בדיון העלה התובע טענה חדשה, ולפיה תבע סעד שעניינו הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), ולכן הסמכות המקומית נקבעת לפי מקום מושבו של התובע; התובע מתגורר בחיפה, ולכן בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה קונה סמכות לידון בתובענה.
השנייה, ככל שתדחה טענת התובע ותתקבל טענת הנתבעת, כי עסקינן "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה" (סעיף 24(א)(1) לחוק), אזי סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האיזורי אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאיזור שיפוטו בוצעה העבודה" (תקנה 3(א)(1) לתקנות), ובית הדין נידרש להכריע אם קיימת חפיפה בין שתי החלופות שבתקנה זו.
דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיתקבל, והסמכות המקומית לידון בתובענה מסורה לבית הדין האיזורי לעבודה בת"א.
הפרת חובה חקוקה: בסעיף 15 לכתב התביעה נתבע פיצוי בגין "נזק עקיף לא ממוני". למקרא הסעיף עולה שהתובע תבע פיצוי בגין נזק ממוני "בשל תרדה, טירחה, הפסד זמן, הוצאות נסיעה והפרת חובה חקוקה ע"י הנתבעת" (כך במקור – מ"ש).
...
לטעמי, שתי החלופות מובילות למסקנה שהסמכות המקומית מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א. ראשית, "מקום העבודה" פורש בפסיקה "כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק" (ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נמיקוב - רשת בטחון (1993) בע"מ, מיום 24.3.2009).
בנסיבות אלה, הרימה הנתבעת את נטל השכנוע המוטל עליה להראות שעיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה בוצע באזור שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א. לפיכך, הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א.
סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת.
נוכח תוצאת הדברים, משהוכרעה שאלת הסמכות המקומית לאחר דיון במעמד הצדדים, והבקשה התקבלה לאחר שהצדדים הגישו בקשה, תשובה, הודעות משלימות ותגובות, התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסכום של 2,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.
