סמכות עניינית בתביעת נזיקין אונס ע"י ממונים

השופט נ' הנדל: בפני איזו ערכאה משפטית תתברר תביעה הכוללת עוולות נזיקיות בגין מעשי אינוס וסדום לצד עוולות בגין הטרדות מיניות שבוצעו במסגרת יחסי עבודה? האם תביעה כזו תפוצל בין שתי ערכאות – בית המשפט המחוזי ובית הדין לעבודה, או שמא היא תדון כולה בפני אחת מן הערכאות? זו השאלה הניצבת במוקד ערעור זה. מצד אחד, מתעוררת שאלה של סמכות עניינית, וככזו, הניתוח המשפטי חייב להיות פורמאלי ומסודר.

עוד בהקשר זה ראוי להזכיר את עניין פלוני, במסגרתו דן בית משפט זה בשאלה למי מוענקת הסמכות העניינית בפרשה נטענת של אונס של עובדת על ידי ממונים בעבודתה – האם לבית המשפט האזרחי או לבית הדין לעבודה? נקבע – בין היתר בהסתמך על עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעיניין – כי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי.

...

סוף דבר המקרה המונח בפנינו מציב שאלה שעניינה לכאורה בד' אמות סדרי הדין – היכן יש לברר תביעה בגין הטרדות מיניות ומעשים מיניים חמורים יותר שהתרחשו, לכאורה, במסגרת יחסי העבודה.

טיעונים כבדי משקל עומדים ביסוד מסקנה זו. כזכור, במוקד ניצבת העדות הכפולה שתצטרך לספק המערערת בשני הליכים נפרדים, על מכלול השלכותיה.

תוצאה של ניהול הליכים כפולים איננה משרתת את תכלית זו. אם כן, בשל מכלול הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחברי לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינה של ערכאה קמא ותחתיו לקבוע כי התביעה תתברר כולה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

בכותרת התביעה צוין כי מהותה הנה: "ניזקי גוף אחרים/רשלנות/תרופות בשל הסכם". ב"סכום התביעה" צוין: "עד גבול סמכות בית הדין". על פי כתב התביעה, בין התובע ובין הנתבעת היתקיימו יחסי עבודה בתקופה שמיום 1.4.2016 ועד ליום 22.5.2014, אז פוטר התובע כיוון שהואשם, על ידי הנתבעת, בגניבה.

בתאריך 24.6.2018 ניתנה החלטת כב' הרשמת (בתוארה אז) רויטל טרנר, כדלקמן: "מעיון בכתב התביעה עולה כי טענותיו של התובע בתיק זה הנן לכאורה במישור הנזיקי, לכן יודיע התובע במפורט תוך 7 ימים מדוע קמה לבית דין זה סמכות עניינית בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, והפסיקה הרלוואנטית לעניין תביעות נזיקיות בבתי הדין לעבודה". בהתאם לכך, הוגשה תגובה מפורטת מטעם התובע.

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];מיום 5.8.1971 תיקון מס' 1 ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920) (1) בתובענות בין עובד למעביד עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944; מיום 31.1.1996 תיקון מס' 25 ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח 2435) (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 [נוסח חדש]; מיום 15.7.2014 תיקון מס' 46 ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535) (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;מיום 14.6.1990014 תיקון מס' 18 ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902) הוספת פסקה 24(א)(1א) מיום 15.7.2014 תיקון מס' 46 ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535) (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;מיום 31.3.1972תשל"ב- תיקון מס' 2 ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 73 (ה"ח 965) הוספת פסקה 24(א)(1א) מיום 14.6.1990 תיקון מס' 18 ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902) (1א) (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; מיום 31.1.1996 תיקון מס' 25 ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח 2435) (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;מיום 31.1.1996( תיקון מס' 25 ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח 2435) הוספת פסקה 24(א)(1ג) מיום 15.7.2014 תיקון מס' 46 ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535) (1ג) תובענה שבין מעביד מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;(תיק .

...

התובע טוען כי על המקרה חל הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין, שעניינו חובת הראיה ברשלנות כאשר הדבר מעיד בעד עצמו), כיוון שנסיבות התרחשות הנזק הנפשי שנגרם לו כתוצאה ממחדלי הנתבעת, מתיישבות יותר עם המסקנה כי היתה בהתנהגות הנתבעת רשלנות אשר בגינה יש מקום לחייבה לשלם לו פיצוי, מאשר עם המסקנה ההפוכה.

לסיכום לנוכח האמור לעיל ובהעדר סמכות עניינית לביה"ד לדון בתביעה, הריני מורה על העברתה לבית משפט השלום בעכו.

בגין ארועי הישיבה פנתה הנתבעת, באמצעות בא כוחה, בתלונה לממונה על המחוז במשרד הפנים דאז, מר אלכס שפול (להלן: "הממונה"), בבקשה להשיבה לעבודה, להפסיק את עבודות יו"ר הוועדה, ולהעמידו לדין משמעתי.

סמכות עניינית סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק ביה"ד לעבודה"), מורה כדלקמן: "(א) לבית-דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון - (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;...". שלושה תנאים מצטברים נדרשים, אם כן, על מנת לקבוע את סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה: האחד, כי היחסים בין הצדדים הם יחסי עובד - מעביד; השני, כי עילת הסיכסוך נובעת מיחסי עובד-מעביד; והשלישי, כי העילה אינה עוולה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] התשכ"ח- 1968 (להלן: "פקודת הנזיקין"), למעט עוולות ספציפיות שצוינו בחוק (ראו למשל: רע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (14.10.2015)).

סעיף 89 לפקודת הנזיקין בשים לב למסקנה אליה הגעתי, אומר רק זאת - סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין לא יסייע בידי התובעת, מאחר ועניינו אך ורק ברכיב הנזק, כלשון הסעיף: "מקום שעילת התובענה היא נזק שניגרם על ידי מעשה או מחדל -היום שבו ארע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שארע-היום שבו נתגלה הנזק, אלא במקרה אחרון זה תיתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך 10 שנים מיום ארוע הנזק" (ראו: ע"א 7680/13 פרי נ' שירותי בריאות כללית (11.2.15); ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ פ"ד נד(2) 535).

...

המסקנה אליה הגעתי מתיישבת עם הגישה המסורתית הבאה לצמצם את תחולת טענת ההתיישנות, תוך העדפת הזכות המהותית (ראו: ע"א 1254/99, המאירי נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535).

סוף דבר התובעת תגיש תוך 20 יום מהיום כתב תביעה מתוקן בהתאם לאמור לעיל בסעיף 25 להחלטה זו. בנסיבות, אין צו להוצאות.

אני קובעת ישיבת קדם משפט, לאחר תצהירים, ליום 4.3.18 בשעה 09:30.

לפנינו בקשתם של רו"ח אלי פאר (להלן – המבקש 4) וכן רו"ח רועי כץ (להלן – המבקש 5) לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה נגדם על ידי מר לירון זהביאן (להלן – המשיב) לפי תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן - התקנות) בשל העדר סמכות עניינית, העדר עילה, ומשעה שלטענתם כתב התביעה טורדני וקנטרני.

סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט 1969, קובע כי לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון - "(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

כפי שציינו בצדק המבקשים 4 ו-5 במסגרת הבקשה, אין בפעולותיהם במסגרת עבודתם, או בפקוח שנעשה על עבודתו של המשיב כדי להפוך אותם למעסיקים, שכן קבלת עמדת המשיב תוביל לתוצאה על פיה כל ממונה או מנהל יחשב מעסיק.

...

עוד יצוין, כי בניגוד לטענות המשיב, תכתובות המייל אשר צורפו כנספחים לבקשה תומכים במסקנה על פיה שכרו של המשיב נקבע על ידי המוסדות האקדמיים השונים.

לאור כל האמור, בהתאם לדין והפסיקה המנחה שהובאה לעיל, הרינו מורים בזאת על דחיית התביעה כנגד המבקשים 4 ו-5 מחמת העדר סמכות עניינית.

סוף דבר דין הבקשה להתקבל.

וכל זאת, כשהנתבעת מפנה בבקשתה לסעיפים 3, 14 ו-32 לכתב התביעה המלמדים לדבריה שהסעדים כמפורט מבוססים על עילת תביעה נזיקית בה נעדר בית הדין סמכות עניינית לידון.

בהתייחס לבקשת התובעת להחזר אגרה לאור צימצום סכום התביעה עם מחיקת סעד זה ממנו, תקנה 9(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח-2008 קובעת כי: "התיר בית הדין תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם-המשפט השנייה, רשאי הוא להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים". לפיכך, ומשההחלטה על מחיקת הסעד האמור התקבלה בשלביו המקדמיים של ההליך בו היתקיימה רק ישיבת קדם משפט אחת, כאשר מחיקת הסעד נבעה גם מקבלתו בהליך אחר ולנוכח הטעות בתחשיב הסכום הכולל של התביעה המקורית (ראו עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 23-24), תשיב המזכירות לתובעת באמצעות באת כוחה את הפרישי האגרה לנוכח תיקון סכום התביעה.

לכן, והגם שיש בכתב התביעה טענה לנזק נפשי שניגרם לתובעת לטענתה עקב היתנהלות של הנתבעת והממונה עליה, כשבסעיף 20 לו, מציינת התובעת שאף נפסקו לה אחוזי נכות בגינו מהמוסד לביטוח לאומי - אין באמור כדי לגרוע מסמכותו העניינית של בית הדין מלפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש, ככל שזה מושתת על עילה חוזית וככל שהטענה תוכח.

...

אשר לסעד של 'פיצוי בגין עוגמת נפש', הודיעה התובעת כי היא מסכימה אך למחיקת המילים "נזק נפשי" מרכיב זה, כשהסעד עצמו – פיצוי בגין עוגמת נפש, ימשיך להיות חלק מהסעדים המבוקשים בכתב התביעה ובית הדין לעבודה ידון גם בו. ואשר להכרעתי – הסעד של 'פיצוי בגין אובדן השתכרות': לאור הסכמת התובעת למחיקתו, מתייתר הצורך לדון בטענות הנתבעת לגביו והנני מורה על מחיקתו מכתב התביעה.

הסעד של פיצוי בגין עוגמת נפש: לאור בקשת התובעת למחיקת צמד המילים 'נזק נפשי' ממנו, הבקשה למחיקת הסעד מכתב התביעה, נדחית.