מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות כונס נכסים: ניתוק חשמל

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

· להורות כי לכונס שימונה יהיו את הסמכויות שהיו לפויניקס, וכן את כל הסמכויות הנדרשות לצורך סיום הפרויקטים ומימוש הזכויות בנכסים.
עוד נטען כי קיים חוב של פויניקס לחברת החשמל אשר גרר נתוק אספקת החשמל לבניין המייסדים.
...
אני סבורה, כי אם המבקשות הגיעו למסקנה, לפיה אין תוחלת בתובענה הנוכחית (בשל אירועים שקרו לאחר הגשת התובענה), אין מקום לחייבן להמשיך לנהלה עד תום ובתוך כך לחשוף אותן לכך שבמסגרת פסק הדין, יישאו בהוצאות משפט בגין ניהול הליכים שלא מרצונם.
לא שוכנעתי לקבל מי מטיעוני המבקשות העותרות שלא לחייבן בהוצאות כלל.
סוף דבר הריני מורה על מחיקת התובענה והבקשה לסעד זמני.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 42277-01-18 עריית הרצליה נ' המטווח האולימפי הלאומי הרצליה - ישראל ע"ש יגאל אלון ז"ל ואח' בקשה 26 לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין בעיניין: חוק העמותות, תש"ם-1980 פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 ובעניין: המטווח האולימפי הלאומי הרצליה - ישראל ע"ש יגאל אלון ז"ל על ידי ב"כ עוה"ד קידר, כהנא, שחם העמותה ובעניין: עריית הרצליה על ידי ב"כ עוה"ד נימצוביץ' ואולשנסקי הערייה ובעניין: היתאחדות הקליעה בישראל על ידי ב"כ מיכאל רוהר ההתאחדות ובעניין: רשם העמותות רשם העמותות ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכנ"ר החלטה
יפים לעניין זה דברי כב' השופט עמית בת"א (חי') 1119/05 חברת מצפור נוף האגם בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.11.06) בפיסקה 4: "נתוק נכס מזרם החשמל או המים, מהוה הפרעה לשימוש במקרקעין. אם ראובן מנתק את זרם החשמל לביתו של שמעון - שכנו, הדבר מהוה הפרעה לשימוש במקרקעין של שמעון, שיהא רשאי לפנות בתביעה לבית המשפט על מנת למנוע הפרעה למגוריו בביתו, ותביעה כזו, שעניינה שימוש במקרקעין, נתונה לסמכות בית משפט השלום. בדומה, אם נתגלע סיכסוך בין משכיר לשוכר, והמשכיר מנתק את זרם החשמל למושכר על מנת לגרום לשוכר לפנות את המושכר, רשאי השוכר לפנות בתביעה לבית משפט השלום למתן צו מניעה, האוסר על נתוק זרם החשמל למושכר." מדובר אפוא בסעדים שהנם בגדר חזקה ושימוש במקרקעין המצויים בסמכותו העניינית הבלעדית של בית משפט השלום.
...
העמותה מוסיפה כי מדובר במחלוקת אזרחית שהיה מקום לבררה בהליך אזרחי נפרד ולא במסגרת בקשת הפירוק, וככל הנראה בבית משפט השלום, ומשכך, דין הבקשה להידחות על הסף.
ער אני לקבוע בסעיף 264 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה") בעניין עיכוב הליכים נגד חברה שנתבקש פירוקה, עם זאת אין בכך כדי להגיע למסקנה שונה בנסיבות המקרה ולמנוע מהמבקשת לנקוט בהליכים; זאת מבלי שיהיה בכך כדי להביע עמדה לגופן של הטענות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

על מקרה בעל מאפיינים דומים נאמר בפס"ד גרין נט (שם, שם) כי – "אמנם עסקינן בצו עשה, אך הוא אינו משנה את מצב הדברים הקיים אלא משמר את היחסים החוזיים הקיימים כעת, ובשים לב לתוכנו של ההסכם מזה, ולאופיים היחודי של היחסים בין הצדדים מזה, הרי שבדין העניק בית המשפט המחוזי את הסעד הזמני, אף שמדובר בסעד חריג ... " בע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיש קורפוריישן (פ"ד מט(2) 102, 115 (18.6.1995)) נקבע בענין סעדים זמניים כדלקמן – "בתחום הסעדים הזמניים, ובכללם סעד כנוס הנכסים (שהוא סעד קצוני ופולשני יחסית – א.ב.), התאפיינה הפסיקה בשנים האחרונות בתנועה לעבר גמישות ופתיחות. הסיבה לכך הייתה, כאמור, השינוי המהיר שחל בחיי המסחר והכלכלה ואשר חייב את בתי המשפט ליצור פיתרונות משפטיים למצבים משתנים. הקף העסקות ומורכבותן הובילו את בתי המשפט לפתיחת ההליך ולהרחבת השמוש בסעדים ובצווים תוך שימוש בשקול הדעת השפוטי, אם במסגרת הסמכויות אשר הוקנו לבתי המשפט בתקנות סדר הדין, ואם בסמכותם הרחבה מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]. הרחבת קשת האפשרויות להענקת סעדי ביניים מתחייבת לאור הגמשת ההליכים ברוח המגמה הרואה בהליכי סדר הדין מכשיר פרוצידוראלי העומד לשירותן של הזכויות המהותיות המתבררות בעת הדיון." נמצא כי האופן בו יש לתפוס את המכשיר של סעדים זמניים הוא כזה המשרת את הזכויות המהותיות המתבררות ומאפשר את בירורן לאשורן.
ואכן, גם ביחס לחשמל קיימות בפסיקה דוגמאות שונות המצביעות על שימוש באותו רציונל, וכך לדוגמא נקבע ברע"א (מחוזי חיפה) 16557-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' חאלד אבו גבל (25.5.2014) – "באופן שיובהר כי חברת החשמל מוסמכת לנתק את החשמל למי שאינו משלם את חובו ..." ובהמשך פסק הדין (בפתח הפרק שכותרתו – "סוף דבר") – "יובהר ויודגש כי למבקשת, חברת החשמל, סמכות לנתק חשמל לצרכנים אשר אינם משלמים את חובם ..." (ראו גם החלטת בית משפט זה בבש"א (נתניה) 1161/04 שואהנה זהיר סאלח נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (28.4.2004)) לא זו אף זו, פסקי הדין דלעיל עסקו בחברת החשמל ובנציב המים אשר עליהם מוטלת אחריות ואף חובה לספק מים וחשמל לאזרחי מדינת ישראל ועל כן חלה עליהם אחריות מיוחדת בהקשר זה ושומה עליהם לנהוג במשנה זהירות טרם נתוק אזרח משירות חיוני שכזה, מה שאין כן המבקשת אשר אינה חבה חובה מהותית מכח הדין או מכח חוזה שהוצג לפני לספק למשיבות חשמל ולכל היותר מדובר בחוזה אשר ניתן ללמוד עליו מתוך היתנהגות הצדדים.
...
המשיבות טוענות כי מטרת סעד זמני היא לשמור על המצב הקיים בעת הגשת התביעה ולהבטיח את יישום פסק הדין ולא מעבר לכך ואף תכלית מתכליות אלה אינה מקבלת מענה בסעד המבוקש וכן כי ממילא עוקל מלוא סכום התביעה כך שבהקשר זה מוגנות זכויות המבקשת ואין להעתר לבקשה.
ואכן, גם ביחס לחשמל קיימות בפסיקה דוגמאות שונות המצביעות על שימוש באותו רציונאל, וכך לדוגמא נקבע ברע"א (מחוזי חיפה) 16557-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' חאלד אבו גבל (25.5.2014) – "באופן שיובהר כי חברת החשמל מוסמכת לנתק את החשמל למי שאינו משלם את חובו ..." ובהמשך פסק הדין (בפתח הפרק שכותרתו – "סוף דבר") – "יובהר ויודגש כי למבקשת, חברת החשמל, סמכות לנתק חשמל לצרכנים אשר אינם משלמים את חובם ..." (ראו גם החלטת בית משפט זה בבש"א (נתניה) 1161/04 שואהנה זהיר סאלח נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (28.4.2004)) לא זו אף זו, פסקי הדין דלעיל עסקו בחברת החשמל ובנציב המים אשר עליהם מוטלת אחריות ואף חובה לספק מים וחשמל לאזרחי מדינת ישראל ועל כן חלה עליהם אחריות מיוחדת בהקשר זה ושומה עליהם לנהוג במשנה זהירות טרם ניתוק אזרח משירות חיוני שכזה, מה שאין כן המבקשת אשר אינה חבה חובה מהותית מכח הדין או מכח חוזה שהוצג לפני לספק למשיבות חשמל ולכל היותר מדובר בחוזה אשר ניתן ללמוד עליו מתוך התנהגות הצדדים.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושקלתי בכובד ראש את הפגיעות ההדדיות העלולות לנבוע מהעתרות או אי העתרות לסעדים המבוקשים על ידי שני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי בין הצורך להגיע לחקר האמת ובירור מלא של טענות המשיבות מחד, ומאידך מניעת הפגיעה בזכויות המבקשת בשל מחדלן של המשיבות מלפעול במועד להשלמת חוות הדעת, במיוחד כאשר מדובר בנזק מצטבר והולך אשר הארכת פרק ההתדיינות תגרום להגדלתו, באתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר את השלמת חוות דעת המומחה אולם תוך הבטחה כי התארכות ההתדיינות בשל כך לא תגדיל את נזקי המבקשת המצטברים והולכים.
סוף דבר הפועל היוצא ממכלול האמור לעיל הוא כי אני מורה כדלקמן – המומחה מטעם בית המשפט ישלים את חוות דעתו במובן זה שיבדוק את חיובי דמי החשמל ודמי הניהול שהונפקו למשיבות על ידי המבקשת במשך כל השנים מאז תחילת ההתקשרות ביניהן, היינו מאז שנת 2008, ויקבע האם חוייבו על ידי המבקשת ביתר ובמידה שכן מה סכום החיובים ביתר, הן על פי האופציה של חיובן בגין צריכת חשמל על פי תעריף תעו"ז והן על פי האופציה של חיובם על פי התעריף הממוצע הרגיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הרקע לכנוס הנכסים בנכס הוא בקשה שהגישה המשיבה לרשם המקרקעין ביום 17.5.15, לרישום הערה של שעבוד מקרקעין אשר בבעלות המנוח (הנכס) וזאת מתוקף סמכותה לפי סעיף 11(א) לפקודת המיסים (גביה), בגין חובות ארנונה בסך העולה על סך של 2,000,000 ₪, והנוגעים לשורה של נכסים.
טענות העותר לטענת העותר, אין הוא או היורשים חבים בחובות המיוחסים להם בקשר עם הנכסים השונים המוזכרים בבקשת המימוש בשל היתיישנות ושיהוי, וכן נטען כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי של יורשים והועלו טענות בדבר תקינות ההליך בהוצל"פ. בנוסף הועלו טענות ספציפיות באשר לנכסים השונים בגינם צמח חוב הארנונה, אשר למען הנוחות יכונו על פי סימונם בבקשת המימוש: אשר לנכסים שברחוב הרב בהרן 27 (סומנו ב' עד י') – נטען כי מדובר בנכסים שלמעשה הם מבנה שאיננו ראוי לשימוש, אשר נותק מחשמל בידי חברת החשמל מאז שנת 1980, כעולה מאישור שצורף; אשר לנכסים שברחוב עין יעקב 6 (סומנו י"א-י"ב) – נטען כי מדובר בשתי חנויות צמודות, שעם פטירת המנוח יצאו מחזקתו ולא הגיעו מעולם לחזקת היורשים או מי מהם, נתון שמחזק את טענות ההתיישנות והשהוי; אשר לנכס שברחוב חברת תהילים 8 (סומן י"ג) – נטען כי הנכס לא הוחזק בתקופה הרלבנטית, המבנה איננו ראוי לשימוש, הוגש בגינן כתב אישום מהיותו "מבנה מסוכן", ומשנת 2013 הופטר רשמית מארנונה; אשר לנכס שברחוב חוני המעגל 6 (סומן י"ד) – נטען כי מדובר בבור מים לא שמיש.
