סמכות עניינית בתביעות נזיקין בין עובדים ומעסיקים

סעיף 24 (א) (1ב) קובע כי לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לידון ב: "תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה". הינה כי כן, מוסמך בית הדין לידון בתובענות בין עובד או חליפו לבין מעסיק או חליפו בכל הקשור ליחסי עובד מעסיק, וכן מוסמך הוא לידון בעוולת "גרם הפרת חוזה שלא כדין" שבסעיף 62 לפקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה.

...

בכל הנוגע לעילת תביעה של המשיבה כנגד המבקשות בגין "גרם הפרת חוזה שלא כדין" - הבקשה נדחית.

כל יתר עילות התביעה של המשיבה כנגד המבקשות, לרבות "הפרת חוזה", הפרת חובה חקוקה", פיצוי מכוח "חוק עוולות מסחריות" וכד', אינן בסמכותו של בית הדין לעבודה - לפיכך ביחס ליתר עילות התביעה - הבקשה מתקבלת.

ימי פגרה יובאו במניין הימים לצורך החלטתי זו. לאחר הגשת תצהירי התובעת, ייקבע התיק להוכחות והצדדים יהיו ערוכים לסכם בעל פה בתום ישיבת ההוכחות וזאת לפי אילוצי יומנו של בית הדין.

הנתבע טען במסגרת תשובה שהגיש, כי הבקשה מתייחסת לעילת התביעה בתיק זה ולא לטענות התובעת בתיק המתנהל בפני ביה"ד האיזורי לעבודה בבאר שבע; הטענה בדבר 'לא יעבירנו עוד' אינה רלבאנטית עת מדובר בטענה לחוסר סמכות עניינית ומהות התביעה היא נזיקית.

ברע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ, ניתן ביום 14.10.2015 נפסק ע"י בית המשפט העליון, בין היתר, כי "מחד גיסא, עניינים המסורים לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה יידונו אך ורק בבית הדין לעבודה, ומאידך גיסא, לא יידונו בבית הדין לעבודה אלא עניינים אלה". עוד נקבע, כי סמכות בתי הדין לעבודה מבוססת על מבחן זהות הצדדים, קרי האם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק; על מבחן העילה, קרי האם העילה נובעת מיחסי עבודה ושאין המדובר על עילה נזיקית שאינה בסמכותו של בית הדין לעבודה.

...

לגרסתה יש לדחות את הבקשה עקב שיהוי (הבקשה הוגשה כשנה לאחר הגשת התביעה); הדיון בטענות התובעת יתקיים ממילא בפני ביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע במסגרת כתב התביעה שהגיש הנתבע כנגדה; הצדדים הסכימו על העברת הדיון בתביעת התובעת לביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע ולאיחוד הדיון בפניו וביה"ד החליט על העברת הדיון בתובענה זו לביה"ד בבאר שבע (החלטת כב' סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר כץ מיום 23.5.19).

לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובות השונות, מצאנו לדחות את הבקשה.

בנסיבות אלו מצאנו, כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

לפנינו בקשת הנתבעת 3 (להלן - המבקשת) למחיקת התביעה כנגדה על הסף, עקב העדר סמכות עניינית, מאחר שלטענתה תביעתה של התובעת, בכל הנוגע למבקשת, הנה נזיקית, ולפיכך לאור הוראות הדין וההלכה הפסוקה, בית הדין ניעדר סמכות לידון בה. כללי ואלה עובדות הרקע הצריכות להכרעה עניינה של התביעה דנן, הנה טענתה של המשיבה כי היא זכאית לתשלום קצבת נכות, מן הנתבעת 1, לאור רצף בטוחי נטען, לאור כך שבוטחה בביטוחי מנהלים אצל המבקשת, בתקופות קודמות ומקבילות לתקופת ביטוחה אצל הנתבעת 1.

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];"

...

משכך אנו קובעים כי הטענות הנטענות ב"מונחי רשלנות", מקורם בחובותיה של המבקשת, כקופת גמל כלפי מי שבוטח אצלה, ולכל החותר טפלה, ואין בכוחה לשנות את הסכמות שהוקנתה באופן ייחודי לבית הדין לעבודה.

בנסיבות אלו, לאור האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום, בשלב מקדמי זה של ההליך, לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

בקשת המבקשת למחיקת התביעה כנגדה, נדחית.

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין העירעור להיתקבל וכי דין התביעה הנזיקית נגד סוכנות הביטוח – המערערת להתברר בבית משפט השלום: א) סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה קובע סמכות ייחודית לבית דין לעבודה: "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]"; (הדגש אינו במקור – א.כ.).

ה) לפיכך, עסקינן בתביעה אשר חלקה (וליתר דיוק – רובה) נמצא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה וחלקה – התביעה הנזיקית נגד סוכנות הביטוח מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום.

...

ב) אין מחלוקת על כך שדין התביעה נגד חברת הביטוח להתברר בבית הדין לעבודה.

בית המשפט העליון בעניין פי.או.אס הדגיש כי למרות שיש לשאוף לריכוז דיון וריכוז כל העילות בתביעה אחת, יש לעשות זאת "אך רק עד קו תיחום הסמכויות שקבע המחוקק...ריכוז הדיון אינו חזות הכל. הוא תופס מקום נכבד לצד אינטרסים אחרים.." (מתוך סעיף 22 לפסק הדין).כאשר חלק מהעילות בסמכות ייחודית של בית דין לעבודה וחלק אינן בסמכותו, אין מנוס מפיצול הדיון במקרה דנן, אין עסקינן בתביעה נגד סוכנות הביטוח שיש צורך לבדוק בה מה טפל ומה עיקר בתביעה שהוגשה ביחס אליה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, מתקבל הערעור.

סעיף 24(א) לחוק בתי הדין לעבודה קובע כי לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון - "(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

בסק (ארצי) 5/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה-היתאחדות התעשיינים בישראל (16.7.2003) נאמר בעיניין זה כדלקמן: "זכותו של בעל-דין לקבוע כיצד ינסח את תביעתו, וכפועל יוצא מכך, בסמכותו העניינית של איזה בית-משפט או בית-דין יביא אותה. כך, תיתכנה נסיבות בהן תקום לבעל-דין הזכות לטעון מספר עילות לגבי אותה מערכת עובדתית". סמכות בית הדין לעבודה לידון בגזל סוד מסחרי לפי פרק ב' לחוק עוולות מסחריות סמכות בית הדין לעבודה נרכשת מכוח סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט -1999, הקובע כך: "22. סמכות בית הדין לעבודה

...

עיקר טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף לטענת מאסטר ברנדס, יש לדחות את התביעה שכנגדה על הסף, בשל חוסר סמכות עניינית לדון בתביעה וכן בהיעדר עילה.

לא שוכנענו, כמתחייב על פי הפסיקה, כי ככל שגרופ סחר תוכיח תביעתה היא לא תוכל לקבל כל סעד מאת מאסטר ברנדס.

מכאן, הבקשה למחיקת התביעה שכנגד ביחס לעילת גרם הפרת חוזה שלא כדין והפרת חובה חקוקה כנגד מאסטר ברנדס דינה להידחות.

סוף דבר בקשת סילוק התביעה שכנגד בעילת גרם הפרת חוזה שלא כדין והפרת חובה חקוקה כנגד מאסטר ברנדס- נדחית.