קראתי גם את תשובת המבקשים לתגובת המשיבה בנידון, כאשר בלב המחלוקת בין הצדדים עומדת סוגיית האכסניה שבמסגרתה ראוי לברר את הסיכסוך בין הצדדים, האם מדובר בעילת מחלוקת של סיכסוך בתוך מישפחה או שמא עילת המחלוקת היא בעניינים כלכליים?
הלכה פסוקה היא נקבע ברע"א6750/15 שלמה סלומון דדון ואח' נ' בני אוליאל (פורסם בנבו) נקבע שהחוק מתייחס לקיומם של שני תנאים מצטברים שבהתקיימם "קונה" בית המשפט לעינייני מישפחה סמכות שיפוטית ייחודית לידון בתובענה המשפטית הראשון עניינו זהות הצדדים, היינו שצריכה להתקיים ביניהם קרבה משפחתית כפי שזו מוגדרת בחוק, והעניין השני, וזו הסוגיה העיקרית מבחינת ההליך הנוכחי, היא סוגית מהות הסיכסוך:
"סיבת הסיכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים... יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה... לאור ההלכה לפיה יש לפרש בדווקנות ובצמצום הוראות חוק המסדירות סמכות ייחודית לרשות שיפוטית שמחוץ למערכת בתי המשפט הרגילים וכי בהנתן שני פירושים אפשריים, יועבר הפירוש המצמצם את הסמכות ולא את המרחיב אותה..."
בהמשך נקבע באותו פסק דין שבית המשפט בוחן את הניסיון והבנה מקצועית או את הפתרונות הייחודיים המאפיינים סכסוכים בתוך המשפחה ועל סמך קביעה זו מוכרעת הסוגיה בדבר הסמכות.
ראיתי לציין גם את רע"א 6657/13 לז'ה ואח' נ' דוברוצקי ואח' (פורסם בנבו) שם חזרה כב' השופטת חיות על העקרונות המוכרים בפסיקה אך הוסיפה וציינה שאם מדובר בסכסוך שעיקרו במחלוקת כלכלית – מסחרית ולא משפחתית ובטענות של קפוח לבעלי מניות והוא נעדר פיתרונות מיוחדים המאפיינים סכסוכים בתוך המשפחה, הרי מוטב לו לסכסוך כזה להתנהל בפני בימ"ש מחוזי ולא בפני בימ"ש לעינייני מישפחה ועל כן אישר בימ"ש העליון את קביעותיו של בית המשפט המחוזי באותו מקרה.
מדובר בסכסוך שבעיקרו הוא סיכסוך בתחום התאגידי/כלכלי שתחילתו הייתה ככל הנראה בסכסוך משפחתי אך משעה שהמשיבה העבירה את זכויותיה במניות החברה לידי מר אורגד, זכויות שהעברה שם דווחה לרשויות המוסמכות, בעוד שהמבקשים מסרבים לרשום העברה זו בספר המניות של החברה, הרי מדובר בסכסוך בעל אופי כלכלי מתחום דיני התאגידים ומכאן שלבית המשפט לעינייני מישפחה אין כל יתרון, או ייחוד על פני המחלקה הכלכלית שעה שמדובר בסכסוך בין בני מישפחה לבין צד ג' שעתירתו היא כאמור לחייב את המבקשים לבצע את הרישום בספר המניות של החברה.
...
סופו של דבר מצאתי לדחות את העתירה של המבקשים לדחייה על הסף בטענה של חוסר סמכות עניינית.
הבקשה נדחית כאמור.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ₪
ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ו, 03 יולי 2016, בהעדר הצדדים.