חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות מקומית בתביעת נזיקין בין עובד למעבידו

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

" בהתאם לדיון לעיל, עולה שתביעה זו צריכה להידון בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 שעניינו "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". הסמכות המקומית לידון בהליכים המוגשים מכוח סעיף זה נקבעה בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) ולפיה, תובענות מסוג זה יידונו ב"בית הדין האיזורי אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאיזור שיפוטו בוצעה העבודה", כלומר באיזור השיפוט של חיפה.
...
אשר לשאלה השלישית – לטעמנו, אין במחלוקת הנוגעת לשאלה אם פלוני הוא חליף אם לאו של העובד (או המעסיק) כדי לשנות מאופיה של עילת היסוד.
בענייננו, דומה שהמסקנה צריכה להיות כי הסמכות המקומית הינה במקום מגורי התובעים, כלומר בחיפה.
התוצאה היא שהסמכות העניינית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהתאם לדין, ניתן להעלות טענה בדבר העידר סמכות עניינית בכל שלב משלבי ניהול ההליך, זאת להבדיל מטענה להעדר סמכות מקומית, אותה יש להעלות בהזדמנות הראשונה (ר' רע"א 5462/14 ברזלי נ' יאיר (ג'ייסון) ברזילי (פורסם בנבו).
סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 מסדיר את סמכותו הייחודית של בית הדין האיזורי לעבודה וס"ק 24(א)(1) ו-(1ב) לחוק, הם הרלוואנטיים לענייננו, נקבע כי לבית הדין האיזורי לעבודה סמכות עניינית ייחודית לידון באלה: "1. בתובענה בין עובד וחליפו למעסיק או חליפו שעילתה ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
...
יוצא אפוא כי דין הבקשה להתקבל ביחס לאותן עילות.
לפיכך אין לקבל את הבקשה ביחס לטיעונים הנ''ל. לסיכום, הבקשה מתקבלת ובהתאם לכך אני מורה על מחיקת עילות התביעה שעניינן הפרת הסכם העבודה (ככל ותאמר כי התביעה הוגשה בעילה חוזית), הסגת גבול, הפר חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.
הבקשה נדחית ביחס לטענות התובעת בדבר פגיעה בשמה הטוב והמוניטין שלה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מספר חודשים לאחר מכן, ביום 7.3.2013 התובעת הגישה תביעה חדשה (סע"ש 13653-03-13) שנמחקה בהסכמה בדיון מיום 18.11.2013 בהיעדר סמכות מקומית.
אמנם, מאז מחיקת התביעה בחודש נובמבר 2013 ועד הגשת התביעה דנן ביום 13.7.2018 חלפו למעלה מארבע וחצי שנים ואולם במהלך תקופה זו התובעת ניהלה תביעה נזיקית למול הנתבעת (ת"א 11662-02-12) במסגרתה היא חזרה והבהירה שהיא עומדת על תביעתה בגין הוצאתה לפנסיה מוקדמת, כך שלא ניתן לראות בתובעת כמי שזנחה את התביעה.
שכבר נקבע כי "המילים 'פיטורי צימצום' אינן מילות קסם המצדיקות נקיטת צעדים שרירותיים או חד-צדדיים. פיטורי צימצום הם, במקרה המתאים, צורך של המעביד לצמצם את הקף פעילותו או לשנות את דפוסי פעילותו". הפררוגטיבה של המעסיק לנהל את מקום העבודה מוגבלת על ידי עיקרון השויון, משמע "חייב כל מעביד לנהל את עסקו כך שזכותם של עובדיו לשויון בינם לבין עצמם לא תיפגע. זוהי המטרייה הנורמאטיבית שתחתיה עליו לפעול. אלה הדרישות הנורמטיביות שעליו למלא". הינה כי כן אחד המקרים בו בית הדין לא יהסס להתערב בפיטורי צימצום במקום העבודה הוא מקרה בו נמצא כי נפגעה הזכות לשויון בין העובדים במקום העבודה.
...
כך גם, התובעת לא הציגה כל מקור נורמטיבי המבסס את טענתה לדרגות נוספות ועל כן דין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית במלואה.
בהתחשב בעובדה שמצאנו פגם בהליך השימוע, בכך שלא הובאו בפני התובעת השיקולים להכללתה ברשימת הפורשים והגם שבנסיבות הענין, סברנו כי חרף הפגם האמור, אין מקום לפסיקת פיצוי כספי, איננו מחייבים את התובעת בהוצאות הנתבעות, שכן עצם הצגת השיקולים לבחירתה, הייתה עשויה לייתר את התביעה דנן.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בדיון העלה התובע טענה חדשה, ולפיה תבע סעד שעניינו הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), ולכן הסמכות המקומית נקבעת לפי מקום מושבו של התובע; התובע מתגורר בחיפה, ולכן בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה קונה סמכות לידון בתובענה.
השנייה, ככל שתדחה טענת התובע ותתקבל טענת הנתבעת, כי עסקינן "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה" (סעיף 24(א)(1) לחוק), אזי סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האיזורי אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאיזור שיפוטו בוצעה העבודה" (תקנה 3(א)(1) לתקנות), ובית הדין נידרש להכריע אם קיימת חפיפה בין שתי החלופות שבתקנה זו. דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיתקבל, והסמכות המקומית לידון בתובענה מסורה לבית הדין האיזורי לעבודה בת"א. הפרת חובה חקוקה: בסעיף 15 לכתב התביעה נתבע פיצוי בגין "נזק עקיף לא ממוני". למקרא הסעיף עולה שהתובע תבע פיצוי בגין נזק ממוני "בשל תרדה, טירחה, הפסד זמן, הוצאות נסיעה והפרת חובה חקוקה ע"י הנתבעת" (כך במקור – מ"ש).
...
לטעמי, שתי החלופות מובילות למסקנה שהסמכות המקומית מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א. ראשית, "מקום העבודה" פורש בפסיקה "כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק" (ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נמיקוב - רשת בטחון (1993) בע"מ, מיום 24.3.2009).
בנסיבות אלה, הרימה הנתבעת את נטל השכנוע המוטל עליה להראות שעיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה בוצע באזור שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א. לפיכך, הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א. סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת.
נוכח תוצאת הדברים, משהוכרעה שאלת הסמכות המקומית לאחר דיון במעמד הצדדים, והבקשה התקבלה לאחר שהצדדים הגישו בקשה, תשובה, הודעות משלימות ותגובות, התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסכום של 2,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובעת - המשיבה באשר לטענת חוסר הסמכות המקומית – התביעה הוגשה מכח סעיף 24 (א) (1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – "חוק בית הדין לעבודה") ומדובר ב "כל הליך אחר" והתקנה הרלוואנטית לענייננו היא תקנה 3 (א) (11) לתקנות בית הדין לעבודה, שקובעת כי מקום השיפוט הוא כדלקמן: "בכל הליך אחר – בית הדין האיזורי אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום". זאת אומרת שעמדה לתובעת הזכות לבחור האם להגיש את התביעה לבית הדין אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום עבודתה (בעיר הרצליה) או בבית הדין שבאיזור שיפוטו נמצא מקום מגוריה (בעיר נתניה).
לכן ברור כי הערכאה המתאימה לידון בתיק היא בית הדין האיזורי לעבודה בבת ים. באשר לטענות הנתבעת לעניין העידר סמכות עניינית – לבית הדין לעבודה יש סמכות ייחודית לידון בתביעות לשון הרע בין עובד למעסיק גם לאחר שיחסי העבודה התנתקו.
בעניינינו, עילת התביעה הנה מכח חוק איסור לשון הרע ולא מכוח פקודת הנזיקין.
...
נביא את הודעת הדוא"ל במלואו: "אני מאשרת כי המורה אורלי אמיתי עבדה בבית הספר כמחנכת וקיבלה תפקיד נוסף זמני כרכזת תכנית מובילי פדגוגיה לצערי אורלי חרגה מסמכותה ונתפסה על ידי בזיוף חתימתי ולקחה שעות של רכזת אחרת לכיסה בשל כך היא הועברה מביהס לבית ספר אחר מפקח ביהס גבי אמסלם יודע על מעלליה וכן ממונים נוספים. בברכה עליזה בטש מנהלת בית הספר". טענות הנתבעת - המבקשת אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה.
סוף דבר: בית הדין לעבודה הוא בעל הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה בעילת לשון הרע בגין הודעת הדוא"ל ששלחה הנתבעת לגרוש של התובעת ביום 15.12.21.
טענת הנתבעת להעדר עילה תביעה נדחית גם היא.
חרף דחיית הבקשה אנו קובעים ששאלת ההוצאות תלקח בחשבון בתום ההליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו