נטען כי ביהמ"ש נעדר סמכות עניינית, מדובר בתביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין , הבקשה אינה כוללת כל סעד הנוגע להחזקה ושימוש במקרקעין ומכאן שהסמכות העניינית נתונה באופן מובהק לביהמ"ש המחוזי.
...
נטען כי יש לדחות את הבקשה מחמת השתק, מניעות, ניצול ההליך המשפטי לרעה וחוסר תום לב.
נטען כי ההסכמה המפורשת לפיה התשלום לפי ס' 4.2 לחוזה המכר יבוצע בכפוף לאישור ועדת האתיקה , מחייבת את כל הצדדים, ולא ניתן לנסות לטעון כנגדה, רק לאחר שהכונסים הביאו את העניין לפתחה של וועדת אתיקה ודרך דיונית זו מוצתה עד תום ונכשלה, נזכרו המבקשים , המהווים רק חלק מהמוכרים, לטעון כי הסך האמור מגיע להם ולא לכונסים, וראו עצמם לפתע כמי שאינם מחויבים כביכול להסכמות המפורשות שהוגשו לתיק, ובנסיבות אלה מושתקים מלהעלות את הנטען על ידם בדיעבד, לכל הפחות מדובר בחוסר תום לב מובהק ובניצול ההליך המשפטי לרעה.
כן יש לדחות את הבקשה מחמת היותה מובילה בוודאות לכפל פיצוי.
עמדתם המאוחרת, מנוגדת להסכמות מפורשות בין הצדדים, וכפי שהובאו בפני ביהמ"ש ומושתקים ומנועים מלהעלותן, ומדובר בחוסר תו"ל ובניצול לרעה של ההליך המשפטי, שהינו חמור במיוחד עת מדובר בבעלי תפקיד המשמשים כזרועו הארוכה של ביהמ"ש.
לאחר עיון בבקשה , בתגובות בתשובה ובדיון, אני מחליט למחוק את הבקשה.
, בנסיבות הענין אני מחליט, שכל צד יישא בהוצאותיו.
