מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות מותב בית הדין האזורי לעבודה

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

יצוין כי לאחר שניתן פסק דינה של הרשמת היתנהל הליך בבית דין זה (ע"ע 47594-12-16) אשר עסק בשאלה האם הסמכות לידון בעירעור על פסק דינה של הרשמת נתונה לבית דין זה או שמא היה על המבקשים להגיש את העירעור למותב בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב.
...
לאחר בחינת נסיבותיו של המקרה הנדון, לא שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות התערבות של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי, ולא מצאתי כי בנסיבות העניין נפלה טעות משפטית או אחרת שיש בה כדי להצדיק את הבאת ההליך לפתחה של ערכאת הערעור.
אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ע"ר 24127-12-18 10 יוני 2019 לפני: כב' השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם גלאי המערער מוניר בני שמסה ע"י ב"כ: עו"ד חאלד בולוס המשיב ח. מיתר לבנין בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אורון מאירי פסק דין
במועד דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 6.12.17, ויתר התובע על רכיב פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (4,683 ₪) על מנת שההליך יישמע במותב בסמכות רשם.
המסגרת הנורמאטיבית סעיף 27(א) לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע מהן סמכויותיו ותפקידיו של הרשם, באופן הבא: "סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי העניין". תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת כדקלמן: "בכפוף להוראות כל חיקוק יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצוו הראשון". מכאן, שעניין ההוצאות ברוב ההליכים מסור לשיקול דעתו של הרשם וכל זאת בכפוף להוראת החוק.
...
דיון והכרעה לאחר בחינת טענות המערער בערעור וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום לחרוג מההלכה במקרה דנן ועל כן דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים המצטברים כדלקמן – לגבי השעות הנוספות - מצאנו כי המערער לא הוכיח שנפלה בהכרעת הרשמת טעות משפטית ואף לא הוכיח כי קיימת הצדקה להתערב בממצאים העובדתיים, אותם קבעה הרשמת בפסק דינה.
לא מצאנו כי נפל פגם בקביעתה זו של הרשמת, אשר מבוססת על ניתוח הראיות שהוצגו בפניה.
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 46852-07-13 ב"ל 41729-10-15 לפני: כב' השופטת שרה מאירי-אב"ד נציג ציבור עובדים מר יהונתן דקל נציג ציבור מעסיקים מר דני הרפז התובע שמחי ניר ע"י ב"כ עו"ד אמיר עצמון הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד רונית סגל החלטה
בנסיבות אלה ולאור הילכת והנחיות נשיאת ביה"ד – אין מקום למינוי מומחה נוסף, חרף ההסכמה שהושגה, ולא משחלילה, בי"ד זה מבטל החלטת המותב האחר, אלא משהוּקנתה הסמכות למותב זה, מעת שאוחד בפניו, לקבל ההחלטות הנכונות בניהול ההליך המאוחד.
...
התובע בהודעתו הבהיר כי בנסיבות ההליך עמדת הנתבע גוררת אותו להוצאות כספיות כבדות, בזבוז זמן שיפוטי יקר ואין מנוס מהכרעה בתיק.
משכך – נעתרת בקשת הנתבע ונדחית בקשת התובע.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הגיש ערעור על פסק דין, ובמסגרת עירעורו טען גם לפגמים שנפלו בהתנהלות המותב של בית הדין האיזורי לעבודה: ראשית, שפסק הדין הועתק מכתבי הטענות שהגישה האוניברסיטה; ושנית, שהוא נחתם על ידי נציגת הציבור יממה לאחר שהחליפה את נציג הציבור ששמע את העדויות בתיק.
בית המשפט עמד על כך שערכאת העירעור מוסמכת לידון גם בסוגיות שלא הוכרעו על ידי הערכאה הדיונית, וכי סמכות זו נתונה לשיקול דעת ערכאת העירעור.
...
לאחר שעיינתי בבקשה לדיון נוסף, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ת"צ 22392-08-19 24 ינואר 2024 לפני: כב' השופט, סגן הנשיאה דורי ספיבק נציגת ציבור עובדים גב' דבורה גורין נציגת ציבור מעסיקים גב' כרמן קלינגר המבקש: משה אושפיז ע"י ב"כ עו"ד אבי סרוסי המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד יוסף פולסקי פסק דין
לאחר שהוגשה תשובה לבקשה ותגובה לתשובה, היתקיים קדם משפט בפני כב' השופטת מיכל נד"ב. בסיומו, עוכבו ההליכים בבקשה עד להכרעת בית המשפט העליון בבג"ץ 6451/18 חיון נ' בית-הדין הארצי לעבודה, שבו התבררה בין היתר שאלת הסמכות העניינית לידון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המתבססות על עילה אישית של מבוטחים נגד קופות חולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בהנתן שהסמכות העניינית לידון בתביעות אישיות לפי חוק זה נתונה לבית-דין זה. ביום 19.7.21 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעיניין חיון, תוך שנקבע כי ככלל, הסמכות העניינית לידון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות של מבוטחים נגד קופות-החולים, המבוססות על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נתונה לבית-דין זה. עם זאת, פסק הדין לא הכריע בשאלת הסמכות העניינית לידון בבקשות אישור כמו זו שלפנינו, המופנית כלפי הביטוח הלאומי.
מעיון בבקשת האישור עולה כי המבקש אינו תוקף את הוראות החוק, אלא רק טוען כי פירושן הנכון שונה מהפירוש שנתן ונותן לו הביטוח הלאומי; ולבסוף הביטוח הלאומי טוען שהבקשה אינה באה בגדר פריט 11, תוך הסתמכות על פסק דין מן העת האחרונה שניתן בבית-המשפט המחוזי (ת"צ 55766-07-21 בללתי נ' מדינת ישראל – רשות המיסים (20.8.23), כב' השופט שמואל בורנשטיין)) שבו נאמר כי: "ניהול תובענה כייצוגית בעילה של השבת סכומי מס שנגבו שלא כדין צריך להיות שמור, ככלל, לאותם מקרים בהם חרף מצב חוקי ברור, גבתה הרשות את המס... לשון אחר גם לו סבור הייתי ששתי הגישות הפרשניות, זו של המבקש וזו של הביטוח הלאומי, שוות הן, וכי אין לאף אחת מהן עדיפות על פני רעותה לצורך ההתמודדות עם הקושי הקיים בנוסח החוק, די היה בכך כדי לדחות את בקשת האישור". דין הטענה להדחות, הן מאחר שמעיון בפסק הדין עולה כי נקבע שם מפורשות, כי פרשנות רשות המסים עדיפה על פני פרשנות המבקש שם, ומכאן שהאמירה שלעיל לא היתה דרושה לצורך הכרעה, ועל כן יש לראותה כאימרת-אגב (אוביטר) בלבד, והן מאחר – וזה החשוב לענייננו – כי מעיון בפסק דין זה ופסק הדין שעליו מסתמך המותב שם (ת"צ 15249-11-19 צדק פינאנסי נ' רשות המיסים (13.3.21)), עולה כי בכל מקרה נידרש בית המשפט או בית הדין הדן בבקשת האישור לבחון התקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית, כפי שאלה קבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגית.
...
דהיינו, אין מקום לדחות על הסף בקשה מסוג זה בנימוק שאינה באה בגדר פריט 11 (אף אם בסופו של המהלך הפרשני המסקנה תהיה שמדובר היה בגביה כדין).
סוף דבר משהגענו לכלל מסקנה בדבר נכונות עמדתו הפרשנית של הביטוח הלאומי לפיה "תושב חוזר" ב"תקופת ההמתנה" כמשמעותה בסעיף 58 לחוק חייב בדמי ביטוח בריאות, הרי שלא מתקיים התנאי לאישור תובענה כייצוגית הקבוע בסיפא לסעיף 8(א)(1), לפיו נדרשת "אפשרות סבירה" כי השאלה המשפטית שבמחלוקת תוכרע לטובת הקבוצה.
משכך, דין הבקשה לאישור להידחות, וזאת מבלי שנידרש לדון ולהכריע בשלל הטענות הנוספות שהועלו על ידי באי כוחם המלומדים של הצדדים.
המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו