סמכות עניינית: בית משפט אזרחי או בית דין לעבודה בתביעה ייצוגית נגד קופת גמל

הוא מדגיש כי פס"ד מנורה אינו עוסק במצב שבו חברי הקבוצה אוחזים במעמד שונה זה מזה בקופת הגמל: חלקם עובדים ומעסיקים, ואחרים אינם עובדים ומעסיקים; כי החלת פס"ד מנורה תביא לפיצול התביעה בין בית הדין לעבודה לבין בית המשפט האזרחי; וכי בקשת האישור כוללת עילות נזיקיות, אשר הן בסמכות בית המשפט האזרחי.

עם זאת, לנוכח עובדות התביעה שם, לא נקבעה באופן מפורש סמכותו העניינית של בית הדין עבודה לידון בעיניינם של מי שאינם עובדים כלפי קופת גמל שהם חברים בה. הקו המנחה בענין מנורה הוא שסמכויות בית הדין לעבודה הורחבו לאורך השנים לענינים שאינם דווקא עניני עבודה, כי אם מתחום הביטחון הסוצאלי, והתפתחה ההכרה כי "תכליתם של בתי הדין לעבודה היא ההגנה של זכויות ורווחה סוציאלית במובן הרחב". כן נקבע שם: "לד. בסיכומו של יום, מערך קופות הגמל, על כלל היבטיו ואפשרויותיו הביטוחיות, וחיוניותו העצומה לרווחת האדם העובד, נועד בראש וראשונה לשמר את ביטחונו הסוצאלי של המבוטח ולהבטיח את רמת חייו ברגעי משבר ולעת פרישה. אין ערוך לחשיבות הדבר. אף כאשר המחלוקת בין הצדדים נושאת באופן משפטי-טכני אופי חוזי או מסחרי, שלצורך בחינתו לכאורה אין נידרשת מומחיותו של בית הדין לעבודה, הינה בבחינת המכלול, מדובר בתביעה הנוגעת במובהק בביטחונו הוסציאלי של אדם, בעתידו ברווחתו, וביכולתו לקיים את עצמו בכבוד. אשר על כן, נראה כי הערכאה המתאימה לידון בנושא, היא בית הדין לעבודה, שהתכליות הרחבות של שמירת ביטחונו של האדם, כמובן על פי זכויות שצבר ומתוך הוגנות גם כלפי הגוף המבטח עומדות לנגד עיניו. כך, כדי שתביעה של עובד או מעסיק וחליפיהם תבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(5)(3) לחוק, אין להדרש לאופיה של המחלוקת (בין אם ביטוחית-מסחרית היא או בעלת אופי סוצאלי במישרין) או להבחנה בין הסוגים השונים של קופות הגמל (ככל שהן ניכנסות להגדרות המצויות בחוק הגנת השכר לעניין קופת גמל). די בכך שהתביעות הללו נובעות, במבט רחב, "מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות" (ההדגשות שלי – א"ש).

המגמה הבולטת מפסקי הדין שנימנו לעיל היא רכוז ההיתדיינות הנוגעת לבטחון הסוצאלי, ובכללו התביעות נגד קופות הגמל, בסמכותו של בית הדין לעבודה.

יתרה מזו, לאחרונה קבע הנשיא א' אורנשטיין בת"צ (מחוזי ת"א) 18252-07-16 כהן צידון ואח' נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ (11.1.2017), בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כי יש להפריד בין העילות שבסמכות בית דין לעבודה לבין הללו שבסמכות בית המשפט האזרחי.

...

המבקש (בבקשת האישור) סבור שאין להיעתר לבקשה לסילוק על הסף.

התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון בבקשת האישור לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

למי נתונה הסמכות העניינית לידון בה – לבית המשפט האזרחי או לבית הדין לעבודה? זוהי בתמצית השאלה הטעונה הכרעה במחלוקת שלפני.

קבלת עמדתו של המבקש לפיה יש לפצל בין תביעת עצמאים, כך שזו תתברר בבית המשפט האזרחי, לבין תביעת שכירים, כך שזו תתברר בבית הדין לעבודה, תוביל לתוצאה שאינה רצויה, לפיה הסמכות העניינית לידון בהליכים ייצוגיים הנוגעים לעמיתים בקופות הגמל תוכרע על בסיס זהותו של המבקש הספציפי שהגיש את ההליך.

האם גם עצמאי נכלל בגדר סעיף 24(א)(3), דהיינו, האם הסמכות לידון בתביעתו של עמית עצמאי נגד קופת הגמל מסורה אף היא לבית הדין לעבודה? בעיניין מנורה אין היתייחסות ישירה לשאלה זו של הסמכות העניינית בתביעות עמיתים עצמאים נגד קופות גמל, אך כבר נפסק בפסקי דין של בית המשפט המחוזי, כי בהתאם לפרשנות המרחיבה שניתנה לסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה בעיניין מנורה, יש להכליל אף עצמאים עמיתי קופת גמל בגדריו של הסעיף, כך שגם תביעות המוגשות על ידם נגד קופת גמל, יהיו מסורות לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, אף ללא קשר לשאלת "מהות העילה" וזיקתה למשפט העבודה.

...

טענות המבקש בתגובה לבקשה לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה של עצמאים ולכן יש לדחות את הבקשה, שכן בקבוצה נכללים גם עמיתים עצמאים.

אף דין טענה זו של המבקש להידחות.

אוסיף כי טענת המבקש לפיה יש להותיר את התובענה לדיון בבית משפט זה שכן בתובענה דומה אחרת (ת"צ 13356-08-17) לא נטענה עד עתה טענת העדר סמכות עניינית, אינה משנה את המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל בדבר העברת הדיון לבית הדין לעבודה, שכן אי העלאת טענת העדר סמכות עניינית עד עתה בתיק האחר, אין משמעותה כי אותו תיק יידון בהכרח בבית משפט זה, וההלכות בקשר לכך ידועות.

סיכום מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אני מקבל את העתירה החלופית שבבקשה, שכן אין מקום לסלק את התובענה על הסף מקום בו ניתן להעבירה לערכאה אחרת, ואני מורה, אפוא, על העברת הדיון בבקשת האישור ובתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

משכך נקבע כי הסמכות העניינית לידון בבקשה איננה נתונה למחלקה הכלכלית המוסמכת לידון רק בתביעות ייצוגיות מכוח פרט 5.

יובהר עם זאת כי בשולי ההחלטה בענין פלד ציין בית-המשפט כי "עניין זה עולה אך ורק לצורך הטענה בדבר סמכותה של המחלקה הכלכלית, ואין מקום, לצורך זה בלבד, לפרש באופן מלאכותי את המונה 'זיקה' לניירות-ערך." בת"צ (מחוזי חיפה) 1318-99 פסגות קופות-גמל ופנסיה בע"מ נ' אלסינט בע"מ (27.09.2017, להלן: "ענין אלסינט"), הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על-ידי חברות מנהלות שהחזיקו במניות חברת אלסינט, נגד בעלי השליטה בחברה ונושאי משרה שמונו מטעמם, בטענות לקפוח בעלי-מניות המיעוט.

אציין בשולי הדברים כי באותם מקרים בהם מוגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית מכוח פרט 5, וכאשר בית-המשפט מוצא כי לא קיימת למבקש "זיקה לנייר-ערך", אולם ישנה אפשרות להגיש את הבקשה מכוח פרט אחר בתוספת השנייה – ניתן לשקול את האפשרות להורות למבקש לתקן את הבקשה ולהגישה בהתאם לפרט המתאים, תוך העברת הדיון (ככל שיש בכך צורך) מהמחלקה הכלכלית (המוסמכת לידון בבקשות אישור מכוח פרט 5) למחלקה האזרחית בבית-המשפט או לבית-הדין לעבודה במקרים המתאימים.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשתו וקבע כי – "מעיון בנימוקי הבקשה עולה כי לא קיימת יריבות בין המבקש לבין אגד לגבי זכויותיו של המבקש מאגד ואין כל סיבה להרחיב את חזית המריבה ולסרבל את ההליכים. המבקש לא הצביע על כל עילת תביעה אישית העומדת לו כנגד אגד בעניינים נשוא התביעה, אשר נובעים מחובות והתחייבויות אגד כלפי הקרן. המבקש אף אינו טוען שיש לו זכות תביעה ישירה נגד אגד וכל עניינו הוא בהצטרפות לתביעה של הקרן. ולראיה המבקש, כך לטענתו, לאורך שנים היה במגעים מול הקרן על מנת שזו תגיש תביעה כנגד אגד ובסופו של דבר אף הגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית ובה הסעד העקרי המתבקש הוא כי מינהלי הקרן 'יפעלו למיצוי ההליכים העומדים לרשותם כדי לגבות את חובה של קגא מאגד'....ומכאן, כי מעת שהקרן הגישה את התביעה כנגד אגד, ממילא מתייתרת עילת התביעה שלו... כאמור, מנוהלת הקרן על-ידי ניהול מיוחד שהוא הגורם המוסמך לקבל החלטה בנוגע לתביעה נגד אגד ואופן נהולה ואין למבקש, כמו גם ליתר עמיתי וגמלאי הקרן, זכות להתערב בכך. המבקש לא הביא כל ראיה לכך שהנהלת הקרן אינה פועלת בהגינות ובתום לב להגשמת תפקידה וששיקוליה בהגשת התביעה אינם עינייניים." (ק"ג (איזורי ת"א) 1869-09-10 עמיחי - קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (07.09.2011).

...

אוסיף כי במקרה דנן אין מקום לבחון את האפשרות להחליף את המבקשים שכן כל האמור לעיל בהחלטה איננו מאפיין רק את המבקשים אלא את כל חברי הקבוצה אותם הם ביקשו לייצג.

התייחסות קצרה ולמעלה מן הצורך לקשיים בטענות הצדדים לגופן לאור כל האמור בחלק הראשון של פסק הדין, ממנו עולה כי יש לסלק את בקשת האישור אף בלא לבחון את קיומה של עילת תביעה לכאורית למבקשים וליתר חברי הקבוצה, אינני רואה לנכון להתייחס בפירוט ליתר טענות הצדדים.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת האישור.

בעיניין רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (21.3.16) (להלן: "עניין מנורה מבטחים") קבע בית המשפט העליון מפי המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין, כי הכלל שנקבע בעבר בעיניין ע"ע (ארצי) 625/08 אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2009) (להלן: "עניין אשבל") לפיו יש לבחון את מהות העילה כדי לבחון לאיזו ערכאה מסורה הסמכות העניינית - האם מדובר בעילת תביעה ביטוחית-מסחרית או שמא מדובר בעילה הנוגעת בטבורם של יחסי העבודה והבטחון הסוצאלי - אינו רלוואנטי עוד וסמכותו העניינית של ביה"ד לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה תחול על כלל התביעות של עובדים או מעסיקים וחליפיהם כנגד קופות גמל - ללא תלות באופי המחלוקת ובסוג קופת הגמל.

באותו עניין קבע בית המשפט כי בקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענה לגביית דמי ניהול ביתר מהעמיתים ואי תשלום קצבת פנסיה בגינם בעילה הנזיקית של רשלנות וגזל אינה בסמכותו של בית הדין לעבודה.

עסקינן בתביעה שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, כמשמעות המונח בחוק בית המשפט לעינייני מישפחה ולא בתביעה אזרחית טהורה שעניינה סיכסוך עסקי או אזרחי אחר.

...

"לטעמנו על אף העובדה כי אובדן כושר עבודה שנרכש כחלק מביטוח חיים הינו חלק מהמערך הסוציאלי של האדם, לא שוכנענו כי לכך התכוון בית המשפט העליון כשהרחיב את הסמכות העניינית של בית הדין. זאת, מאחר שקבלת הטענה כי הסמכות הורחבה מעבר לתביעות הקשורות ולו בעקיפין ליחסי עבודה של התובע, תרחיב את התביעות המוגשות לבית הדין ותכלול תביעות נוספות הקשורות במערך הביטחון הסוציאלי כדוגמת שיעור הפיצוי המגיע ליורשיו של אדם המבוטח בביטוח חיים והולך לבית עולמו בטרם עת ותביעות בנוגע לביטוחי בריאות ככל שמדובר בביטוחים משלימים אשר אינן מופנות כנגד קופות החולים ועוד. לטעמנו, לא ניתן לקרוא פרשנות זו אל תוך סעיף 24(א)(3) במתכונתו הנוכחית". הנתבעת 1 מפנה בתשובתה לפסק בעניין ת"צ (מח'-מרכז) 67770-12-15 יפעת קינן נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ (24.11.2016) אשר הרחיב את סמכותו של בית הדין לעבודה גם על תביעה שהגיש עמית עצמאי ועל תביעה נגד מנהלת קופת הגמל.

דין הבקשה להתקבל.

התוצאה אפוא; הבקשה של הנתבעת 1 - נדחית.

למי נתונה הסמכות העניינית לידון בה – לבית המשפט האזרחי או לבית הדין לעבודה? זוהי בתמצית השאלה הטעונה הכרעה במחלוקת שלפני.

בעיניין מנורה עמד בית המשפט על כך שבמרוצת השנים הורחבו סמכויותיו של בית הדין לעבודה לנושאים החורגים מתחום יחסי העבודה, לאור התפתחות והשתרשות ההכרה כי תכליתם של בתי הדין לעבודה היא הגנה על זכויות ורווחה סוציאלית במובנן הרחב.

להלן: "עניין אשבל") קבע בית הדין לעבודה את מבחן "מהות העילה", האם היא "ביטוחית-מסחרית" או כזו הנוגעת ב"טבורם של יחסי העבודה והבטחון הסוצאלי", על מנת להכריע בשאלת הסמכות העניינית לידון בתביעות נגד קופות גמל.

טענה נוספת שהעלו המבקשות בתמיכה לעמדתן שהסמכות לידון בתובענה אינה נתונה לבית הדין לעבודה, היא שתביעה נגד חברה מנהלת של קופת גמל נכללת בפריט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "התוספת השניה"), בעוד שתביעה בעילה אשר לבית דין איזורי לעבודה הסמכות הייחודית לידון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה כלולה במסגרת פריט 10(1).

...

המבקשות טוענות כי סעיף 24(א)(3) מקנה לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתובענות נגד קופות גמל אך לא בתובענות נגד חברות מנהלות של קופת גמל, ומשכך יש לדחות את בקשת ההעברה.

איני נדרש להכריע לגופו של עניין בטענות הצדדים, שכן דין הטענה הנזיקית להידחות מן הטעם הבא: ביום 4.11.2016 הוגשה תשובת המבקשות לתגובות המשיבות לבקשת האישור, ממנה עולה בבירור כי גם לגישת המבקשות, המרכיב העיקרי בבקשת האישור הוא התביעה להשיב את דמי הניהול שנגבו בתקופת החריגה, ודרישה זו אינה מעוגנת בעילת תביעה נזיקית כי אם בעילה של עשיית עושר ולא במשפט (ראו למשל סעיף 15 לתשובה: "המשיבות קיבלו את דמי הניהול שלא על פי זכות שבדין. על כן קמה חובת השבה, לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979... זהו שדה המשפט העיקרי בו עוסקת התובענה, ולא עוולות נזיקיות" (וראו גם סעיפים 5, 49 ו-52 לתשובה).

משכך, יש לדחות את הבקשה להעברת הדיון על סמך הטענה הנזיקית.

סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל אני מקבל את הבקשה ומורה על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה.