סמכות עניינית לבית הדין לעבודה בענייני סודות מסחריים

לטענת המבקש, בעניינינו עילת התביעה הדומינאנטית היא גזל סודות מסחריים, ולפי סעיף 22 של חוק עוולות מסחריות, מסורה הסמכות העניינית הייחודית לידון בעוולה זו, ביחסים בין עובד למעביד, לבית הדין לעבודה.

...

התוצאה היא, ששאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים תתברר במסגרת ההליך שהגיש המבקש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סע"ש (חיפה) 45937-03-21), שם העלה המבקש את הטענה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד (סעיפים 15-11 של כתב התביעה בפני בית הדין לעבודה).

לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת המבקש לסילוק תביעת המשיבה על הסף.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש (באמצעות באת כוחו) שכ"ט עו"ד בגין בקשת רשות הערעור בסכום של 2,000 ₪.

בהחלטה מיום 6.12.2018 נקבע כי לא ניתן להעביר את התביעה לבית הדין לעבודה (הואיל והוגשה גם נגד מר שולמן ומר גולדזברג אשר בעיניינם אין סמכות עניינית לבית הדין לעבודה) ומשכך על התובעים להגיש תביעה חדשה כנגד מר מורגון בבית הדין לעבודה.

כאמור בפסק הדין בעיניין דאטה פול (פסקה 29 לפסק הדין): "על מנת שרשימת לקוחות תהווה סוד מסחרי, צריך להיות בה מידע המעניק יתרון מסחרי לבעליו, מידע סודי ולא נגיש לציבור, כמו גם מידע שיצירתו כרוכה בהשקעת מאמץ, זמן וממון. רשימת לקוחות יכול ותהיה בגדר סוד מסחרי כאשר מדובר בלקוחות ממשיים או בלקוחות קבועים, ולא בלקוחות שאת שמותיהם ניתן לדלות, למשל, מספר הטלפונים, כאשר מדובר במקרים בהם דרוש מאמץ מיוחד להשיג את הרשימה וכאשר יוכח כי יש ערך מוסף כלשהוא בקבלת הרשימה מן המוכן" התובעים טענו בסיכומים כי "רשימת מגן" היא מאגר מידע הכולל מידע רב, מפורט ואישי ביחס לכל מבוטח ובנייתה היא תהליך סיזיפי ארוך וממושך של שנים ארוכות וישנה עליה שמירה הדוקה שכן, כל אחד מהלקוחות היה אדם עמו נפגשו, בדרך כלל מספר פעמים עד שהצטרף והפך ללקוח (6,000 בתי אב) כך שמדובר בעבודת פרך של עשר שנים.

בעיניין זה יצוין כי עוולות של "גניבת עין", "תאור כוזב" ו"היתערבות לא הוגנת" על פי חוק עוולות מסחריות אינן בסמכות בית הדין על פי החוק (ראו סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות) וממילא בסיכומים מטעמם לא חזרו התובעים ולא הפנו להוראת סעיפי החוק כאמור ונראה כי זנחו טענה זו. מבלי להביע עמדה ביחס לאמור יצוין כי רוב התלונות שהוגשו לתיק היו מופנות בכלל כלפי מר יבגני שולמן או מר אלכס גולדזברג בנוגע לאופן התנהלותם וכלל לא נגד הנתבע (כך למשל, הגב' טטיאנה קוטוב שהעידה מטעם התובעים ציינה כי התלונה שלה נוגעת למר שולמן וכך גם עולה מתלונות נוספות שהוגשו לתיק)[footnoteRef:43] (התלונות נגעו, בין השאר, לאי מילוי טופס השוואה בין ביטוחים, מכירת פוליסות חדשות תוך גרימת נזק בכיסויי הביטוח עקב ביטול פוליסות קיימות שנתנו כסוי טוב יותר, פתיחת פוליסות חדשות במירמה או הטעייה וכו').

...

משכך דין התביעה להידחות ולו מטעם זה. שנית, תביעת לשון הרע טעונה הוכחה (לעניין השלבים השונים לבחינת התקיימות לשון הרע ראו: ע"ע 46548-09-12 לירן אבידן – פלאפון תקשורת בע"מ (31.3.15), פסקה 17 לפסק הדין).

משכך, התביעה בגין איסור לשון הרע, נדחית.

סוף דבר התביעה מכוח חוק עוולות מסחריות ומכוח חוק איסור לשון הרע - נדחית.

השאלה הנשאלת היא, מה הדין כאשר העובד מעביר את ה"סוד המסחרי" לצד שלישי, או מנצל את הסוד המסחרי יחד עם אותו צד שלישי; האם במקרה כזה סעיף 22(א) לחוק עוולות מסחריות מעניק לבית הדין לעבודה סמכות לידון גם בתביעה של המעסיק כנגד הצד השלישי? בעיניין זה, קבעה כב' השופטת (בדימוס) אלישבע ברק אוסוסקין בעיניין חטיפי העמק[footnoteRef:36], כי לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לידון בעילות של גזל סוד מסחרי, גרם הפרת חוזה והפרת צו שפוטי כלפי צדדים שלישיים שאינם צדדים ישירים ליחסי העבודה.

...

על רקע האמור, התובעת עותרת לקבלת הסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי השולל את זכאות הנתבע לתשלום פיצויי פיטורים.

סוף דבר לאור לכל האמור לעיל, הננו קובעים כדלמקן: הבקשה לסילוק התביעה בעילת גרם הפרת חוזה כנגד הנתבעים 3 ו-4- נדחית.

הבקשה לסילוק התביעה בעילת הפרת חוק עוולות מסחריות מתקבלת באופן חלקי, כך שהתביעה בעילה זו תמחק כנגד הנתבעים 2-4 ותעמוד בעינה כנגד הנתבע.

לעניין זה, בסעיף 82 לכתב התביעה יירשם "לחייב את הנתבע לשלם לתובעת בסך של 54,000 ₪ כפיצוי סטטוטורי בגין גזל סוד מסחרי כקבוע בסעיף 13 לחוק" במקום "לחייב את הנתבעים...". בקשה לסילוק חלק מעילות התביעה המופיעות בסעיפים 38-46, 56-62, 83 ו- 85, כנגד הנתבע - נדחית.

בעיניין סע"ש (איזורי ת"א) 22614-09-19 ש. אנגל מהנדסים בע"מ - אירינה בונגרט (נבו 27.04.2020) התיר בית הדין (כב' הרשמת רעות שמר בגס) למעסיק לעיין במחשב האישי של העובדת, במסגרת הליך גילוי מסמכים, תוך היתייחסות לכך שמדובר במחשב שניתן לה לצרכי עבודה וקיומו של מיסמך שלפיו נאסר על העובדת לעבוד בעבודות פרטיות.

לאור האמור, התביעה בעיניין סוד מסחרי והתביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על באום לחשוף ידע שנצבר בתקופת עבודתו בחברה, נדחית.

הפרת הסכם ההעסקה, חובת הסודות, הנאמנות ותום הלב יחסי עבודה הנם יחסים חוזיים מיוחדים, אשר מטילים על הצדדים חובות מוגברות זה כלפי זה. ע"ע (עבודה ארצי) 300053/96 אסנת נתאי - בית התפוצות על שם נחום גולדמן, לז(2002) 311; ע"ע 189/03 גירית בע"מ - מרדכי אביב, לט(2004) 728; באשר לחובה המוטלת על העובד כלפי המעסיק נאמר בעיניין ע"ע (ארצי) 35403-12-11 קנטרי פלורס בע"מ - חוה נחמני (נבו 29.11.2016): "חובת תום הלב המוטלת על עובד במסגרת יחסי העבודה ... ומקורה בניסיון ליצור מערכת חברתית ועסקית המושתתת על יחסים הוגנים וכללי תחרות אשר בבסיסם יושרה אשר מאפשרת קיומה של חברה שבה "אדם לאדם - אדם"..

נציין כי בהתאם להוראות החוק נכון להיום, קביעת פיצוי נזיקי מכח חוק הגנת הפרטיות, אינה מסורה לסמכות עניינית של בית הדין לעבודה.

...

בנסיבות אלה אנו קובעים כי קמה לרובוגרופ ההגנה הקבועה בסעיף 18 (2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע" ראו לעניין זה דברים שכתבה כב' השופטת איצקוביץ בעניין סע"ש (אזורי ת"א) 41363-03-13 אורי יוסקוביץ - טלרד נטוורקס בע"מ (נבו 15.10.2017), הרלבנטיים ונכונים גם לענייננו.

סוף דבר תביעת רובוגרופ מתקבלת באופן חלקי.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

הוצאות משפט בשים לב לתוצאות פסק הדין ולהתנהלותו של באום במסגרת העבודה, כפי שפורט לעיל, ובשים לב לתוצאות ההליך, אנו קובעים כי באום ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ג, בהעדר הצדדים.

" המבקשים התייחסו לעניין הגזל, בהקשר של גזל סוד מסחרי ולא טענו כי עוולת הגזל כשלעצמה אינה בסמכותו של בית משפט זה. המשיבה ציינה בהקשר זה כי בפסק הדין בעיניין רוחם ציין בית המשפט כי עוולת הגזל אינה כלולה בעוולות הספציפיות שהוכנסו לגדר סמכותו של בית הדין לעבודה.

מעיון בכתב התביעה עולה כי המשיבה לא הפניתה לסעיף 35 לפקודת הנזיקין וגם לא ביססה טענת רשלנות מכוחה ולכן נראה שככל שמיוחסת למבקש טענת רשלנות, היא נטענת מכוח החובות המוטלות על המבקש כצד לחוזה העבודה ועל כן הסמכות אינה נתונה לבית משפט זה. ראו בעיניין זה סעיף 17 לכתב התביעה: "....הנתבע בהתנהלותו המעוולת כמפורט בכתב תביעה זה, פעל תוך הפרת חובת האמון , רשלנות והפרת חובת תום הלב והכל בנגוד לחובות המוטלות על צד לחוזה כמפורט בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973..." סוף דבר מכל האמור לעיל עולה כי עילות התביעה אשר נתונות לסמכות העניינית של בית משפט זה הנן עילות לפי חוק זכות יוצרים, חוק המחשבים ועוולת הגזל ככל שהיא אינה מתייחסת לגזל של סודות מסחריים.

...

על כן אני קובעת כי בכל הקשור בגזל סודות מסחריים, נעדר בית משפט זה סמכות עניינית (גם דרך עוולת הגזל על פי פקודת הנזיקין).

מעיון בכתב התביעה עולה כי המשיבה לא הפנתה לסעיף 35 לפקודת הנזיקין וגם לא ביססה טענת רשלנות מכוחה ולכן נראה שככל שמיוחסת למבקש טענת רשלנות, היא נטענת מכוח החובות המוטלות על המבקש כצד לחוזה העבודה ועל כן הסמכות אינה נתונה לבית משפט זה. ראו בעניין זה סעיף 17 לכתב התביעה: "....הנתבע בהתנהלותו המעוולת כמפורט בכתב תביעה זה, פעל תוך הפרת חובת האמון , רשלנות והפרת חובת תום הלב והכל בניגוד לחובות המוטלות על צד לחוזה כמפורט בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973..." סוף דבר מכל האמור לעיל עולה כי עילות התביעה אשר נתונות לסמכות העניינית של בית משפט זה הינן עילות לפי חוק זכות יוצרים, חוק המחשבים ועוולת הגזל ככל שהיא אינה מתייחסת לגזל של סודות מסחריים.

במצב זה, לא מצאתי לנכון להעביר חלק מן התביעה לבירור בפני בית הדין לעבודה, ועל כן אני מורה למשיבה להגיש כתב התביעה מתוקן אשר יכלול אך ורק את עילות התביעה אשר בסמכותו העניינית של בית משפט זה. המשיבה תעשה כן בתוך 15 יום ולאחר מכן המבקשים יגישו כתב הגנה בתוך 60 יום.