מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות מעצר נוספת לאחר מעצר הסתיים

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 1982/18 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה אחת עשרה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ת"פ 893-01-16 - בית המשפט המחוזי מרכז-לוד תאריך הישיבה: כ"ה באדר התשע"ח (12.03.18) בשם המבקשת: עו"ד ורד חלאווה בשם המשיב: עו"ד איתמר בן גביר החלטה
תקופת המעצר הנוכחית הסתיימה ביום 11.3.2018 והוארכה בהסכמת בא כוח המשיב עד להכרעה בבקשה זו. כתב האישום עובדות כתב האישום מפורטות באריכות במסגרת החלטתו של בית משפט זה מיום 19.4.2016 בעיניין מעצרו של המשיב עד תום ההליכים (בש"פ 2347/16, כב' השופט ח' מלצר) ולכן אביא את עקרי הדברים בלבד.
דברי בא כוח המשיב כי המשיב עובר הליך של שינוי ושיפור וכי בני משפחתו והמפקחים אף הם נרתמו לסייע בהליך זה זכו להתייחסות מצדו של בית המשפט עת פתח לרווחה חלונות היתאווררות לשעות רבות בהן יכול המשיב להתהלך מחוץ לביתו בלווי ופקוח וזאת כפונקציה של מתן אמון מדוד ושקול במשיב ובמפקחיו מתוך היתחשבות בחלוף הזמן, ומבלי להיתעלם מחומרת העבירות המיוחסות לו. עם זאת, איני סבור בעיתוי הנוכחי כי יש באמור כדי להצדיק את שיחררו לחלופת מעצר.
בהקשר זה יש לציין כי ביום 20.2.2018, לפני כחודש ימים בלבד, הורה בית המשפט על הקלה נוספת בתנאי המעצר תוך שהוא מציין כי אין בכך כדי להקהות מהמסוכנות המיוחסת למשיב או בכדי להסיר את הפיקוח האלקטרוני.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
במכלול השיקולים, אני סבור כי בשלב זה האיזון שבין חירותו של המשיב לבין מסוכנותו מצוי בהמשך המעצר בפיקוח האלקטרוני, בתנאים עליהם הורה בית המשפט.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לעיון חוזר בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"), במסגרתה עותר המבקש לשחרורו ממעצרו בפקוח אלקטרוני ולהתיר יציאתו לעבודה.
בחלוף כשבועיים, ביום 23/01/20 עתר המבקש פעם נוספת לבית המשפט לשחרורו ממעצרו בפקוח אלקטרוני וליציאתו לעבודה (להלן: "הבקשה השנייה") במיתחם קופת חולים בבת ים המנוהל על ידי הגב' מרינה פרוצקי (להלן: "המפקחת").
נוכח היתנהלותו של המבקש בעבר כאשר ביטול תנאים מגבילים וההקלות בתנאי שיחרורו תרמו להיתנהגות פורצת גבולות וחלה היתרופפות ביכולתו להתנהל באופן אחראי, הסרת הפיקוח האלקטרוני ובהיעדר פקוח אפקטיבי סדור, עשויים לטעמי להגביר את הסיכון במיוחד נוכח מצב החרום שאין לדעת בעת הזו מתי יסתיים.
...
לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, הגעתי למסקנה כי נקודת האיזון בין ההכרח לאיין את החשש הנובע מעילת המעצר לבין מידתיות הפגיעה בחירותו של המבקש, אינה נטולה מספקות אלא נוטה במידה מסוימת לעבר הקלה בתנאי מעצרו של המבקש בדרך של ביטול המעצר בפיקוח אלקטרוני ויציאה לעבודה במתכונת מצומצמת.
מבלי להתעלם מהמלצת שירות המבחן שהרי לא שוכנעתי כי יש בחלופה האמורה והמוצעת עתה, כדי ליתן מענה הולם לסיכון הנשקף מהמבקש.
לאור כל האמור הבקשה לעיון חוזר נדחית.

בהליך ערר מ"י (עמ"י) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ההחלטות עוסקות באיסור המשך עיסוק שהוטל על בני הזוג העוררים מכוח הסמכות שבסעיף 48 (10) של חסד"פ (סמכויות אכיפה – מעצרים), במסגרת תנאי שיחרור שהושתו עליהם, לאחר שהסתיים מעצרם החקירתי בפרשה של חשדות על חוק איסור הלבנת הון, חוק המאבק באירגון פשיעה, וחוקי מס שונים.
התחושה היא, והצדדים למעשה איששו זאת בדיון שנערך היום, שהעמידה על הטענות היא יותר עקרונית מאשר מעשית, ואפשר, שפני הצדדים גם לעתיד, ולביצור טיעונים שונים שאולי יוצפו בבקשות נוספות ובהליכים עתידיים, הן לאחר הגשת כתב אישום, אם וכאשר, והן בפורומים אחרים הדנים בפן המינהלי והרגולטורי של התכנות חזרת העוררים לעיסוק במתן שירותים פינאנסיים.
...
בסד הזמנים הנתון, וכדי להביא להכרעה מהירה בערר, אמנע מפירוט יתר של החלופות שהוצעו מטעם המערערים, ואשר נדחו, ואף מהתעמקות בתנאים השונים ובבעייתיות שמצא בית המשפט באימוץ החלופות, וזאת - גם בשל מסקנתי הסופית, כפי שתובא להלן.
על כן – ומשבית המשפט אינו שש לעסוק בעניינים שנפקותם המעשית אינה רבה, לשון המעטה, ומשאין זו הפלטפורמה הדיונית הראויה לשיח תאורטי – אקדמי, של איזון זכויות ושקלול האינטרס הציבורי ומניעת המשך עבירות, אל מול זכויות יסוד אזרחיות וחופש העיסוק, עם כל החשיבות של אלה, החלטתי להתמקד אך ורק בשאלה הצרה, שעניינה ההצדק להתערב בהחלטות בית משפט השלום למשך 14 הימים לערך, שנותרו עד פקיעת התנאים.
פועלם המצטבר של נתונים ונסיבות אלה, על רקע לוח הזמנים הקיים, מביא למסקנה שדין הערר להידחות, וכך אני מורה.

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2018 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הוא גם אישר שהפקח "הוציא אותו מהכלים". לאחר חקירתו של המבקש נערך לו שימוע שבסופו הורה הקצין הממונה לעצור את המבקש בהתאם לסמכותו לפי סעיף 27 בחוק המעצרים, והוא הובא למחרת לבית המשפט ביחד עם בקשה למעצרו לתקופה של 5 ימים, כאשר יוחס לו חשד לעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לעובד ציבור וסיכון בטיחותי של נוסע.
בנוסף, נטען שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי והן בשל המעצר המבוסס על היתנהלות חסרת סמכות של פקח ערוני, שניצל לרעה את תפקידו ונטל סמכויות שלא הוענקו לו. המשיבה טענה כי קצין המישטרה סבר בצדק באותה עת, על בסיס חומר החקירה שהונח בפניו, שקיים חשד סביר שהמבקש ביצע עבירה שיש בה כדי לסכן את שלום הציבור וכי בכל מקרה העילה שקבועה בסעיף 38 לחוק המעצרים, נבחנת במועד קבלת החלטת המעצר ולא ממהלכים מאוחרים שחשפו ליקויים או הטילו דופי בבסיס הראיות.
אציין עוד אפילו כי גם אם עילה זו יכולה להיתפרס על פני אירועים שהתרחשו לאחר סיום המעצר [כפי החלטתי למשל מ"י 39479-07-17 מדינת ישראל נ' אבו חאמד (30.1.2018)], הרי גם כאשר המבקש הובא לאחר שיחרורו ועדיין היתחכם בחקירתו, ולמעשה נתן הסברים המותאמים לדיון שהתקיים בבית המשפט מספר שעות קודם לכן (הודעתו מיום 25.1.2017).
...
במקרה שלפנינו, ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, לא שוכנעתי שהחלטתו של הקצין הממונה הייתה בלתי סבירה באופן משמעותי בנסיבות העניין: בפני הקצין הממונה עמדתה גרסתו של הפקח הנסער, שבוודאי יש בה תשתית ראייתית.
אציין עוד אפילו כי גם אם עילה זו יכולה להתפרס על פני אירועים שהתרחשו לאחר סיום המעצר [כפי החלטתי למשל מ"י 39479-07-17 מדינת ישראל נ' אבו חאמד (30.1.2018)], הרי גם כאשר המבקש הובא לאחר שחרורו ועדיין התחכם בחקירתו, ולמעשה נתן הסברים המותאמים לדיון שהתקיים בבית המשפט מספר שעות קודם לכן (הודעתו מיום 25.1.2017).
סוף דבר: לא מצאתי כי מתקיימת לפחות אחת מהעילות לפיצוי המפורטות בסעיף 38 בחוק המעצרים, ועל כן התביעה נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן קבע בית המשפט קמא, כי "היחלצותו [של המשיב] לעזרת [השוטר שהוביל את הקטין לאחר מעצרו] בניסיון לפנות את האנשים שסבבו אותו והפריעו להובלת העצור... גם היא פעולה סבירה במסגרת סמכותו". זאת, נוכח סברתו ה"הגיונית וסבירה" של המשיב, כי הקטין הנוסף הפריע להוביל את העצור (פיסקאות 31-26).
בית המשפט קבע, כי "בחינת המדדים המנחים את ההחלטה, כפי שנקבעו בסעיפים 31-32 להנחיה 1.16 הנ"ל, מובילה למסקנה כי במקרה דנן ראוי היה להסתפק באמצעים משמעתיים בלבד". בהקשר זה ציין בית משפט קמא כי "מדובר במעשה שנעשה במהלך ארוע רב משתתפים שטרם הסתיים"; "בהתרחשות שארכה מתחילתה עד סופה שניות בודדות ושבמהלכה קמה [למשיב] סמכות לשימוש בכוח לצורך ביצוע משימת המעצר"; וכי ההתרחשות עצמה "טרם הסתיימה, שכן עם מעצרו של [הקטין] קמה צעקה גדולה וקריאות מתלהמות של ההמון שסבב אותו". כמו כן, נקבע כי "השמוש בכוח לא היה חמור אלא היה מעשה רגעי וחד פעמי שלא גרם... לחבלה" ואף לא לכאב חריג (פיסקה 35 לפסק הדין).
...
שנית, מסקנה זו משקפת התערבות בשיקול דעת גורמי האכיפה בהחלטה בדבר העמדה לדין פלילי או משמעתי, מקום שבו הנחיית פרקליט המדינה הנזכרת אינה נוקטת בקריטריונים ברורים וחדים בשאלת הבחירה בין מסלולים אלה.
מטעמים אלה, הרי שבנסיבותיו הקונקרטיות והייחודיות של המקרה שכאן סבורני כי "העוול שנגרם לציבור בכללותו", המשתקף בפגם שנפל בהנמקה, אינו מגיע לכדי עיוות דין ואינו מצדיק להתערב בתוצאה שאליה הגיע בית משפט קמא, שלפיה ההליך בעניינו של המשיב לא יוסיף להתנהל ולא יסתיים בהרשעתו.
לפיכך, סבורני כי יש להורות על דחיית הערעור, בכפוף לתיקון שבפיסקה 18 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו