סמכות לדון בתביעה על סכום כסף קצוב

ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:תביעות (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות – (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב; (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;.

הסמכות לידון בתביעה דנן מסורה לבימ"ש השלום וטענות הוועדה בעיניין הסמכות הן טענות סתמיות ללא כל אסמכתא.

קביעת ההליך בו תדון התביעה עם מחיקת הכותרת על התביעה להתברר בסדר דין רגיל או סדר דין מהיר על פי סכומה.

...

לפיכך, אני מורה לב"כ המבקשות 1-2 להודיע לבימ"ש בתוך 30 ימים, האם שילמו לב"כ המשיבים סכומים כלשהם בגין החוב מושא התביעה דנן.

לפיכך, אני מורה על דחיית בקשה זו. לאור האמור לעיל, המזכירות תקבע מועד תזכורת פנימית לעוד 40 ימים למתן החלטה על סוג ההליך במסגרתו תידון התביעה דנן.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים ותקבע מועד לתזכורת פנימית כפי שקבעתי לעיל.

ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות – (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב;"

בתאק (חי') 40165-09-14 ד.ד.ס. אגרולוג'יק ישראל בע"מ נ' גזר שליט (חוות מיכאל) בע"מ(26.4.15) נקבע: "די בכך שחלק מן התביעה אינו ראוי להידון בסדר דין מקוצר, כדי לפסול את כל התביעה מלהידון בסדר דין מקוצר" לצורך השלמת התמונה יודגש כי הסמכות לידון בתביעה הנה לבית משפט "אזרחי" בהליך רגיל וזאת מכח סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 הממעט "תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין". לפיכך יש להורות, לכאורה, על מחיקת הכותרת והעברתה למסלול "רגיל" בבית משפט השלום.

...

ראשיתו של ההליך הוא בתובענה על סכום כסף קצוב שהוגשה ללישכת ההוצל"פ אשר הועמדה על סך של 5,110.62 ₪ (נכון לחודש 06/14).

תחילה, נמחקה העתירה מחמת אי התייצבות הנתבעת ובהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע לאמור: "כיום לאחר שהוצגה תשובת המשיבה, נותרו הטענות של העותרת ללא כל בסיס או למצער, בתשובת המשיבה יש הסבר לכאורה לעובדה כי ילדיה הבוגרים של העותרת חייבים לשאת אף הם בתשלום הארנונה". בהמשך, נעתר בימ"ש המחוזי לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין ובדיון נוסף שהתקיים נדחתה העתירה בפסק דין שניתן על ידי כב' השופט אליקים ביום 12/04/12 מהנימוקים שפורטו בו. טענות הצדדים: התובעת טוענת כי יש לחייב את הנתבעת במלוא סכום התביעה, וזאת בהתאם לדפי החשבון שהוגשו המעידים על יתרת חוב לשנים הרלוואנטיות, ובשים לב לכך שבית משפט זה נעדר סמכות לידון בסוגיית ההנחות שניתנו לנתבעת.

...

תחילה, נמחקה העתירה מחמת אי התייצבות הנתבעת ובהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע לאמור: "כיום לאחר שהוצגה תשובת המשיבה, נותרו הטענות של העותרת ללא כל בסיס או למצער, בתשובת המשיבה יש הסבר לכאורה לעובדה כי ילדיה הבוגרים של העותרת חייבים לשאת אף הם בתשלום הארנונה". בהמשך, נעתר בימ"ש המחוזי לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין ובדיון נוסף שהתקיים נדחתה העתירה בפסק דין שניתן על ידי כב' השופט אליקים ביום 12/04/12 מהנימוקים שפורטו בו. טענות הצדדים: התובעת טוענת כי יש לחייב את הנתבעת במלוא סכום התביעה, וזאת בהתאם לדפי החשבון שהוגשו המעידים על יתרת חוב לשנים הרלוונטיות, ובשים לב לכך שבית משפט זה נעדר סמכות לדון בסוגיית ההנחות שניתנו לנתבעת.

מידת ההוכחה הנדרשת בתביעה אזרחית היא "הטיית מאזן ההסתברויות" ולאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת מהימנותן של הראיות אשר הובאו בפניי, את דיותן ואת המשקל שיש ליתן להן – מקבלת אני את גרסת התובעת במלואה.

לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: אני מקבלת את התביעה במלואה.

בהתאמה, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 02-31852-14-0 בצירוף הוצאות הליך זה בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח אשר יתווספו לקרן החוב בתיק ההוצל"פ. הסכום הכולל ישולם לתובעת על ידי הנתבעת בתוך 30 ימים מעת שיומצא לו פסק הדין, שאם לא כן תהא התובעת רשאית לשפעל את הליכי תיק ההוצל"פ. בהתאם להחלטות שניתנו בתיק זה, הפקידה הנתבעת סך של 1,800 ש"ח ₪ בקופת בית המשפט, וסכום זה יועבר מקופת בימ"ש לגזברות לשכת ההוצל"פ לשם מתן הוראות על ידי רשם ההוצל"פ האמון על התיק.

קודם אפרוט קביעותי בנושא זה, הנני מוצאת להקדים ולציין כי אמנם המשיבה לא התייצבה לדיון בפני המפקחת כמו גם בעירעור ואף לא הגישה כתב הגנה בתביעה או עקרי טיעון בעירעור ואולם, הואיל ושאלת הסמכות העניינית הנה שאלה אשר שומה על בית המשפט להעלות מיוזמתו, ממילא אינני סבורה כי יש במחדליה אלו של המשיבה, בכדי להוביל לאיון הצורך בדיון בנושא.

לעניין זה, תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת: "(א) נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לידרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן פסק דין ללא שמיעת עדות – יעביר את התביעה לבית המשפט." בהתבסס על האמור הרי שמשלא הגישה המשיבה כתב הגנה מטעמה ומשלא התייצבה לדיון לאחר שכתב התביעה הומצא לנציגה כדין, זכאים היו המערערים לקבל פסק דין כנגדה בהיעדר הגנה.

...

סוף דבר; לאור כל המקובץ לעיל, הנני קובעת כי פסק דינה של המפקחת מיום 17.9.18 בטל.

הנני נעתרת לסעד המבוקש על ידי המערערים כפי שפורט בסעיפים א' ו-ב' בפתיח כתב תביעתם.

הנני מורה על השבת העירבון אשר הופקד על ידי המערערים לידי המערערים באמצעות בא כוחם.

הרקע והצדדים לתובענה עסקינן בתובענה כספית על סך 20,152 ₪ אשר הוגשה כתובענה על סכום כסף קצוב.

דיון והכרעה הסמכות של בית המשפט להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע ככל שתדחה התביעה, מצויה בתקנה 519 לתקנות וזו לשונה: " בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". לצורך כך, על נתבע לבסס את בקשתו בדבר קיומו של קושי להפרע מהתובע נוכח מצבו הכלכלי.

...

" בחנתי את כלל ההחלטות אשר ניתנו בהליכים המשפטיים השונים ואכן יש בחלקם כדי להשליך גם על ענייננו אנו אולם גם בעת בחינת הליך זה לגופו, על נסיבותיו, מסקנתי היא כי לא מתקיימות במקרה דנן נסיבות המצדיקות לסטות מהכלל של חיוב החברה - התובעת בהפקדת ערובה שעה שלא הוכיחה את יכולתה הכלכלית שכן במקרה כזה, כאמור, הכלל הוא חיוב בהפקדת ערובה ומתן פטור מכך הוא החריג.

התוצאה: אני מורה אפוא לתובעת להפקיד עד ליום 27/5/18 ערובה (במזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) בסך של 8,500 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבע בתביעה שלפני, שאם לא כן, יהא רשאי הנתבע לעתור למחיקת התובענה.