מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות ייחודית למחלקה הכלכלית בביהמ''ש המחוזי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קצרה היריעה בהחלטה זו מלפרט את טענות הצדדים בהליך הנ"ל, המתנהל במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי ויצוין, למען הנוחיות, כי הצדדים עצמם הדביקו לסכסוך ביניהם את הכינוי "פרשת רומניה". טענות הצדדים בבקשה דנן לטענת המבקשת, במהלך ניהול התביעה בבית המשפט המחוזי, נטענו טענות ונשמעו ראיות בקשר עם פרשת רומניה ולאחרונה נקבע מועד להגשת סיכומי הצדדים.
בהקשר זה טען, כי הואיל והסמכות לקבוע התקיימותם של יחסי עבודה בין צדדים נתונה באופן ייחודי לבית הדין, הרי ממילא בית המשפט המחוזי כלל אינו מוסמך לידון בכך.
...
אשר להכרעתי - לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואלו הם טעמיי.
אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב הליכים – נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטענות המרכזיות הן: א) העדר סמכות לבימ"ש בישראל: קיימת תניית שיפוט זר יחודית.
עילה זו מעוררת שאלות מתחום דיני החברות בלבד ומצויה כולה בסמכות המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בהתאם לסעיפים 42ה (א) ו – 42 ב לחוק בתי המשפט.
...
במסגרת מבחן מירב הזיקות בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי קיימות זיקות הן לביהמ"ש הישראלי והן לביהמ"ש בהונגריה.
אני סבורה זהו מקרה קלאסי שבו טענות הצדדים דורשות בירור עובדתי ואין מקום לסילוק על הסף.
לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולדחות הערעור לגופו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 40 לחוק בתי המשפט מגדיר מהי סמכותו של ביהמ"ש המחוזי ובכלל זאת נקבע בסעיף 40(5): "עניין אזרחי לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לעינייני מישפחה מוסמך לידון בה, עניין אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו-353א לחוק האמור שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לידון בתובענה ועניין אזרחי לפי סעיפים 354(ב1)(5) ו-359 לחוק האמור". בסעיף 40(6) נקבע כי בית המשפט המחוזי מוסמך לידון ב"עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב".
סעיף 42ב לחוק בתי המשפט מגדיר מהו "עניין כלכלי" המצוי בסמכותה הייחודית של המחלקה הכלכלית.
...
על כן, יש לדחות את התביעה בשל העדר עילה.
הטענה בדבר העדר סמכות במסגרת הבקשות לסילוק נטען, כאמור, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית למחלקה הכלכלית מאחר ומדובר בתביעה בגין הרמת מסך.
סיכום הבקשה לסילוק על הסף נדחית, למעט האמור לעיל ביחס לעילת הרמת מסך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קראתי גם את תשובת המבקשים לתגובת המשיבה בנידון, כאשר בלב המחלוקת בין הצדדים עומדת סוגיית האכסניה שבמסגרתה ראוי לברר את הסיכסוך בין הצדדים, האם מדובר בעילת מחלוקת של סיכסוך בתוך מישפחה או שמא עילת המחלוקת היא בעניינים כלכליים? הלכה פסוקה היא נקבע ברע"א6750/15 שלמה סלומון דדון ואח' נ' בני אוליאל (פורסם בנבו) נקבע שהחוק מתייחס לקיומם של שני תנאים מצטברים שבהתקיימם "קונה" בית המשפט לעינייני מישפחה סמכות שיפוטית ייחודית לידון בתובענה המשפטית הראשון עניינו זהות הצדדים, היינו שצריכה להתקיים ביניהם קרבה משפחתית כפי שזו מוגדרת בחוק, והעניין השני, וזו הסוגיה העיקרית מבחינת ההליך הנוכחי, היא סוגית מהות הסיכסוך: "סיבת הסיכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים... יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה... לאור ההלכה לפיה יש לפרש בדווקנות ובצמצום הוראות חוק המסדירות סמכות ייחודית לרשות שיפוטית שמחוץ למערכת בתי המשפט הרגילים וכי בהנתן שני פירושים אפשריים, יועבר הפירוש המצמצם את הסמכות ולא את המרחיב אותה..." בהמשך נקבע באותו פסק דין שבית המשפט בוחן את הניסיון והבנה מקצועית או את הפתרונות הייחודיים המאפיינים סכסוכים בתוך המשפחה ועל סמך קביעה זו מוכרעת הסוגיה בדבר הסמכות.
ראיתי לציין גם את רע"א 6657/13 לז'ה ואח' נ' דוברוצקי ואח' (פורסם בנבו) שם חזרה כב' השופטת חיות על העקרונות המוכרים בפסיקה אך הוסיפה וציינה שאם מדובר בסכסוך שעיקרו במחלוקת כלכלית – מסחרית ולא משפחתית ובטענות של קפוח לבעלי מניות והוא נעדר פיתרונות מיוחדים המאפיינים סכסוכים בתוך המשפחה, הרי מוטב לו לסכסוך כזה להתנהל בפני בימ"ש מחוזי ולא בפני בימ"ש לעינייני מישפחה ועל כן אישר בימ"ש העליון את קביעותיו של בית המשפט המחוזי באותו מקרה.
מדובר בסכסוך שבעיקרו הוא סיכסוך בתחום התאגידי/כלכלי שתחילתו הייתה ככל הנראה בסכסוך משפחתי אך משעה שהמשיבה העבירה את זכויותיה במניות החברה לידי מר אורגד, זכויות שהעברה שם דווחה לרשויות המוסמכות, בעוד שהמבקשים מסרבים לרשום העברה זו בספר המניות של החברה, הרי מדובר בסכסוך בעל אופי כלכלי מתחום דיני התאגידים ומכאן שלבית המשפט לעינייני מישפחה אין כל יתרון, או ייחוד על פני המחלקה הכלכלית שעה שמדובר בסכסוך בין בני מישפחה לבין צד ג' שעתירתו היא כאמור לחייב את המבקשים לבצע את הרישום בספר המניות של החברה.
...
סופו של דבר מצאתי לדחות את העתירה של המבקשים לדחייה על הסף בטענה של חוסר סמכות עניינית.
הבקשה נדחית כאמור.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ₪ ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ו, 03 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אנמק: סמכות ביה"ד לעבודה ככל שעסקינן בנסיבות פיטוריו של התובע, והכספים המגיעים לו, סמכותו של ביה"ד לעבודה, הקבועה בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט 1969, סמכות ייחודית נתונה לו, ונובעת היא ממהות העילה ולא מהסעד המבוקש.
סמכות המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי: סעיף 42ב(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע כדלקמן: "עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לעינייני מישפחה מוסמך לידון בה –
...
ברם, בשים לב לכך שהתובע, כפי שטען מפורשות בסעיף 7 לתגובתו בנוגע לטענת הסמכות העניינית, אינו רואה בנסיבות פיטוריו ובכספים המגיעים לו כל זיקה לתובענה זו, הרי שטענת הנתבעים לסמכות עניינית בעילה זו לביה"ד לעבודה נדחית היא, והראיה היא שלא חזרו הנתבעים עליה בתגובתם.
סוף דבר: טענת הנתבעים להעדר סמכותו העניינית של ביהמ"ש זה לדון בתובענה נדחית.
סוף דבר:   אני מורה על מחיקת התובענה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו