סמכות מקומית בתביעת דיבה

הרקע לבקשה המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיב, בה טענו כי המשיב פירסם פרסומים שיקריים אודותם, מתוך כוונה להוציא דיבתם, להרע ולהזיק להם, לרבות באמצעות אתרים שונים ברשת האנטרנט וכן במכתבים שונים בחו"ל. ביום 9.11.2011 הגיש המשיב לבית המשפט בקשה להורות על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים, מחמת העידר סמכות מקומית.

...

מסקנה זו נלמדת גם מהיקש פשוט לפסיקה שיצאה מלפני בית משפט זה בעניין עיתונות כתובה.

מקובלת עליי טענת המבקשים, כי פירטו בכתב תביעתם את "העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה", כמצוות תקנה 9(6) לתקנות, בכל הנוגע לסמכות המקומית.

כאמור, הערעור מתקבל.

מתוך שכך, בהנתן כי סמכות מקומית בתביעת לשון הרע נקבעת על פי מקום הפירסום, טענה הנתבעת כי העובדה שהעיקול הוטל בסניף בנק המצוי בעיר באר שבע, אין בה כדי ללמד כי שם נעשה הפירסום (שם, ס' 15-16).

...

זאת, מאחר שבסופו של דבר, העיקול הוטל על ידי הנתבעת מתוך מגמה שיגיע לסניף הבנק בו מנוהל חשבונו של התובע, אחרת - ברי כי אין תוחלת בהטלתו.

סיכום לאור האמור, שוכנעתי כי בהתאם להוראת תקנה 3(א)(5) לתקנות, שעניינה "מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים", לביהמ"ש בבאר שבע סמכות מקומית להיזקק לבקשה, על רקע העובדה כי ה'פרסום' בוצע בחלקו בסניף הבנק בבאר שבע.

בשים לב לטעמים שנמנו לעיל, ולאור העובדה כי הרציונל המלווה את פרשת לוי נ' פולג שנזכרה לעיל, מלמד כי ראוי להגיש בקשה לחוסר סמכות מקומית אך אם הדבר מחוור שלא כבמקרה דנא, סבורני כי לא היה מקום להגשת הבקשה במתכונתה, ועל כן, מצאתי להורות על חיוב הנתבעת בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

קביעתה זו כאמור, נקבעה באשר לתביעות לשון הרע בגין דברים שפורסמו באנטרנט והתבססה אף על הלכה קודמת בעיניין לשון הרע עקב כתבה בעתון, בה נקבע שהסמכות המקומית לידון בתביעת לשון הרע עקב כתבה בעתון היא במקום בו התפרסם העתון.

...

(7) מאחר ששוכנעתי כאמור, שאין מדובר בתביעת אינטרנט מובהקת כלל ועיקר, אלא בתביעה העוסקת כל כולה בהפרות נטענות שבוצעו על ידי עיריית באר שבע בתחום שיפוטה של העיר באר שבע, איני מקבלת את הטענה שמאחר שהאינטרנט חסר מקום מסוים, הרי שלכל בית משפט ברחבי הארץ קיימת סמכות מקומית לדון ולפסוק בתביעה.

לכן, משעותרת המבקשת, היא הנתבעת, להעביר את הדיון בתביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, שוכנעתי שיש לעשות כן בשל העדר סמכות מקומית.

       סוף דבר: מכל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה ומורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

מדובר בתביעת לשון הרע, שהגישו התובעים, לשעבר תושבי היישוב מגדלים שבאיזור יהודה ושומרון, כנגד האגודה השיתופית ביישוב וחברי הוועד בה. הנתבעים טענו כי מאחר שהתביעה עוסקת בסכסוך שפרץ ביישוב מגדלים, בין תושבי היישוב לבין הנהלתו (האגודה), הרי שהתקנה הרלוואנטית היא תקנה 6 לתקסד"א, ולפיה כשמדובר ביישוב המצוי באיזור יהודה ושומרון, כל היתדיינות לגבי יישוב זה, אמורה להיות בבית משפט השלום בירושלים.

תכליתה של תקנה 3(א2) היתה לצמצם את מקומות השיפוט בתביעות שהנן במהותן תביעות בגין פירסום או סחר ברשת האנטרנט, הנטולים זיקה מקומית מובהקת (כאשר קודם להתקנתה ניתן היה לתבוע בהן בכל בית משפט במדינה), ולא להרחיב באופן מלאכותי את בררת הסמכות המקומית בתביעות שבהן קיימת זיקה מקומית ברורה, רק משום שבמועד מאוחר לאירועים נשוא התביעה, התובע העתיק את מקום מגוריו למחוז אחר.

...

לפיכך, אני מורה על העברת התביעה לבית משפט השלום בירושלים, שלו נתונה הסמכות המקומית והעניינית.

קביעתה זו כאמור, נקבעה באשר לתביעות לשון הרע בגין דברים שפורסמו באנטרנט והתבססה אף על הלכה קודמת בעיניין לשון הרע עקב כתבה בעתון, בה נקבע שהסמכות המקומית לידון בתביעת לשון הרע עקב כתבה בעתון היא במקום בו התפרסם העתון.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על העברתה של התביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר לו הסמכות המקומית לדון בה. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, שכותרתה "תובענה שאינה במקרקעין" קובעת את חלופות מקום השיפוט.

הנני דוחה טענתם זו. אמנם, ברע"א 530/12 שמחה יעקובוביץ נ' יוסף (ג'ו) אדוארד זיאס, 28/03/12 (להלן: "עניין יעקובוביץ") נפסק כי: "משפורסמו הדברים ברשת האינטרנט, הם חשופים לעיני כל. משכך, המעשה שבבסיס התביעה בוצע בכל מקום. המבקשים רשאים היו, על כן, להגיש תביעתם לכל מחוז שיפוט בארץ, ובכללו מחוז המרכז... כפי שבעניין קים – בית המשפט קונה סמכות משום שגם במחוז שיפוטו הופץ העיתון ובו הפרסום שבבסיס התביעה, כך גם בענייננו – בית המשפט במחוז קונה סמכות לדון בתביעה משום שגם במקום מושבו בוצע הפרסום באינטרנט". אולם, עניין יעקובוביץ אינו דומה לענייננו.

סבורני כי אין לראות בתביעה שבפניי כתביעה שנושאה המרכזי סב סביב פעילות מובהקת באינטרנט או בעיתונות הכתובה, ולכן אין לראות במעשה שבבסיס התביעה ככזה שבוצע בכל מקום ומקנה סמכות שיפוט בכל מקום.

במהלך הדיון המקדמי העלה ב"כ הנתבע טענות מקדמיות נוספות, שיש מקום לבררן, אולם מאחר והגעתי למסקנה שהסמכות המקומית נתונה לבית המשפט במחוז חיפה, אינני נדרש להן.

על יסוד כל האמור לעיל, ומכוח סמכותי על פי הוראות סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה אל בית המשפט המחוזי בחיפה, שלו הסמכות המקומית לדון בה. ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ז, 25 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.