר נחוץ לצורך ביצוע פסק הדין.

...

שעה שאין מדובר בטעות טכנית, שניתן לתקנה, אלא במחלוקת מהותית, לגבי בסיס ההסכמה וסמכות ההבהרה נתונה לביהמ"ש רק מכח פניית ראש ההוצל"פ ואף כי נפלה טעות בפסה"ד עת צויין, שהסכום שולם במלואו, בהסתמך על דברי המערערת, כי "הסכום שולם", טעות זו אינה ניתנת לתיקון במסגרת בקשה לתיקון פסה"ד. בכפוף לאמור בס' 12 לעיל לתיקון הפרוטוקול לבקשת המשיבים - הבקשה נדחית.

אני מסכים לפיכך כי דין הבקשה לתיקון פסק הדין להידחות, אף אם מנימוקים שונים.