סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב ביצוע פסק דין

בכלל זה בהחלטה של כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 1.12.14 לפיה "מוטב לחייב לשתף פעולה עם כונס הנכסים לצורך פרעון כלל חובותיו למען כלל נושיו". ושוב, בהחלטה מיום 26.1.15 נדחתה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין במימוש הדירה לצורך גביית החוב שעמד אז על סך של 473,869 ₪ וחוזר חלילה בהחלטה מיום 26.3.15.

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: עקרון סופיות הדיון, יכול שיסוג מקום בו נטענה טענת תרמית העשויה להביא לביטול פסק דין חלוט, מכוח סמכות טבועה המסורה בידי בית המשפט.

...

לפיכך, יש לבחון אם פסק הדין בעניינינו נוצר בתרמית או שמא כטענת הנתבעים, ניתן ללמוד מטענות התובע ומסמכיו, כי לא היתה כל תרמית ודין התביעה להידחות על הסף.

בכך, יש כדי להביא למסקנה כי דין התביעה להידחות על הסף בהתאם לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (ראו: עניין טורג'מן, שם, פסקה 16 בפסק הדין של כב' השופטת ארבל).

סוף דבר, יש לבכר את אינטרס סופיות הדיון משלא הוכחה תרמית ומוצתה כבר ההתדיינות במסגרת הבוררות ואף לאחריה, בפסק דין חלוט וסופי שיצר מעשה בית דין ומשהוגשה התביעה בחלוף תקופת ההתיישנות.

לפיכך, דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להתקבל ונדחית התביעה.

לפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע ההליכים בתיק הוצאה לפועל 507908-11-19 שניפתח בגין בקשה לבצוע פסק דין שניתן ביום 14.1.18 בת"א 5778-01-18 בבית משפט השלום בירושלים, וזאת עד להכרעה בתובענה שבכותרת.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי פסק הדין המוסכם אינו ניתן לבצוע משלל טעמים נוספים, בין היתר מהטעם שההסכם אינו בבחינת פסק דין שניתן לאכיפה, שהמבקשת קיימה את התחייבויותיה על פיו, וכן שקיימת מחלוקת בין הצדדים באשר למהות ההיתחייבות המחייבת, קודם ביצועה, הכרעה שיפוטית לגבי פרשנותה של ההיתחייבות שאינה בסמכות ראש ההוצאה לפועל.

...

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

אין בידי להיעתר לבקשה מהטעם שבדיון שהתקיים ביום 23.2.20, הובטח לצדדים כי ההחלטה בבקשה תינתן מיד עם קבלת ההודעה על תוצאת הליך הגישור שהתקיים ביניהם.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.

לאחר שניתן פסק דין, ולצורך אכיפתו וביצועו של החיוב שנפסק, יש סמכות מקבילה למנות כונס נכסים: בידי בית המשפט (מכח הוראות תקנה 388(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) וכן בידי ראש ההוצאה לפועל (בהתאם לאמור בסעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967).

כפי שקבעתי בהחלטה קודמת, לא ניתנה החלטה לעיכוב ביצוע פסק הדין, לא בבית המשפט המחוזי ולא בבית המשפט העליון ועל כן, יש לקיימו לאלתר.

...

ברע"א 5112/07, אלברט סיבוני נ' דידי יזרעאלי [28.01.2008] נקבע, כי "בדברינו האחרונים נמצא מענה גם לטרונייתו של המבקש על כך שבית המשפט נעתר לבקשה למינוי כונס נכסים ולא הפנה את המשיבה לממש את זכותה בלשכת ההוצאה לפועל...

סוף דבר הבקשה נדחית.

ששמעתי באריכות את טענותיהם במסגרת הדיון שהתקיים בפני בעירעור ביום 12.3.20 רקע הליך זה ניפתח ביום 19.08.19 כ"בקשת רשות ערעור", שעה שמדובר בעירעור בזכות (ולפיכך תכונה הבקשה לנוחיות– הודעת העירעור), ועניינו, בעירעור של חייב (להלן: גם המערער) על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, אביעד איגרא (להלן: הרשם) מיום 19.07.19 אשר ניתנה לבצוע פסק דין למזונות (להלן – ההחלטה).

ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הכוונה לחוק הבטחת תשלום – מ.ב.) ויחולו לעניין חוב זה הוראות סע' 69 לחוק", שוללת, בהקשר הרלבנטי לענייננו, את סמכות ראש ההוצאה לפועל לקבוע, שעה שהליך ההוצאה לפועל ננקט על ידי המל"ל מול החייב, כי תנאי לצוו התשלומים בגין פריסת חוב עבר ולעיכוב הליכים הוא עמידה בתשלום השוטף.

התיקון המוצע מבקש להבטיח כי סמכותם של רישמי ההוצאה לפועל לפי ההסדר המוצע תחול רק לגבי חוב עבר במזונות שהוא חוב מזונות שנפסק בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או דמי מזונות שהצטברו בשל אי–פרעון במועד שנקבע בפסק הדין.

...

אוסיף, כי למסקנה הפרשנית שאליה הגעתי יש תימוכין גם בהנחיות רשות האכיפה והגבייה באשר לפריסת חוב מזונות עבר כלפי המל"ל. בהתאם להנחיות אלו, תנאי לפריסת תשלום חוב העבר הוא תשלום חוב המזונות השוטף.

סיכומו של דבר, רשם ההוצאה לפועל מוסמך להתנות קיומו של צו תשלומים בגין פריסת חוב עבר ועיכוב הליכים בעמידה בתשלום השוטף, גם כאשר הליך ההוצאה לפועל ננקט על ידי המל"ל. סוף דבר, הערעור נדחה.

המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיב בסך של 3,000 ₪ תוך 30 ימים שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

המשיבות, מנגד, טוענות כי דין הבקשה להדחות בהנתן פסק-הדין החלוט ובהעדר כל מקור חוקי להתערבות בית המשפט בהליך ההוצאה-לפועל, שם כבר ניתנה החלטה ביום 25.5.2021 לפיה נדחתה בקשתו של המבקש לעיכוב נוסף בבצוע פסק-הדין.

עוד הפנה המבקש להוראות חוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972 הקובעות כי לא יינתן פסק-דין של פינוי ולא יבוצע פסק-דין זה אלא אם הועמד למפונה דיור חלוף.

יפים בהקשר זה דברי בית המשפט ב-ע"א 9085/00‏ שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ (21.7.2003), כך: "עקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההיתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הנתנת על-ידי בית-המשפט לפסק-הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967... עיקרון "גמר המלאכה" “Functus Officio” נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, בטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם.

...

המשיבות, מנגד, טוענות כי דין הבקשה להידחות בהינתן פסק-הדין החלוט ובהיעדר כל מקור חוקי להתערבות בית המשפט בהליך ההוצאה-לפועל, שם כבר ניתנה החלטה ביום 25.5.2021 לפיה נדחתה בקשתו של המבקש לעיכוב נוסף בביצוע פסק-הדין.

אין בידי לקבל אף את הטענה כי פסק-הדין סויג במקרה שתינתן "החלטה אחרת". ההתייחסות היא להחלטה בהליך משפטי אחר, שתקבע כי אין מקום להורות על פינוי המבקש מן המקרקעין עד ליום 9.5.2020.

החלטה שכזו לא ניתנה ונדחית הפרשנות שהמבקש מייחס לקביעה זו, משמע המדובר בהחלטה במסגרת ההליך דנא.

. באין מסד המאפשר פנייה לבית המשפט לאחר שניתן פסק-הדין ולאור כל המקובץ, דין הבקשה להידחות.