סמכות ייחודית של בית דין אזורי לעבודה

סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות) קובע: "פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראת פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה" בע"א 2618/03 פי. או. אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' נחום ליפקונסקי פ"ד נט(3) 497 (29.11.04) נפסק ע"י בית המשפט העליון כי התכלית שבבסיס הענקת סמכות ייחודית לבית הדין האיזורי לעבודה לידון בנושאים מסוימים היא רכוז כל עינייני העבודה בטריבונל הבקיא והמצוי בתחום זה. הסמכויות האזרחיות של בית הדין האיזורי לעבודה מוקנות, בנושאים שונים, על-פי מבחנים משתנים.

...

ברם משהועברו הכספים לחברת הביטוח בדיעבד (בחודש דצמבר 2018) כך שנותרו הפרשים נמוכים מאוד לתשלום, ובהתחשב בכלל נסיבות הענין כמפורט בפסק דיננו לעיל, לא מצאנו מקום להורות על הרמת מסך כלפי הנתבעים 4-5.

על כן התביעה להרמת מסך נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

סמכותו של בית הדין האיזורי לעבודה קמה מכוח סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט 1969, הקובע סמכות ייחודית לידון בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסי עבודה, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי קבלתו.

...

לאחר ששקלנו את הדברים נבהיר כי אין מקום לדחות את הבקשה בשל מועד הגשתה.

חרף האמור ובהיותנו מודרכים על ידי ההלכה האמורה שוכנענו כי דין התביעה נגד המשטרה להיות מסולקת על הסף בהעדר סמכות עניינית.

ממכלול הטעמים המפורטים לעיל הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעה כנגד המדינה (משטרת ישראל) על הסף.

אכן, סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע סמכות ייחודית לבית הדין האיזורי לעבודה לידון, בין היתר, "...[ב]השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה...". עם זאת, לא די בעצם העלאת טענה לתחולת סעיף זה, ויש להראות - ולו לכאורה - כי קיימת אפשרות לקביעה כאמור: "די בכך שהשאלה שנויה במחלוקת של ממש על-מנת שהסמכות הייחודית של בית-הדין לעבודה תיתפוס בה" [ההדגשה אינה במקור - הח"מ; ע"א 321/75 שרות ארצי להדברה בע"מ נ' בוחבוט ל(1) 381 (1975)].

...

זוהי החלטה בטענות הנתבע בדבר העדר סמכות, הן העניינית והן המקומית; לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין טענת העדר הסמכות העניינית להידחות, בעוד דין טענת העדר הסמכות המקומית להתקבל.

עוד הוסיף הנתבע טענות סף, אשר הכרעה בחלקן היא מושא החלטתי זו. לפי טענת הסף הראשונה, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

על כן, דין טענת הנתבע להעדר סמכות עניינית להידחות.

סיכום ומסקנות מסקנתי היא, כאמור, כי בית משפט השלום הוא המוסמך לדון עניינית בתובענה זו. לצד זאת, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום במחוז מרכז, בשים לב למקום מגורי הנתבע ובהעדר חלופה אחרת רלוונטית.

על כן, אני מורה על העברת התובענה למחוז מרכז.

נוכח האמור לעיל, ומכיוון שכידוע הלכה היא מלפנינו, כי מחיקת התביעה על הסף תעשה במקרים חריגים בלבד, אני מורה לתובע לתקן את כתב תביעתו, במובן זה שהסעיפים ו/או הטענות שעניינם בעילות תביעה הנובעות ממשפט העבודה, ומצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין האיזורי לעבודה, יימחקו הימנו.

...

מכאן המסקנה, כי מקור החובה להפרשת כספי פנסיה עבור עובד היא במשפט העבודה וביחסי עובד – מעביד.

נוכח האמור לעיל, ומכיוון שכידוע הלכה היא מלפנינו, כי מחיקת התביעה על הסף תעשה במקרים חריגים בלבד, אני מורה לתובע לתקן את כתב תביעתו, במובן זה שהסעיפים ו/או הטענות שעניינם בעילות תביעה הנובעות ממשפט העבודה, ומצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה, יימחקו הימנו.

נוכח המסקנה אליה הגעתי, התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 3,000 ₪, אשר ישולמו לה בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כדין.

הטענות בכתב ההגנה שכנגד הנתבעים שכנגד טענו טענה מקדמית של חוסר סמכות עניינית, כיוון שסעיף 22 לחוק עוולות מסחריות תשכ"ט – 1999, קובע סמכות ייחודית לבית הדין האיזורי לעבודה.

יצוין, כי במסגרת סוגיה זו, הנתבעים שכנגד טענו לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט לידון בתביעה, הואיל והסמכות נתונה לבית הדין האיזורי לעבודה מכוח יחסי עובד-מעביד שבין הצדדים.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

באשר להפרה שבוצעה ע"י הנתבעים בנוגע למערך שיעור 13 הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, סך של 20,000 ₪ בתוך 30 יום.

התביעה שכנגד – נדחית.