"שבית משפט שואל אותי למה לא עדכנתי את כל הרשויות בשינוי המשמעותי שחל במעמד שלי בחברה מבעל מניות, בעל שליטה, דרקטור לאיש תיחזוקה בלבד, אני משיב לא ידעתי שאני צריך לדיווח ולעדכן. חשבתי שדיווח לרשם החברות זה ניגמר. לא דיווחתי אך חתמתי שהורדתי את המנייה ממני" (עמ' 41, שורות 11-13 לפרו').
"ש. אתה הגשת תצהיר בלישכת ההוצאה לפועל וביקשת ביטול על צו עיכוב יציאה מהארץ ונימקת את הבקשה בכך שאתה היחיד בחברה שצריך לנסוע ל*** כדי לטפל...
סעיף 7 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה – 1995 קובע כי במסגרת סמכותו הרחבה של בית המשפט לעינייני מישפחה מוסמך בית המשפט להורות על ביצוע ההליכים בדרך הנראית לו כיעילה וצודקת ביותר בנסיבות העניין:
"הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני מישפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לישכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין".
ובכן, לאור הפערים בהשתכרות הצדדים והיות ומרבית זכויות הנתבע 1 עתידות להיתקבל רק בעת פרישתו מעבודה, יש לאמץ את החלופה הראשונה, איזון זכויות על פי ערכן הנוכחי.
...
לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ברלינר ושקלתי את השיקולים הנדרשים לעניין, אין מקום לסטות מחוות דעת המומחה על ידי הפחתת רכיבי הפיתוח.
לא קיימת כל חובה בדין לפיה על הנתבע 1 לשלם לתובעת את מחצית שווי התכולה, חלף עריכת שתי רשימות, ועל כן בקשתה של התובעת נדחית.
משלא נערכה בחינה ממשית בנושא בסמוך לפירוד, קיים קושי לדון בחלוקת המיטלטלין בחלוף זמן כה רב, בייחוד כאשר התובעת לא עתרה למינוי מומחה בנושא זה.
על כן, החלטתי לפסוק לתובעת, על דרך האומדנא, פיצוי גלובאלי בסך של 50,000 ₪ בגין חלקה בתכולת בית המגורים.
אם כן, טענת התובעת ביחס לפסיקת מחצית משווי התכשיטים נדחית.
סיכום:
סופו של דבר, על הנתבעים לפעול כאמור:
להעביר לתובעת מחצית מהון מניות החברה ו' מ' נ' בע"מ.
ב.על הנתבע 1 לשלם לתובעת 291,946 ₪ לאיזון כולל של עודף זכויותיו.
הוצאות:
בשל ההתנהלות ארוכת השנים בתיק זה וגרירתו של הנתבע 1 וכן הנתבע 2 את התובעת להליך משפטי ארוך וממושך, למעלה מעשור, הנני מחייבת את הנתבעים 1-3, יחד ולחוד, בהוצאות לטובת התובעת בסך של 200,000 ₪.