...
אף אינני מקבלת את טענת העותר כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי בארנונה.
לסיכום אשר על כן, העתירה מתקבלת כך שחובות הארנונה בגין תקופות שקדמו לשנת 2000 לא ייגבו.
בכפוף לכך נדחית העתירה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לגישת התובעת, יש מקום להרשיע את הנאשמת ולגזור עליה, לאור העדר הרשעות קודמות ורקע נורמאטיבי, ענישה צופה פני עתיד ופצוי למתלונן, הנותן ביטוי גם לעגמת הנפש שנגרמה לו. ב"כ הנאשמת פירטה בטיעוניה את נסיבות חייה של הנאשמת, שפורטו אף בהרחבה גם בתסקיר, נטילת האחריות, החרטה והבושה, חלוף הזמן והמצב הכלכלי בו הייתה נתונה באותה התקופה, שהביא אותה לבצע העבירה בה הודתה לאחר שבנה הודיע לה כי חברת החשמל החליטה לנתק החשמל בביתם.
דיון והכרעה הכלל הוא כי מבצע העבירה יורשע במיוחס לו, ורק במקרים חריגים במיוחד, בהם אין יחס סביר בין חומרת העבירה ונסיבותיה לבין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות להמנע מהרשעת הנאשם.
אשר לשאלת פיצוי המתלונן – נוכח דברי ב"כ הצדדים לפיהם מיתנהלת תביעה קטנה שהוגשה על-ידי המתלונן וכי הוצא צו כנוס נכסים לגבי הנאשמת, החלטתי להמנע מהטלת פיצוי במסגרת הליך זה. עם זאת, ראוי לציין כי אין מחלוקת שיש לפצות את המתלונן על מלוא הנזק שניגרם לו. אשר על כן, החלטתי כאמור להרשיע את הנאשמת ולגזור עליה את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא לעבור עבירה בה הורשעה או כל עבירת מירמה אחרת מסוג פשע.
...
בחינת עניינה של הנאשמת הביאה אותי לכלל מסקנה כי העבירה בה הודתה הנאשמת ונסיבות ביצועה אינן מאפשרות הימנעות מהרשעתה, כפי שמבקשת ההגנה וכפי שהציע שירות המבחן.
אשר על כן, אני מרשיע את הנאשמת בהתאם להודאתה במיוחס לה. משהורשעה הנאשמת, יש לגזור את עונשה בהתאם למתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין, שתחילתו, כידוע, בקביעת מתחם הענישה.
בהתחשב במדיניות הענישה, במידת הפגיעה בערכים החברתיים, עליהם עמדתי לעיל, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, סבורני כי מתחם העונש נע בין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר.
בהינתן המתחם ונוכח מכלול הנסיבות שפורטו, לרבות הרקע הנורמטיבי של הנאשמת, מקובלת עליי העמדה כי יש לגזור על הנאשמת ענישה צופה פני עתיד, בהתאם לרף התחתון של המתחם.
אשר לשאלת פיצוי המתלונן – נוכח דברי ב"כ הצדדים לפיהם מתנהלת תביעה קטנה שהוגשה על-ידי המתלונן וכי הוצא צו כינוס נכסים לגבי הנאשמת, החלטתי להימנע מהטלת פיצוי במסגרת הליך זה. עם זאת, ראוי לציין כי אין מחלוקת שיש לפצות את המתלונן על מלוא הנזק שנגרם לו. אשר על כן, החלטתי כאמור להרשיע את הנאשמת ולגזור עליה את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא לעבור עבירה בה הורשעה או כל עבירת מרמה אחרת מסוג פשע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו