"נושא אחד" או "נביעה מאותן הנסיבות" מגבילה את הנתבע לתבוע בתביעה שכנגד פיצויים בגין פינויו מהמקרקעין ובטול הרשות שניתנה לו, ולא פיצויים בגין הפקעת המקרקעין.
מאחר שלתובעת עצמה אין עניין בפעילות חקלאית במקרקעין, ברי כי התובעת אינה נהנית מן ההשבחה, ואין לחייבה לשלם בגין השבחה זו.
כאמור, יש קושי עם תביעתם של פצויי הפקעה במסגרת זו, אולם גם אילו סברתי שיש מקום לידון בפיצויי הפקעה, אני סבור שהנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את זכאותו לפיצויים, ויש לדחות את תביעתו גם לגופה, ולא רק בהיעדר סמכות עניינית, ואבאר.
...
מאחר שלתובעת עצמה אין עניין בפעילות חקלאית במקרקעין, ברי כי התובעת אינה נהנית מן ההשבחה, ואין לחייבה לשלם בגין השבחה זו.
כאמור, יש קושי עם תביעתם של פיצויי הפקעה במסגרת זו, אולם גם אילו סברתי שיש מקום לדון בפיצויי הפקעה, אני סבור שהנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את זכאותו לפיצויים, ויש לדחות את תביעתו גם לגופה, ולא רק בהעדר סמכות עניינית, ואבאר.
לסיכום חלק זה – ככל שהייתה לנתבע עילה או זכות כלשהיא לקבל פיצוי או לטעון טענה כלשהי בגין הפנוי או בגין התכנית - היה עליו לנקוט בהליכים על פי דיני ההפקעות, לרבות לפי הוראות חוק התכנון והבניה ופקודת הרכישה.
סוף דבר
הפועל היוצא הוא כי דין התביעה העיקרית להתקבל, ודין התביעה שכנגד להידחות.