מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות מקומית תביעה ייצוגית כוללת קביעת מקום השיפוט

בהליך העברת מקום דיון/איחוד תיקים (המ"ד) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביום 18.11.2021 סגנית נשיאת בית הדין האיזורי תל אביב, השופטת אריאלה גילצר-כץ, הורתה לתובע להבהיר מדוע לבית הדין האיזורי תל אביב מוקנית הסמכות המקומית לידון בבקשת אישור התובענה הייצוגית.
בהתאם, התיק הועבר לעיוני לצורך הכרעה בבקשת איחוד התיקים, עיכוב הליכים וקביעת מקום השיפוט בתובענה, וזאת בהתאם לסעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – "חוק בתי המשפט"), החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
מקום השיפוט בבית הדין לעבודה קבוע בהוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, לפיה, מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הנו "בית הדין האיזורי אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאיזור שיפוטו בוצעה העבודה". סעיף 1 לצוו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין איזוריים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021, מורה כי איזור צפון מערב השרון – הכולל את העיר נתניה – ייכלל למשך ארבע שנים מיום פירסום הצוו תחת איזור השיפוט של בית הדין האיזורי בחיפה.
...
הכרעה בפתח הדברים אציין כי החלטתי היא על איחוד התיקים בד"מ 14635-09-21 ובת"צ 43016-11-21, כך שיתבררו יחדיו בבית הדין האזורי בחיפה.
בנסיבות אלה נחה דעתי כי לא יהא באיחוד הדיון והעברתו לבית דין אחד משום פגיעה בבעלי הדין או הכבדה יתירה עליהם.
"באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות [ראו: בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש נ' פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ (נבו 13.12.2009); בר"ע (ארצי) 19529-04-11 אס.אן. תעשיות בע"מ נ' ליליה פודושבה (נבו 17.4.2011)]. משכך, החלטתי שהדיון המאוחד בתיקים יתברר בבית הדין בחיפה.
סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, ומתוקף סמכותי הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אני מורה בזאת כי הדיון בתיקים ד"מ 14635-09-21 ות"צ 43016-11-21 יאוחדו ויתבררו יחדיו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 5(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, אשר מסדיר את נושא הסמכות העניינית והמקומית לידון בהליך של תובענה ייצוגית, קובע כך: "בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות הענינית והמקומית לידון בתובענה הייצוגית אם תאושר, ולענין הסמכות הענינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה כסכום או כשווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור;" כב' השופט גרוסקופף היתייחס בהחלטתו בת"צ 57574-12-13(מחוזי מרכז) כהן נ' מדיקל בע"מ ואח' (נבו 24.4.2014) (להלן: "עניין מדיקל") לסעיף 5(ב)(1) הנ"ל, וקבע כי המחוקק דחה את הגישה לפיה הסמכות המקומית לידון בתובענה ייצוגית נקבעת על פי עילת התביעה האישית.
לפיכך, קבע כב' השופט גרוסקופף כי מקום שבו בקשת האישור הוגשה במחוז שיפוט שבו רשאי התובע המייצג להגיש תביעתו האישית, די בכך כדי ליצור סמכות מקומית לידון בבקשת האישור, ואילו גישת העילה הקבוצתית מרחיבה את קשת האפשרויות בכל הנוגע לקביעת הסמכות המקומית.
ויודגש – הכללת תביעות בגין הפרת חובה של העידר פירסום ברשת האנטרנט בגדר תקנה 7(ב) לתקנות – אינה מביאה ליתרון דיוני לתובע, שכן ממילא אפשרויות התובע בבחירת מקום השיפוט הן מצומצמות ל"מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע".
...
מן האמור, אני סבורה כי אף אם יש ממש בטענה לקיומה של נטייה מסוימת להתחשב במקום מושבו של הנתבע לצורך קביעת הסמכות המקומית, גם בתביעות שעניינן פרסום או סחר ברשת האינטרנט (שחלות לגביהן הוראות תקנה 7(ב) לתקנות), הרי לא זה בהכרח המקרה המתאים לכך.
סיכום: מן המקובץ לעיל , הבקשה להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נדחית.
המזכירת תשגר החלטתי זו, לב"כ הצדדים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נוסף על האמור, המליץ בית המשפט לצדדים להסכים כי התביעות אשר הוגשו כנגד מוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן – אשר בהקשר להן ממילא אין לבית משפט זה סמכות מקומית לידון בהן (וזאת כפי שנטען על ידי הנתבעות) - תמחקנה.
נטען, כי בעניינינו מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור את המבקש מתשלום זה. אשר לכך, מציין המבקש, כי בעיניין אספרל דנו שני מותבים שונים, כך שתחילה דן בבקשת האישור שם כבוד השופט (בדימוס) רחמים כהן ורק לאחר פרישתו מכס השיפוט, נותב הדיון בהליך אל מותב זה. בעיניין אספרל, במסגרת דיון בבקשה לסילוק על הסף מטעם המשיבה, קבע כבוד השופט כהן בהחלטתו מיום 9/1/19 כי האוניברסיטה משמשת כעוסק לעניין גביית דמי אבטחה.
עוד קובע הסעיף כי הליך הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולל שני שלבים: בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות וכן, הגמול לתובע הייצוגי (סעיף 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות); בשלב השני, אליו נידרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום למנות מבקש או בא כוח מייצג חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק) (ת"צ 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22/12/10) (להלן: "עניין הר-עוז"); אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא 5, 63 (2011)).
...
לאחר שבחנתי את בקשת הצדדים, מצאתי קיומו של טעם מיוחד לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה.
סוף דבר: אני נותנת לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
כל התחייבויות הצדדים, כפי שאלו פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. בהתאמה אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, בקשת אישור התובענה כייצוגית נתונה באופן בלעדי למחוזות תל אביב והמרכז, שכן במסמך תנאי השמוש- "התקנון" שאישר המשיב עם תחילת השמוש ביישומון, המהוה הסכם בין הצדדים, המסדיר את תנאי ההיתקשרות בין הצדדים, נקבעה תניית שיפוט המורה "מקום השיפוט לכל עניין הנוגע לשימוש ביישומון יהא בבתי המשפט המוסמכים על פי דין במחוזות תל אביב והמרכז בלבד" לטענת המשיב בתשובה לבקשה, יש לדחות את הבקשה שכן, המקרה שלפנינו נופל בגדר תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי –תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), הקובעת הסדר ייחודי ספציפי בנוגע לסמכות מקומית, בתיקים הנוגעים לפירסום או סחר ברשת האנטרנט, שאינה מכילה אפשרות התנייה.
וכן ראו ת"א (מחוזי מרכז) 55550-06-16 צ'רלטון בע"מ נגד עאוני ג'אבר (9/11/16): "תקנה זו חלה לפי לשונה על "תובענה בשל פירסום או סחר ברשת האנטרנט ,"ותיבה זו מכילה לטעמי את כל התביעות הקשורות בנעשה ברשת האנטרנט." "פירסום או סחר" כולל לא רק  תביעות חוזיות אלא גם תביעות נזיקיות ואחרות, ובכלל זה גם הפרת זכויות יוצרים ברשת האנטרנט, גם עשיית עושר בשל מעשים הנעשים ברשת האנטרנט, גם פירסום לשון הרע, ועוד כיוצא באלו עוולות הנעשות ברשת האנטרנט, כולן או חלקן".
...
לטענת המבקשת, בקשת אישור התובענה כייצוגית נתונה באופן בלעדי למחוזות תל אביב והמרכז, שכן במסמך תנאי השימוש- "התקנון" שאישר המשיב עם תחילת השימוש ביישומון, המהווה הסכם בין הצדדים, המסדיר את תנאי ההתקשרות בין הצדדים, נקבעה תניית שיפוט המורה "מקום השיפוט לכל עניין הנוגע לשימוש ביישומון יהא בבתי המשפט המוסמכים על פי דין במחוזות תל אביב והמרכז בלבד" לטענת המשיב בתשובה לבקשה, יש לדחות את הבקשה שכן, המקרה שלפנינו נופל בגדר תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי –תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), הקובעת הסדר ייחודי ספציפי בנוגע לסמכות מקומית, בתיקים הנוגעים לפרסום או סחר ברשת האינטרנט, שאינה מכילה אפשרות התנייה.
המסקנה המקבלת מנתוני המבקשת עצמה, שלפעולות הנעשות על גבי פלטפורמת היישומון, יש תוקף משפטי מחייב בין הצדדים.
נוכח התוצאה שהתקבלה, אני קובעת כי לבית משפט השלום בטבריה הסמכות המקומית לדון בתביעה, כנדרש בהוראת תקנה 7 לתקנות.
הבקשה להעברת מקום הדיון – נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 5(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, קובע כך: "בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות הענינית והמקומית לידון בתובענה הייצוגית אם תאושר, ולענין הסמכות הענינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה כסכום או כשווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור;" תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, קובעת כי: "בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנידון.
אין לי אלא להפנות להגדרת הקבוצה המתייחסת לכל צרכן של הדגנים באשר הוא, המדברת בעד עצמה: "כל צרכני המשיבה שרכשו ו/או צרכו את מוצרי הדגנים הפגומים, המיוצרים ע"י "קווקר אוטס קומפני", ומיובאים ע"י המשיבה, בכלל, ודגני בוקר מרובעים על בסיס שבולת שועל עם סוכר חום, המיוצרים ע"י קווקר ומיובאים ע"י המשיבה, עת הם אוחזים בתאריך תפוגה מיום 11.1.24 ועד ליום 4.6.24 כולל".
על המבקש להדרש לשאלת הסמכות המקומית כנדרש בתקנות עוד במסגרת בקשתו לאישור תובענה כייצוגית, ואילו כאשר התובע הייצוגי מבקש להגיש את התובענה למחוז שיפוט אחר וזאת על בסיס עילת התביעה הקבוצתית, אני סבורה כי עליו לנמק ולבסס זאת כדבעי, שכן מדובר למעשה בסטייה מכללי הסמכות המקומית הבסיסיים הקבועים בתקנות.
כאשר בקשת האישור שותקת בכל הנוגע לשאלת הסמכות המקומית, כבעניינינו, וכאשר גם הודעת ההבהרה המוגשת לאחר מכן אינה מספקת, יש לילך לפי "דרך המלך" הקבועה בתקנות ולקבוע על בסיס פרטי המידע הקיימים את מקום השיפוט שלו מוקנית הסמכות המקומית.
...
על המבקש להידרש לשאלת הסמכות המקומית כנדרש בתקנות עוד במסגרת בקשתו לאישור תובענה כייצוגית, ואילו כאשר התובע הייצוגי מבקש להגיש את התובענה למחוז שיפוט אחר וזאת על בסיס עילת התביעה הקבוצתית, אני סבורה כי עליו לנמק ולבסס זאת כדבעי, שכן מדובר למעשה בסטייה מכללי הסמכות המקומית הבסיסיים הקבועים בתקנות.
מן המקובץ, אני קובעת כי הסמכות המקומית לדון בת"צ 34538-01-24 אור נ' שטראוס פריטו ליי בע"מ, מוקנית למחוז מרכז ומורה בהתאם על העברת הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז.
מאחר ששטראוס לא התנגדה לבקשה, בהינתן כי שהבקשה להעברת הדיון הוגשה על ידי המבקשת בבקשת רוטנברג שאינה צד ישיר לבקשת אור – אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו