סמכות לדון בביטול בחירות בארגון המורים בשל אי סדרים בבחירות

הבקשה דנן הוגשה ביום 15/2/18 ובמסגרתה התבקש בית הדין לקבוע כי המבקשת היא "ארגון עובדים" ולפיכך כשירה להיות צד בהליך קבוצי בבית הדין לעבודה, וכן ליתן סעד למניעת פגיעה בזכויותיהם של מורים אשר החליטו/יחליטו לבטל את חברותם בארגונים הקיימים, וזאת על מנת שלא לפגוע בזכותם להצטרף לשורות המבקשת, תוך ביטול חברותם בארגונים הקיימים.

אלא, שבהחלטת בית הדין מיום 27/3/18 הורה בית הדין על סילוק על הסף של העתירה ככל שהיא נוגעת לטענות בעיניין מועמדותו של מר אלבז, מחמת אי מיצוי הליכים ובהיותה תאורטית ועם זאת הוסיף וקבע כדלקמן: יש לתמוה על כך שהמבקשת, אשר מעוניינת בהכרה כארגון עובדים, הפעיל באותה יחידת מקוח בה פועל ארגון המורים, איננה רואה פגם בכך שמר אלבז, אשר נימנה על חבריה מבקש להיות חבר ואף להיתמודד על הנהגת ארגון המורים.

בטבורו של ההליך עומדות זכויות שונות שמוקנות לעובדי הוראה מכח הסכמים והסדרים שבין המדינה (ומעסיקים אחרים) לבין הארגונים היציגים (המשיבים 2,3) ואשר לטענת המבקשת, נשללות ממי שבחרו שלא להיות חברים באיזה מהארגונים היציגים.

טענות ארגון המורים ארגון המורים טוען כי המבקשת איננה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך הכרה בה כ"ארגון עובדים" ולפיכך כלל איננה כשירה להגיש "בקשת צד" בבית הדין לעבודה ודי בכך כדי למחוק את הבקשה דנן מחמת העידר סמכות.

פשיטא כי דיון בתובענה אשר הוגשה לבית הדין בטרם "הבשילו" התנאים להכרה, תוך היתחשבות באירועים ובתהליכים שהתרחשו תוך כדי ההליך השפוטי התלוי ועומד סופו להוביל לבזבוז זמן שפוטי יקר וכן לפגיעה במשאבים של הצד שכנגד כפי שהודגם היטב בהליך דנן שבו ביקשה המבקשת מעת לעת להגיש הודעות "עידכון", משהוברר כי רק לאחר הגשת הבקשה, המבקשת קיימה הליכי בחירות בהן נטלו חלק חברי העמותה (שגם על תוקפן יש מחלוקת) וכן נקטה בהליכים לתיקון התקנון של העמותה זאת בשעה שמדובר בעניינים שעומדים בליבת התנאים להכרה ב"ארגון עובדים".

עוד נזכיר כי גם כיום רובם המוחלט של עובדי ההוראה שהביעו ענין / הצטרפו כחברים לשורות המבקשת, לא ויתרו על מעמדם כחברים בארגונים היציגים , עובדה זו, אשר מצטרפת לבקשה לאפשר למר אלבז (חבר המבקשת) להיתמודד בבחירות על הנהגת ארגון המורים מעידה כי יותר משמדובר באירגון עובדים יציג חדש, בשלב זה מדובר ב"פלג" של חברים שגיבשו לעצמם אג'נדה משותפת בתוך הארגונים הקיימים.

...

על רקע האמור לעיל, יש להכריע בשאלה האם יש להכיר במבקשת כ"ארגון עובדים" לצורך ניהול הליך כנגד המדינה בגין זכויות שמוקנות לעובדי הוראה ואשר נשללות ממי שאיננו חבר בשני הארגונים הייציגים.

לנוכח האמור לעיל הבקשה נדחית.

כמקובל בהליכים מסוג זה, והגם שלאחר התלבטות, לא מצאנו לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות משפט.

ההליך העקרי וטענות הצדדים טענות התובעת התובעת פוטרה מעבודתה בשל חשדו של יו"ר ארגון המורים, מר רן ארז, כי לא תמכה בו ולא הצביעה עבורו לכהונה נוספת בבחירות שהתקיימו ביום 21.3.18.

אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעיניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן - "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. היתקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי". כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהיתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך.

בעיניין שלפנינו התובעת מבקשת מבית הדין להצהיר כי פיטוריה נבעו ממניעים פוליטיים וכי ההחלטה על פיטוריה התקבלה תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, להורות על ביטול ההחלטה על פיטוריה ועל ביטול מינויו של מר זיכר למחליפה, או לחילופין לפסוק לטובתה שכר עבודה עד גיל 67.

בכל מקרה, חשיפת מיסמכי המיכרז תיפגע שלא לצורך בצדדים שלישיים רבים (120 מועמדים) שאינם צד להליך זה. ג) פרוטוקול ישיבת הנהלה/מועצה בה הוסמכו ה"ה רן ארז, אבי פסקל ושלמה חדד לערוך את השימוע לתובעת - לטענת התובעת, במסמך זה יש לשפוך אור על האירועים ערב פיטוריה.

לטענת האירגון, אין פרוטוקול כזה שכן השימוע מיום 6.8.18 נערך על ידי ועדת כח אדם, ועדת שימוע שכללה את הממונים על התובעת בעבודתה, המוסכמת לנהל את השימוע ולקבל החלטה, הנהלת האירגון ידעה ואישרה את דבר קיום השימוע ולאחר השימוע קיימה דיון בנושא ואשררה את החלטת הועדה בדבר הפיטורים (בישיבתה מיום 14.8.18).

ניתנה היום, י"ט טבת תש"פ, (16 ינואר 2020), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

...

התובעת עצמה אינה מאמינה כי היא יכולה להמשיך בתפקידה כמזכירת סניף ותביעתה הוגשה כאמצעי לחץ על הארגון להיעתר לדרישותיה הכלכליות והמופרזות בגין סיום העסקתה של לא פחות מ- 1.8 מיליון ₪.

לאחר /ששקלתי את טענות הצדדים ונוכח תגובת הארגון המובאת לעיל בהרחבה, אני דוחה את הבקשה לגילוי מסמכים שהגישה התובעת.

סוף דבר: בקשות הצדדים לגילוי מסמכים - נדחות כאמור לעיל.

בית המשפט המחוזי עמד על ההלכה הפסוקה בנוגע לפרשנות שיש ליתן לביטוי 'עניין חוקתי' בהקשר להליכי בוררות, וקבע כי בנידון דידן "מדובר בשאלות שיש לבררן במישור העובדתי בכל הנוגע לסדרים בהליך הבחירות, ואין לומר כי שאלות אלו מעוררות עניין חוקתי, השולל סמכות מפורשת של רשות השיפוט לידון בו [...]. אין מדובר בעניינים הנוגעים לשיטת הבחירות. השאלות העולות בתביעה כאן כל כולן נוגעות לאי סדרים [...], שאלות אותן יש לברר במישור העובדתי והמצויות כל כולן בסמכות רשות השיפוט" (שם, פסקות 27-26).

לטענתן, כבר במסגרת אותם הליכים קודמים טענה חה"כ יחימוביץ' להעדר סמכות של רשות השיפוט, וממילא הליכים אלו שונים במהותם ובאופיים מההליך דנן.

המענה לשאלה זו נועד לאזן את המתח בין המגמה ליתן תוקף ונפקות להסכמי בוררות המשקפים את רצון הצדדים, לבין האנטרס הטמון בכך שעניינים בעלי חשיבות עקרונית יוכרעו בערכאות שיפוט 'רגילות' (עניין הסתדרות המהנדסים, פסקה 46-45; כן ראו: ע"א 5382/10 פרידמן נ' המפקח על הבחירות באירגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות, פסקה 9 (21.12.2010) (להלן: עניין פרידמן)).

לא הרי תובענה לביטול בחירות המבוססת על טענות משפטיות-נורמאטיביות בנוגע לשיטת הבחירות ולחוקיותן, כהרי תובענה לביטול בחירות המבוססת על טענות עובדתיות הנוגעות לאי-סדרים שנפלו בהליך הבחירות; לא הרי תובענה לביטול בחירות מחמת אי-חוקיות תקנון הבחירות, כהרי תובענה לביטול בחירות מחמת יישום בלתי-חוקי של תקנון זה. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, המורה לנו כאמור ליתן פרשנות מצמצמת למושג 'עניין חוקתי', ולקדם את המטרה החברתית שבכיבוד הסכמת הצדדים.

...

כאמור, לגופם של דברים דין הערעור להידחות.

לפיכך, יש לקבל את הערעור בנקודה זו, ולהשאיר את התובענה שהגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי כשהיא תלויה ועומדת.

סוף דבר: אציע לחברותַי לדחות את הערעור בעיקרו; על טענותיהן של המבקשות להתברר לפני רשות השיפוט.

התובעות, גילה קליין, יו"ר סיעת נח"ל וסיעת נחל בהסתדרות המורים, הגישו תובענה זו לבית המשפט, במסגרתה ביקשו להורות על ביטול הבחירות לועידת הל"ג של הסתדרות המורים ולהורות על בחירות חוזרות, או לחלופין להורות על בחירות חוזרות במרבית הסניפים, או לחלופין לפסול קלפיות מסוימות ולקיים שם בחירות חוזרות וזאת בטענה לאי סדרים ופגמים מהותיים בהליכי הבחירות.

לצד זאת הכירו בתי המשפט בסמכותו של בית הדין הפנימי לידון בעינייני בחירות שעניינם נוגע לאי סדרים בהליכי הבחירות ואף בסוגיות שעניינם משיק לזכות לבחור ולהבחר.

התובענה נוגעת לבצוע הליכי הבחירות, שיכול שיש בהם השפעה על הזכות להבחר ואולם, המדובר בהשפעה אגבית ולא ישירה ואין היא נוגעת לשאלת הזכות לבחור ולהבחר, כפי שעלתה בה"פ (ת"א) 141/02 מפלגת העבודה הישראלית נגד הסתדרות המורים הכללית החדשה (ניתן ביום 10.2.02), שם עמדו לדיון שאלות הנוגעות להארכת תקופת כהונה של העומד בראש ההסתדרות, ביטול הגבלה על מספר קדנציות, שינוי המפה הארגונית, שאלות שהיו בעלות השפעה על עתידו של ארגון העובדים הגדול במדינה.

אעיר, כי במקביל להליך כאן, נידרשתי להכריע בשאלה דומה אשר הועלתה במסגרת תביעה שהוגשה על ידי ח"כ הגב' שלי יחימוביץ וסיעת "הבית החברתי" נגד הסתדרות בהליך ה"פ 64641-05-17 (ניתן ביום 14.08.17), ואין לי אלא להפנות לדברים אותם כתבתי שם. התובעות מעלות שורה ארוכה של נימוקים נוספים בעד דחיית הבקשה לסילוק התביעה מחמת העידר סמכות, חזרתי ועיינתי בטענות אלו אולם, המדובר בטענות שלא ראיתי לנכון להדרש להן נוכח המסקנה החד משמעית אליה הגעתי, ולפיה על פי חוקת האירגון ובהנתן טענות התובעות בכתב תביעתן, טענות אשר אינן מעוררות עניין חוקתי לבירור, נתונה הסמכות לבית הדין הפנימי של האירגון לידון בתביעה זו. פסקי הדין של בית הדין הפנימי ברי אכיפה ועל כך לא ימצא כל חולק.

ככל שבפי התובעות טענות כנגד חוקתיות הוראות חוקת הסתדרות, אינני נידרשת לטענות אלו מאחר ולא נטענו בכתב התביעה ונטענו לראשונה רק במסגרת תגובתן לבקשה.

...

אעיר, כי במקביל להליך כאן, נדרשתי להכריע בשאלה דומה אשר הועלתה במסגרת תביעה שהוגשה על ידי ח"כ הגב' שלי יחימוביץ וסיעת "הבית החברתי" נגד הסתדרות בהליך ה"פ 64641-05-17 (ניתן ביום 14.08.17), ואין לי אלא להפנות לדברים אותם כתבתי שם. התובעות מעלות שורה ארוכה של נימוקים נוספים בעד דחיית הבקשה לסילוק התביעה מחמת העדר סמכות, חזרתי ועיינתי בטענות אלו אולם, המדובר בטענות שלא ראיתי לנכון להידרש להן נוכח המסקנה החד משמעית אליה הגעתי, ולפיה על פי חוקת הארגון ובהינתן טענות התובעות בכתב תביעתן, טענות אשר אינן מעוררות עניין חוקתי לבירור, נתונה הסמכות לבית הדין הפנימי של הארגון לדון בתביעה זו. פסקי הדין של בית הדין הפנימי ברי אכיפה ועל כך לא ימצא כל חולק.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף.

העמותה נרשמה ביום 30.10.13 ומטרותיה: "לרשום עולי רגל לחאג' ולעומרה, להיות בקשר עם משרד הדתות הירדני, משרד הואקף בירושלים, ע"י הקמת משרד ראשי לעמותה ומשרדים ברחבי הארץ. שתוף פעולה עם הרשויות השונות במדינה ועם הרשויות בירדן. שתוף פעולה עם המעברים לצורך הקלת המעבר של עולי הרגל". הבקשה הוגשה על ידי רשם העמותות (להלן: "הרשם"), מכוח סמכותו לפי סעיף 50(א) לחוק העמותות, התש"מ- 1980 (להלן: "החוק"), כאשר עילות הפרוק המפורטות בבקשה הן: פעולות העמותה מתנהלות בנגוד לחוק, למטרותיה ולתקנונה (סעיף 49(1) לחוק).

4.2 הרשם הציע לעמותה למנות מלווה מטעמו, על מנת שיחליט מיהם החברים המוסכמים בעמותה, יקיים הליך לקבלת חברים חדשים,יכנס אסיפה כללית ויפקח על הליך הבחירות למוסדות העמותה.

כמו כן נטען כי מתנהלות תביעות נגד העמותה, ולכן לא ניתן לפרקה.

נטען בתגובה כי הרשם הולך שולל על ידי קבוצה עוינת, המחבלת בניהולה התקין של העמותה, שהוקמה על ידי מר מג'אדלה בשנת 2013, לאחר שהתגלו אי סדרים ושחיתויות בקבוצה בשם "ועדת התאום העליונה לעינייני אלחג' ואלעומרה לערביי 48", שטיפלה עד אז באירגון מסעות לערב הסעודית.

העמותה טענה כי קיימים בעיניינה הליכים בבית משפט – האחד תביעה שהגיש נגדה חבר לשעבר בעמותה מפלג ב', ושתי תביעות שהעמותה הגישה בגין מעילה בכספים, כאשר בתביעה נגדה כבר ניתן פסק דין וגם בתביעה אחת שהגישה העמותה, אך הוגשה בקשה לביטול פסק הדין.

ב"כ פלג א' צרף לתגובתו לבקשת הפרוק מספר הודעות התפטרות מצד כמה חברי פלג ב', אך ב"כ פלג ב' פירט בדיון שמות 7 חברים הנמנים על חברי העמותה ומיוצגים על ידו – באופן שאין בסיס לטענת ב"כ פלג ' כי העמותה מיתנהלת "בצורה נכונה". ב"כ שני הצדדים אפילו הציגו שני פרוטוקולים של אספות כלליות של העמותה – מיום 12.10.15 (אסיפה של פלג א') ומיום 1.11.15 (אסיפה של פלג ב') – דבר שעל פניו מעיד על היתנהלות בלתי תקינה.

לאור זאת אני מורה על פירוק העמותה וממנה את הכונ"ר כמפרק זמני.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ז, 07 ספטמבר 2017, בהיעדר הצדדים.

...

לאור זאת אני מורה על פירוק העמותה וממנה את הכונ"ר כמפרק זמני.