סמכות מעצר עד למתן עדות במשפט

שירות המבחן התרשם כי לעורר נטייה להיגרר אחר חברה שולית וכי הוא מתקשה להפנים "דמויות סמכות" ולהציב גבולות להתנהגותו, וכן לשקול את השלכות מעשיו לטווח ארוך.

באותו מועד, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים והדגיש כי העורר הפר את האמון שניתן בו ימים ספורים לאחר שיחרורו לקהילה הטיפולית, ונמלט מהדין למשך כ-11 חודשים עד שנעצר.

...

לדבריו, הוא עזב את הקהילה הטיפולית הקודמת בשל מצוקה רגשית שנקלע אליה במהלך שהותו בה. מנגד, באת-כוחה של המדינה טענה כי דין הערר להידחות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הערר להידחות.

סוף דבר: הערר נדחה.

בית המשפט קבע כי עד למתן החלטה אחרת על ידי בית משפט השלום, ישהה המבקש במעצר.

כידוע, דיון בנושא מעצר ב"גילגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 שמור למקרים מיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינים של הצדדים להליך; או כאשר מתעורר חשש לאי צדק חמור או לעיוות דין, כגון כתוצאה מפגיעה לא מידתית בזכויות הנאשם או אי מתן משקל ראוי לשלום הציבור ולבטחונו (ראו למשל בש"פ 5721/12 בביקר נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (14.8.2012); בש"פ 4900/12 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 8 (25.6.2012); בש"פ 4587/21 מריאשקין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (8.7.2021)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובנספחים שצורפו לבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

מהמקובץ לעיל עולה בבירור כי במקרה כמו זה שלפנינו – כשמדובר בבקשת רשות ערר ב"גלגול שלישי" על החלטת ביניים בהליך מעצר – בית המשפט ככלל ייטה שלא להתערב.

לאור האמור לעיל, הבקשה למתן רשות ערר נדחית בזאת.

זהו ערר שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' נחלון) במ"ת 23947-07-23 מיום 16.07.2023.

המסגרת הנורמאטיבית החולשת על ענייננו מצויה בסעיף 5 לחוק ההסגרה, שם נקבע כי משעה שהוגשה עתירה להכרזה על מבוקש כבר-הסגרה, רשאי בית המשפט להורות על מעצרו עד למתן החלטה באותה עתירה.

...

בדיון שנערך לפניי ביום 20.07.2023, חזר בא-כוח העוררת על עיקר הטעמים המפורטים בערר.

לאחר שעיינתי בערר על נספחיו ונתתי דעתי לטענות הצדדים ובאי-כוחם, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל, במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי תבוטל, והמשיב יוותר במעצר מאחורי סורג ובריח עד לקבלת תסקיר בענייננו.

בצד האמור, ובפרט לאור מצבו הרפואי של המשיב סבורני כי טוב יהיה אם המועד שנקבע לקבלת תסקיר יוקדם ככל הניתן, בכפוף לאילוצי שירות המבחן.

בבית המשפט העליון בש"פ 5186/23 בש"פ 5188/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העוררת בבש"פ 5186/23 והמבקשת בבש"פ 5188/23: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: ליאור בוסקילה ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 5.7.2023 במ"ת 9471-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ע' הוד; בקשה (ראשונה) להארכת מעצר בפקוח אלקטרוני מעבר ל-18 חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ' בתמוז התשפ"ג (9.7.2023) בשם העוררת בבש"פ 5186/23 והמבקשת בבש"פ 5188/23: עו"ד יצחק פרדמן בשם המשיב: עו"ד ירון ברזילי, עו"ד עמרי רוזנברג ][]החלטה

כאמור, בשים לב לשלב שבו נמצא המשפט, אני סבורה כי יש אף הצדקה להארכת המעצר במתכונת זו, ובהתאם לכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בפקוח אלקטרוני החל מיום 22.7.2023 ב-90 ימים, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 9432-05-22, לפי המוקדם.

...

בעיקרו של דבר, אני סבורה שמתן משקל ממשי להרחקה גאוגרפית בין מקום מעצרו של הנאשם לבין מקום מגוריהן של המתלוננות, ולא כל שכן מתלוננות קטינות, מבטא מדיניות משפטית ראויה (ראו: בש"פ 1778/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 12-11 (13.3.2017); בש"פ 5242/17 אלנבארי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (5.7.2017); בש"פ 5820/20 דוידוב נ' מדינת ישראל, פסקאות 4-3 (27.8.2020); בש"פ 5075/21 מדינת ישראל נ' מלול, פסקה 14 (29.7.2021)).

כאמור, בשים לב לשלב שבו נמצא המשפט, אני סבורה כי יש אף הצדקה להארכת המעצר במתכונת זו, ובהתאם לכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני החל מיום 22.7.2023 ב-90 ימים, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 9432-05-22, לפי המוקדם.

סוף דבר: הערר מתקבל בכפוף לאמור בפסקאות 20 ו-22 לעיל, והבקשה להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני מתקבלת כמפורט בפסקה 23 לעיל.

בבית המשפט העליון בש"פ 7219/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. יעקב טספאיה 2. יוסף רטה בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה בעיניין משיב 2: ט"ז בתשרי התשפ"ד (1.10.2023) תאריך הישיבה בעיניין משיב 1: ‏כ"ג בתשרי התשפ"ד (‏8.10.2023) בשם המבקשת: עו"ד אושרה פטל-רוזנברג; עו"ד גל הרניק-בלום בשם המשיב 1: עו"ד מיכאל ערוני בשם המשיב 2: עו"ד אלי כץ ][]החלטה

בשלב זה, אני מורה על הארכת המעצר המבוקשת, קרי ל-90 ימים החל מיום 5.10.2023, בכפוף לכל החלטה אחרת אשר תנתן על ידי בית משפט השלום, או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 11104-10-22.

...

אני סבור כי יש לקדם את ההליך הפלילי ללא כל קשר להליך גישור שמתקיים.

בנסיבות האמורות לעיל, אני מורה על הכנת תסקיר מעצר בעניינם של המשיבים אשר יונח בפני בית משפט השלום, אשר ישוב וידון בשאלת מעצרם עד תום ההליכים.

בשלב זה, אני מורה על הארכת המעצר המבוקשת, קרי ל-90 ימים החל מיום 5.10.2023, בכפוף לכל החלטה אחרת אשר תינתן על ידי בית משפט השלום, או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 11104-10-22.