מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות עניינית במתן הוראות לכונס נכסים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התובע הגיש לתיק זה תביעה שהוגדר כי מהותה "נזק לרכוש ובטול מינוי כונס נכסים" יחד עם תביעה כספית על סך "100,000 ₪ לצרכי אגרה". בסעיף האחרון של כתב התביעה נכתב כי בית המשפט מתבקש "לפסוק, שהנתבע 1 אינו כונס נכסים למשק 68 במושב גינתון ועליו להשיב את מצבו של המשק מהבחינה המשפטית והפיסית למצב שהיה בטרם מינויו וכן עליו לפצות את התובע בגין הנזקים שגרם לו ולמטלטלין שלו בעת פינויו מהחלקה וזאת על פי שיקול דעתו של בית המשפט ובהסתמך על רשימת הציוד שצורפה לתביעה זו". המבקשים טענו, בין היתר, כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לידון בתביעה כספית על סך 100,000 ₪, ומשכך יש לדחות את התביעה על הסף.
בסעיף 17 להחלטה הנ"ל נקבע כי "במקרה דנן מסכימה הגב' קורקין לקחת על עצמה את מלוא הסיכון כי היא בעצם רוכשת זכויות שאין בהם ממש היות והיא מודעת לטענת המנהל כי בעצם אין לה זכויות". בסעיף 22 להחלטה הנ"ל יש היתייחסות מפורשת של בית המשפט לטענות התובע שלפיהן אין לגב' קורקין זכויות במקרקעין ונקבע בסעיף 23 כי "משהסכימה הגב' קורקין וכן הבן מר ארנון קורקין למתווה המוצע לפיו תפצה הגב' קורקין את שני הבנים על פי הערכת שמאי, הרי שזה המתוה היחידי האפשרי היום ואין כל סיבה להיתנגד לו". בהמשך לכך ניתנו לכונס הנכסים הוראות למינוי שמאי ולפינוי הנכס, בין היתר נגד התובע, וצוין שם כי "מתברר כי אהוד קורקין מגדל אווזים בנכס ויש לפנות את הנחלה מכל אדם וחפץ". התובע לא הפנה להחלטות כלשהן של בית המשפט לעינייני מישפחה או של כל ערכאה אחרת המורות על ביטול הליכי הכנוס או תוצאותיהם.
כמו-כן ראו לעניין זה החלטה שניתנה ברע"א 9397/12 שמעון לביא בתפקידו ככונס נכסים נ' חיים כהן את ג'ורי בנייה ופיתוח (2001) בע"מ מיום 26.2.13 שם נקבע, בין היתר, כי "לבית המשפט הממנה את בעל התפקיד מסור שיקול דעת בכל הנוגע לעצם הצורך במינוי הכונס כמו גם לגבי תיחום סמכויותיו" וכן נקבע כי לא בנקל תתערב ערכאת העירעור בהחלטות של בית המשפט שמינה את בעל התפקיד.
...
התובע הגיש לתיק זה תביעה שהוגדר כי מהותה "נזק לרכוש וביטול מינוי כונס נכסים" יחד עם תביעה כספית על סך "100,000 ₪ לצרכי אגרה". בסעיף האחרון של כתב התביעה נכתב כי בית המשפט מתבקש "לפסוק, שהנתבע 1 אינו כונס נכסים למשק 68 במושב גינתון ועליו להשיב את מצבו של המשק מהבחינה המשפטית והפיסית למצב שהיה בטרם מינויו וכן עליו לפצות את התובע בגין הנזקים שגרם לו ולמטלטלין שלו בעת פינויו מהחלקה וזאת על פי שיקול דעתו של בית המשפט ובהסתמך על רשימת הציוד שצורפה לתביעה זו". המבקשים טענו, בין היתר, כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה כספית על סך 100,000 ₪, ומשכך יש לדחות את התביעה על הסף.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נגד המבקשים, נתבעים 1 ו- 4 נדחית על הסף.
לאור קבלת הבקשות ודחיית התביעה על הסף, אני מחייב את התובע לשלם לכל אחד מהמבקשים (נתבעים 1 ו- 4 שאף הגישו כתבי הגנה לתיק) סך של 15,000 ₪ (ובסך הכול 30,000 ₪), וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
הנני קובע את התיק לתזכורת פנימית ליום 31/3/19.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנגד, הנתבעים מעלים טענות מקדמיות, לפיהן המדובר בהיעדר סמכות עניינית לידון בתביעה, מאחר והיה על התובעים להגיש תביעה זו לבית המשפט לעינייני מישפחה, אשר היה ממונה על תיפקוד הנתבעים בעיניין כנוס הנכסים והממכר.
כונסי הנכסים פנו בבקשה למתן הוראות בבית המשפט לעינייני מישפחה, מאחר והתובעת לא עמדה בתנאי ההסכם.
חובה המוזכרת היא חובת יסוד, שהיא אינהרנטית לעצם מהות מעמדו של כונס הנכסים, סמכויותיו ולמעמד במיוחד בו הוא זוכה במסגרת הליכי בית המשפט; אי לכך וכחלק בלתי נפרד מכך, חובות אלו הנן קוגנטיות ולא ניתן להתנות עליהן או לצמצם את הקפן בכל דרך שהיא.
...
אוסיף, שאין די במסקנה אליה הגעתי, לפיה נתבע 1 ייצג את התובעים, כדי לקבוע כי הכסף אכן הגיע לידיו.
ומעבר לנדרש, אציין כי מן הראוי שעסקאות ותשלומים לא יבוצעו "במזומן". סוף דבר: לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעים גבו מהתובעים תמורה נוספת, ללא אישור מבית המשפט לענייני משפחה, והתנהלותם הייתה לא ראויה.
יחד עם זאת, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי אכן סך של 15,000 ₪ הגיעו לידיו של נתבע 1, בגין הייצוג, ועל כן דין רכיב זה להידחות.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מאחר והמשיבים הביעו רצונם להשלים את רכישת הנכס ולאור הערת האזהרה הרשומה על הנכס לטובתם, קבעה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה בהחלטה נשוא בקשת רשות העירעור כי היא נותנת למשיבים את האפשרות לרכוש את הנכס בסך של 161,000 ₪ והשוותה בכך את סכום המכר להצעת הרוכש מטעמה של המבקשת וכן הורתה למשיבים להפקיד בידי הכונס 10% מתמורת המכר כעירבון בקופת לישכת ההוצאה לפועל או בנאמנות בידי הכונס.
ייתכן כי כוונת המבקשת בטענתה זו בדבר חוסר סמכות עניינית הייתה כי רשמת ההוצאה לפועל אינה מוסמכת לקבוע כי למשיבים זכויות במקרקעין, ברם לא זו קביעתה וממילא למשיבים זכות במקרקעין בדמותה של הערת אזהרה הרשומה על הנכס נשוא הכנוס, ממנה לא ניתן להיתעלם.
...
לטענת המבקשת, אין לאפשר למשיבים לעקוף את ההליך התקין המחייב פניה לבית המשפט המוסמך למימוש זכויותיהם , באמצעות הגשת "פתק" לרשמת ההוצאה לפועל.
סבורני כי אין ממש בטענתה זו של המבקשת ולהיפך.
משכך, טענת המבקשת בעניין זה נדחית.
בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה לא נפל איפוא כל פגם ואין מקום להתערב בה. סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 21578-12-11 עמותת משתכני הר שמואל נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:53 בפני כבוד השופט אביגדור דורות המבקש: עו"ד דורון לנגה, כונס הנכסים של עמותת משתכני הר שמואל המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל-יו"ש בית אל ע"י ב"כ עו"ד בת-חן שלזינגר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) 2. רשם העמותות 3. כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים פסק דין
לבסוף, נטען כי הסעד המבוקש בבקשה זו הוא בבחינת תקיפת שיקול הדעת המינהלי של הרשות ולכן, אין סמכות עניינית לבית המשפט לידון בה במסגרת בקשה למתן הוראות.
...
איני סבור כי יש לקבל את העתירה החלופית ולהתיר לכונס לשווק בעצמו את המגרשים.
הכונס לא פרס תשתית ראייתית ומשפטית המצדיקה התערבות כזו, ולכן דין טענותיו בעניין זה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נקבע כי על הרשות לשלם לכונס, תוך 45 ימים מהיום, סך של 900,574 ₪ בגין עלויות הפיתוח של מגרש 803.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 6 לתגובת היועמ"ש נכתב: "ככל ותתגבש עסקת מכר, על מנהל העזבון להגיש בקשה מתאימה בתיק העזבון המתנהל בפני בית המשפט לעינייני מישפחה". ביום 13.1.21 הוגשה בקשה למתן הוראות מטעם כונס הנכסים ומנהל העזבון הזמני על נכסי חממה צוברי ז"ל – עו"ד משה דואק.
עוד מובן מאליו כי הסמכות העניינית שהחוק הסמיך להכריע בשאלת נכסי העזבון הוא מנהל העזבון.
...
גם אני סבורה כי אין בנמצא טעם המצדיק ביטול ההחלטה מיום 5.7.22 שניתנה במעמד התובע, נתבע 1 וכונסי הנכסים, וזאת בעקבות הגשת בקשה מאוחרת בתיק מטעם המבקש – צד ג', שביקש גם להצטרף לתיק כנתבע נוסף.
גם לגופו של עניין אין בידי לקבל טענה זו ואני מסכימה עם קביעת בימ"ש קמא לפיה התובע לא הפר את החלטות בימ"ש קמא.
לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו