בנוסף, נטען כי רכוז תביעות מסוג זה בבית הדין לעבודה, הכרחי אף נוכח הטענה לפיה קבלת התביעה תשפיע על איזונן התקציבי של קופות החולים ועל הקף סל שירותי הבריאות הניתן למבוטחי הקופות- אשר בית הדין לעבודה הוא בעל המומחיות הנדרשת לה.
לחילופין, נטען, כי ככל ובית המשפט לא יימצא לנכון לדחות את התובענה כולה מחמת חוסר סמכות עניינית, אזי יש למחוק, לכל הפחות, את אותן עילות תביעה העוסקות בעניינים הנמצאים בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ובניהן, טענות בדבר הפרת תקנון, תכנים באתר מאוחדת ונהליה (סעיפים 19 סיפא, 25, 26, 27, 28, 29, 30, 64 – הטענות הנוגעות להפרת הוראות התקנון, 65, 70 – הטענות על הפרת הסכם, 3, 70,93 – הטענה המתייחסת לתקנון הקופה, 100, 119.1- טענה על הפרת התקנון, 128.5).
נותרנו איפוא בטענת המבקשים, כי עסקינן בתביעת נזיקין מכוח עוולת הרשלנות כאשר לטענתם יש לראות בקופת חולים מאוחדת כמי שעונה על הגדרת "עוסק" על פי הוראת סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, ועל כן יש מקום לברר התביעה בעילה זו.
מנגד, עומדת טענת קופת חולים מאוחדת לפיה עילת התביעה בעיקרה ובמהותה איננה נזיקית כי אם מעוגנת במארג ההתחייבויות של קופת החולים אל מול מבוטחיה במישור החוזי, הן מכוח הוראות חוק ביטוח בריאות והן מכוח התקנון אליו הפנו המבקשים בתביעתם ובבקשת האישור, ועל כן הסמכות לבירור התביעה נתונה לבית הדין לעבודה, מכוח הוראת סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות המורה כדלקמן:
"54. (ב) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לידון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות". (הדגשה שלי – ר.ב).
...
לבסוף, נטען כי דין בקשת האישור להידחות אף מחמת שיהוי והתיישנות בהגשתה.
משכך, אין עסקינן בתביעה נזיקית מכוח חוק זה.
הטענה כי מדובר ביחסים שבין "עוסק לבין לקוח" על פי חוק הגנת הצרכן, ואינה נטועה בחוק הגנת הפרטיות, אך מחזקת את המסקנה כי עסקינן במערך יחסים חוזיים שבין העוסק – המבטח לבין הלקוח – המבוטח.
(ראו גם ת"צ (ת"א) 3637-01-17 טל טיומקין נ' מכבי שירותי בריאות בע"מ (11.11.20))
סוף דבר
לאור כל האמור, אני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתובענה זו נתונה לבית הדין לעבודה.
