סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון

אף שלפי תקנון המועצות המקומיות תביעה שעניינה בדיני הנזיקין, דיני החוזים וחוק המקרקעין אינה מסורה לסמכותם העניינית של בתי המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון, נקבעה בסעיף 126 לתקנון המועצות המקומיות הוראה ספציפית לעניין הסמכות לידון בסכסוכים בבתים משותפים.

...

ועל כן "אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת, ומכאן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן" (ראו בפסיקה המפורטת לעיל).

הבקשה נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעים את הוצאותיהם, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 2,500 ₪.

מנגד, טוענות המשיבות כי לבית המשפט לעניינים מקומיים סמכות עניינית לידון בעתירה, וכי על העותרת למצות את ההליכים במישור זה. דין העתירה להדחות על הסף, לנוכח קיומה של סמכות עניינית לבית המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון לידון בעתירה.

הקניית סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מקומיים, לידון בסכסוך הנוגע למכרז שערכה מועצה מקומית ושנועד למתן שירותים בתחומי מועצה מקומית זו – מתיישב היטב עם תכלית זו. העותרת מעלה שתי טענות בהקשר זה. ראשית, היא מוכנה להסכים כי מלשון החוק עולה כי עינייני מכרזים נכללים בסמכות העניינית של בתי המשפט לעניינים מקומיים, אך היא מבקשת להבחין בין תביעה שבה מבוקש סעד כספי לבין תביעה שבה נידרש סעד אחר, כגון הצהרה על בטלותו של מיכרז.

...

מנגד, טוענות המשיבות כי לבית המשפט לעניינים מקומיים סמכות עניינית לדון בעתירה, וכי על העותרת למצות את ההליכים במישור זה. דין העתירה להידחות על הסף, לנוכח קיומה של סמכות עניינית לבית המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון לדון בעתירה.

מכאן שדין העתירה להידחות על הסף, בשל אי-מיצוי ההליכים העומדים לרשות העותרת.

העתירה נדחית.

האפשרות לידון בתביעות קטנות, אף אם נקבע לגביה כי הדיון ייעשה בהתאם לדין הישראלי, כפופה להוראה זו, והסמכות העניינית של בית המשפט לעניינים מקומיים אינה יכולה לחרוג מאותה ההוראה - "לצורך הסדרת עינייני תושביהן" של המועצות המקומיות ביהודה ושומרון.

...

יש לפרש את הוראות הצו ולהגדיר את היחס בין סעיפים 136 ל-138 לתקנון לאור ההוראה כי מדובר בהסדרת ענייני התושבים, והמסקנה הנובעת מכך היא שקיימת מגבלה על מי שיכול להיתבע בבית המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון.

זאת ועוד, איני סבור כי ניתן ללמוד מגישתו של בית המשפט העליון בכל הנוגע להפעלת הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט לענייננו, שכן הפעלת סמכות זו יוצאת מנקודת הנחה שבית המשפט מוסמך לדון בעוד שמסקנתי היא שהוא אינו מוסמך.

סיכום על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל, החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל – מבוטלת, ותביעתו של המשיב מסולקת על הסף.

סעיף 126 לצוו בדבר ניהול מועצות מקומיות מגדיר את תחומי השיפוט של בית המשפט לעניינים מקומיים באיזור, וכך נקבע בסעיף קטן (א) כי "על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, בית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לידון ב – (א) לפי הדין ותחיקת הבטחון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון כשנשוא הדיון מצוי בתחום הישובים." סעיף 1 של התוספת מעגן במסגרת העניינים המפורטים בתקנון גם את "חוק תיכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966 כפי שתוקן בצו בדבר חוק תיכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה ושומרון) (מס' 418), תשל"א-1971". לצד הוראות אלה נפסק בבג"צ 6355/16 חברת כלל גלגלי פירסום בע"מ נ' עריית מודיעין עילית (ניתן ביום 1.9.16) כי אבן הבוחן לקביעת סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מקומיים באיזור יהודה ושומרון היא "מבחן העניין". כב' השופט נ' הנדל מבהיר בפסק הדין כי לפי סעיף 126 לתקנון "מבחן הסמכות שנקבע הוא מבחן העניין" להבדיל ממבחן הסעד, הידוע כמבחן הרגיל לבחינת סמכותו העניינית של בית המשפט.

...

משכך אפוא אני סבור כי הסמכות לדון ולהכריע בטענות התובעים נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

לאור כל האמור הבקשה מתקבלת.

אני מורה על סילוק התובענה מחמת היעדר סמכות עניינית.

ואשר למבקשת, הפניתה היא את בית המשפט לבג"ץ 6355/16, חברת כלל גלגלי פירסום בע"מ נ' עריית מודיעין עילית (1.9.16), שם נפסק כדלקמן [וההדגשות – שלי; א.ר.]:- "כידוע, במקום מושבה של הערייה לא חל החוק של מדינת ישראל. השילטון באיזור זה מקורו בתפיסה לוחמתית, והמפקד הצבאי הוא בעל סמכויות השילטון בו... הנורמה החלה בו, בין היתר, היא תחיקת הבטחון שתיקן המפקד הצבאי.. האחרון פירסם את הצוו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981 (להלן: הצוו), אשר מכוחו הותקן תקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), תשמ"א-1981 (להלן: התקנון))... מכוחם של סעיף 2(ב) לצוו וסעיפים 125 ו – 126 לתקנון הוקמו בתי המשפט לעניינים מקומיים ונקבעה סמכותם העניינית.... ניתן לראות כי מבחן הסמכות שנקבע הוא מבחן העניין, ולא מבחנים אחרים, כגון מבחן הסעד או מבחן העילה... אחד העניינים המוסדרים בתקנון הוא חובתה של מועצה מקומית לבצע פעולות מסחריות שונות באמצעות מכרזים, תוך הסמכת ממונה לקביעת כללי עריכת המכרזים.. עולה כי לבית המשפט לעניינים מקומיים סמכות לידון גם בעינייני מכרזים. בהתאם לכך, בפסיקת בתי המשפט לעניינים מנהליים נקבע כי הסמכות העניינית לבקורת שיפוטית על עינייני מכרזים בתחומן של מועצות מקומיות כהגדרתן בתקנון – מצויה בבתי המשפט לעניינים מקומיים... וכך, בתי המשפט לעניינים מקומיים נוהגים, כדבר שבשיגרה, לידון בתביעות שעניינן תקיפת תוצאותיהם של מכרזים במועצות המקומיות האמורות.... כאמור, הצוו והתקנון מקנים באופן מפורש סמכות עניינית לבתי המשפט לעניינים מקומיים, בעניינים אזרחיים המפורשים בנספחים לו ו"בכל עניין אחר שבתקנון". חובת עריכת המכרזים מופיעה בתקנון מפורשות, ומכוחו הותקנו כללים מפורטים המסדירים את הנושא בכללותו.

...

יוטעם, שלצורך החלטה זו, די בהכרעה בשאלת הסמכות, והמסקנה המתחייבת, היא כאמור לעיל.