יוער כי ההליך דנן ניפתח בתביעה בפני בית המשפט המחוזי מרכז בלוד; אולם נוכח ההלכה ברע"א 6500/19, ד"ר שרון גבריאל נ' ורד אשד (שבמסגרתו העמיד ביהמ"ש העליון את ההלכה על מכונה בדבר סמכותו העניינית של מותב זה לעסוק בתביעות בדבר קניין רוחני אשר שווי התביעה במסגרתן אינו עולה על הסך של 2.5 מיליון ₪), הועבר ההליך למותב זה בהתאם להחלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בלוד, כב' השופט רמי אמיר, מיום 21.5.20 והתברר לפניי.
התובעת לא עמדה בתנאים נוספים שנקבעו על ידי הממונה על ההגבלים העיסקיים, ובהם פירוט פרק הזמן הנותר לצורך הסכמה על דמי הרישיון, פירוט הסנקציות בהם תוכל להשתמש התובעת ככל שלא ייחתם הסכם וצרוף שטר בוררות.
...
שם נקבע (בסיפת פסקה 10 להחלטה) כי:
"ניתן להשוות את טענת הנתבעת לטענה של צד שרכש שירותים או מוצרים מחברה כלשהי, ובעת שנתבע לשלם עבורם מעלה טענה כי החברה מהווה הסדר כובל ומכאן שאינה יכולה להגיש התביעה נגדו. ברי, כי טענה זו – כמו גם טענתה של הנתבעת במקרה דנן – דינה להידחות".
יו51937באשר לאירוע ההצפה הנטען, טוענת התובעת כי מכתבי בי הדין של הנתבעים עצמם עולה כי זה התרחש בתחילת שנת 2017 וממילא אין לכך רלוונטיות לענייננו.
לאחר שקראתי בעיון את טענות הצדדים ושקלתי אותן, אני מחייב את הנתבעים 3-4, לשלם לתובעת סך של 42,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.
בהתאם להסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה, ישולמו הסכומים ב-24 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, כאשר התשלום הראשון יבוצע ביום הראשון לחודש הלועזי שלאחר 90 יום ממועד מתן פסק דין זה.
ככל ככנוכח אופן סיום ההליך, ובשים לב לכך שלא התקיים הליך הוכחות בתיק אני מורה על החזר אגרה בתיק בהתאם לתקנות.
